ארכיון
גם מכון האבחון, המיון והמהימנות הגדול בישראל מייפה את קורות החיים שלו
מכון המיון, אבחון, מהימנות, השמה, מיקור חוץ (ועוד) אדם – מילא, המכון הגדול מסוגו בישראל, המחזיק גם בבעלות חלקית על המתחרה הגדול שלו, פילת, מייפה את קורות החיים שלו. לא מעט.
באתר האינטרנט של מכון אדם – מילא, מופיעים קורות החיים ועל פי הם:
1. 1958
מכון אדם נוסד בירושלים על ידי מרונה גרינברג, דב ינאי ואורניה ינאי.
על פי הדר' אורניה ודב ינאי (מומחים בעלי מוניטין בינלאומיים בתחומם) המידע שונה מעט:
דר' דב ינאי, על פי המידע שרשם בכרטיסו האישי בחברה אחרת בבעלותו, נולד ב – 3 בספטמבר, 1940. מכאן שבשנת 1958 היה דר' ינאי בן 18 בלבד. אשתו ושותפתו לבעלות, הדר' אורניה ינאי, בכרטיסה האישי בחברה אחרת בבעלותה, כותבת שקבוצת אדם נוסדה בשנת 1977.
2. 1984
מכון מילא נוסד בשנת 1984 בתל אביב על ידי ד"ר אלישבע גיבלי.
אלישבע גיבלי – אלמנתו של בנימין גיבלי, אל"מ (מיל) וראש אמ"ן בצה"ל, ההוא מפרשיית "עסק הביש" ובית דין השדה שגזר את עונש המוות היחיד בתולדות צה"ל למאיר טוביאנסקי. בנימין גיבלי התלונן, ימים אחדים לפני מותו כי הוכה בידי אלישבע, אשתו, שמצדה טענה כי בעלה מנסה לנשל אותה מרכושם המשותף. השניים, הסתירו שנים מספר מבני זוגם וילדיהם, רומן בן למעלה מ- 3 שנים, עד שהחליטו להינשא זה לזו.
3. 2003
מכון מילא ומכון אדם התמזגו, והחברה שינתה את שמה ל"אדם מילא בע"מ", בהנהגת ההנהלה הנוכחית של החברה, אבנר יהודאי, יו"ר ונמרוד בצר, מנכ"ל.
גלובס דווקא מדווח ב – 29 באפריל 2002 על המיזוג, לא ב – 2003. בידיעה כבר לא מוזכרת הד"ר אלישבע ג'יבלי בין בעלי מניות מכון מילא. במקומה מוזכרים ר"וח אבנר יהודאי ו… אביאם סלע, כן, ההוא, מפרשת פולארד. סלע טוען כאן, כי הוא זה שהקים את מכון מילא, לא גיבלי. על סלע, שהיה עד 2006 יו"ר דירקטוריון אדם מילא,נכתבו עוד בשנת 1987 בדו"ח ועדת המשנה לשירותי מודיעין ובטחון של ועדת החוץ והבטחון בכנסת הדברים הבאים (דו"ח בסוגיית ג'ונתן פולארד): "בעת הופעתו בפנינו, אל"מ אביאם סלע לא היה בהיר, לא היה עקבי וגם לא דייק" (שם, עמ' 11). במהלך שנות שליטתו של סלע באדם מילא, פרסם, בכובע אחר שהוא מחזיק, כי מערך האנרגיה של מדינת ישראל בסכנה חמורה, עקב אי הערכותו ל"באג 2000".
לאחר הרכישה מונה ליו"ר החברה ניר דגן מקרן סקיי.
קצת מפתיע שמכון מיון שיו"ר הדירקטוריון שלו הוא רו"ח האמון על ערכי שקיפות, ובעבר הוכיח שאינו חותמת גומי , מקל ראש ב"קורות החיים" שלו.
במיוחד כשחדשות לבקרים מאיימים גורמים (אינטרסנטים) שונים להפעיל מומחי שב"כ ואף לתבוע כאלו ש"מייפים" קורות חיים. הטיעון העיקרי שלהם הוא הפרת אמון.
הטיעון הזה טוב גם לנו.
אשר לנו, לדעתנו קורות חיים אינם חזות הכל, והם סוג של "הצעת הגשה" בלבד, שלרוב ממילא נדחית. מאידך, אנחנו מבינים את אדם מילא.
ושאלה אחרת שמנקרת במוחנו:
מדוע מי שאמון על חשיפה וגילוי מצטיין דווקא בשורשים עמוקים במחוזות ההסתרה והכיסוי?
עוד:
מה אפשר ללמוד ממבדקי אמינות, ועל מי?
חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם
במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
מה אפשר ללמוד ממבדקי אמינות, ועל מי?
לסוללת המבדקים והמבחנים המשונים שעובדים מחפשי עבודה ועובדים כאחד הצטרפו בשנים האחרונות מבדקי האמינות. כמו שאר סוגי המבדקים, גם אלו נגועים בפולשנות חדירה מוגזמת ובלתי נחוצה לצנעת הפרט, תוך עבירה לכאורה על החוק (אחד, לפחות). חברות ומכונים אלו, מנהלים מאגרי ידע ובסיסי נתונים לצרכי "מחקר" ובעיקר לצרכי שיווק עצמי ובניית מוניטין. לצרכי קידום מכירות, תוך עטיית אצטלת מחקר אקדמי, מפרסמת ליאת בסיס, דוקטורנטית לפסיכולוגיה ארגונית ויועצת מחקר ופיתוח בחברת "מידות" – אחת החברות הידועות בתחום ממצאים מרעישים:
הממצא הראשון (נתוני 4639 נבדקים):
הנה השני (נתוני 8600 נבדקים):
וואלה?
חזקה עלינו, שמי שמתהדרים במחקר ופיתוח בהערכת אמינות עובדים, בעלי תואר דוקטור בספסיכולוגיה ומנחים כתיבת קורות חיים, יבצעו מלאכת חקר אמינה, יסודית ומקיפה. הבעיה היא הממצאים
העובדות:
1. מעסיקים שילמו עבור 13000 מבדקים,
2. 13000 נבדקים (רק לעניין זה) נחשפו לפרטי פרטים, חלקם שילמו במשרתם או בתקוותיהם למשרה,
הממצאים:
קלישאות "עוגיית מזל".
במציאות שבה תעשייה אדירה של מומחי שיווק עצמי, מיתוג אישי, אימון, שיוף, צחצוח, מירוק וליטוש, "מנחים", "מכינים" ו"מכינות" לפלא בעינינו איך הממצאים כל כך טריוויאליים ומינוריים. עד כדי כך מינוריים, שהם מעידים בעיקר על איוולתם וחוסר תוחלתם של המבדקים הללו, ושל כל המעורבים בהם.
לו אנחנו היינו עובדי או מנהלי חברת "מידות" לעולם לא היינו מפרסמים "ממצאים" כאלו. הדבר האחרון שהיינו מעוניינים בו הוא שכולם יבינו איך אנחנו עושים את כספנו.
מנהל משאבי אנוש/מעסיק: הזמנתם מבדקי אמינות? מגיע לכם.
לאלו שרצים מהר לספר לחבר'ה: מגיע גם לכם.
ולאלו המתפרנסים מ"הכנה" למבחני אמינות: מגיע גם לכם.
עוד:
חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם
במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם
1. כי אין צורך, לחץ או איום לשלם ל"מומחים" עבור "הכנה" למבדק.
2. כי משך המבדק/ים קצר, ויכול להסתיים תוך 10 דקות.
3. כי השימוש בה ככלי מיון הוא הנפוץ בארץ, יותר מכל שיטת מיון, היא הפכה לסטנדרט, אפילו לקבלה למוסד, ובפאראפרזה על IBM: אף מנהל משאבי אנוש עוד לא פוטר משום שביקש חוות דעת גרפולוגית.
4. למרות האמור בסעיף 3 לעיל, כולם יודעים שמדובר בכסת"ח, או הצדקה לדיסוננס, ויש סיכוי רב שחוות הדעת שתוגש עליכם תהיה "רב משמעית"
5. עלות המבדק הגרפולוגי נמוכה למעסיק ממבדקים אחרים, ומשמשת מתמרץ לכסת"ח . למבדקים אחרים עלות גבוהה ומעסיקים עורכים "מיון מוקדם" להפנייה למבחני מיון.
6. אנשי מדעי ההתנהגות מציינים כי תוקף המבדקים הגרפולוגיים הוא אפס. זה נכון. אלא שהטענה הזו נועדה להמליץ על סוללת מבדקים שתוקפם (נכון לעכשיו) גבוה יותר. ולכו תתווכחו עם ה"תוקף" המדעי, ה"מתודולוגיה", שיטת ההיקש וכו'. אף אחד לא מתווכח עם "מדע" , גם אם יכולת הניבוי שלו זהה להטלת מטבע.
7. מנהלי גיוס ומשאבי אנוש מתנהגים כצרכנים: מי שהשקיעו סכום לא מבוטל במבדקי מיון לכמה מועמדים למשרה אחת מחוייבים רגשית לקבל את התוצאות כלשונן, אף ללא בדיקה שטחית של אמינותם, גם אם לדעתם יש צורך בכך. מה הם יגידו למנכל או לחשב? מבחני המיון היו בזבוז זמן וכסף? דווקא בשל תפוצתם, עלותם הנמוכה, והדעה השלילית הרווחת על אמינותם של מבדקים גרפולוגיים, קיים סיכוי גבוה שחוות הדעת הגרפולוגית תהיה רק שיקול אחד מתוך מכלול, ולא פסק דין סופי.
8. מבחני מיון נאגרים, מעובדים ונמכרים פעם אחר פעם ללקוחות מכוני המיון, גם כאלו שטרם פניתם אליהם. תןצאות המבחנים יכולים להשפיע על עתידכם למשך עשור. מגבלות הגרפולוגיה מונעים הקמת מאגרים דומים, ואם לא הצלחתם פעם אחת מטעם מעסיק אחד, אף אחד אחר לא יידע ולא יושפע מכך.
10. אם נפסלתם על סמך חוות דעת גרפולוגית, ואם תרצו בכך, תוכלו לתבוע, גם מבלי שקיבלתם את חוות הדעת לידיכם. האיסור על השימוש בה במדינות רבות, הנחייתו של נציב שירות המדינה כי נדרשת הסכמתו של המועמד למבדק גרפולוגי , פסקי דין שונים של בית הדין לעבודה שכבר הפנימו את מגבלות השיטה, ואפילו חוות דעת גרפולוג מטעמכם – יקנו לכם יתרון ואולי פיצוי כספי הולם. אם לעומת זאת, נפסלתם על סמך מבדקי מיון "מדעיים"…
11. מעסיקים, מנהלי משאבי אנוש ורכזי גיוס בחברת השמה ממיינים, כך או כך, על פי שיטות שונות, רובן דעות קדומות. נדחיתם בשל השכלה עודפת? מצב משפחתי? גיל? מקום מגורים? מוצא? – לאלו יש כלים שונים להתמודדות, כולל הפנמת העובדה שזה מנהג העולם. נדחיתם על סמך בדיקה גרפולוגית? לא נורא. גרפולוג אחר, אצל מעסיק אחר – ממילא יכתוב משהו אחר. נדחיתם "מדעית"? אין לכם כלים, יכולת או הזדמנות להימלט מהגושפנקא הזו, אפילו בעיני עצמכם.
12. גם אסטרולוגיה זה בסדר. הביקורת הציבורית והאישית על שיטות "לא מדעיות" מסכנת רק מחפשי עבודה ומועסקים במהלך הקריירה. שיטות לא מדעיות ניתן להוכיח, להפריך, לתבוע, לשנות עמדות וכו'. היכולת להפריך שיטות שנחזות למדעיות, הוא עניין למדענים ולאקדמיה. למחוקק, מערכת המשפט, מעסיקים, מנהלי משאבי אנוש אין כלים או מוטיבציה לעסוק בכך.
13. ואם השגתם חוות דעת גרפולוגית טובה או מעולה (פה תוכלו לקבל דוגמית, חינם) הצטיידו בכסת"ח משלכם – עבודת הגמר לתואר שני הצןפיעה באתר האינטרנט של כוהנת הגרפולוגיה – הגב' חנה קורן.
עוד:
במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק
באוגוסט 2008 פורסמה ב"גלובס" ידיעה מרעישה: רשם מאגרי המידע הורה לחברת ה"עוסקת באבחון, מיון והשמת עובדים" (פילת ישראל) למחוק את מאגרי המידע שברשותה, בנימוק שהם מהווים עבירה על חוק הגנת הפרטיות.
מקריאת הידיעה מתברר:
"אף שהחוק מאפשר לכל אדם לעיין במידע אודותיו המצוי במאגר – פילת אינה מאפשרת זאת. העובד יוכל לקבל רק שיחת משוב עם פסיכולוג החברה אודות התוצאות – וזאת תמורת 400 שקל." כמובן שלא רק פילת נוהגת כך.
"פילת" איננה סתם מכון מיון. "פילת" היא ה – מכון מיון: קונצרן חובק עולם, בכמה תחומים: מיון ואבחון, השמת עובדים, גיוס, וגם מערכות שכר ותגמולים ועוד. לא רק זו, אף זו: על בעלי מניותיה של "פילת" נמנה גם… הפתעה: מכון המיון "אדם – מילא" ובעלי מניותיו (קרן סקיי), שמזה שנים מספר מנסה, ללא הצלחה, להתמזג עם "פילת". לשתי החברות מאות מועסקים, ולא פחות – לקוחות.
על פי הידיעה, "פילת" – החברה המובילה בענף מנהלת מספר מאגרי מידע, שאינם נמחקים לעולם, ומוכרת את תוצריה פעם אחר פעם ללקוחותיה (מעסיקים שונים), ללא ידיעת הנבדקים, ללא הסכמתם, וללא ידיעת או הסכמת המזמינים המקוריים. תוצרי האבחונים הנמכרים נחזים כרלוונטיים ועדכניים.הטריק פשוט: מתקשרים לנבחנים מדי תקופה ומבקשים "עדכון". השפן… אה, נבדק, שחושב שבוודאי הוא עומד לזכות בלוטו, מוסר בשמחה כל פרט, גם אם לא נתבקש במפורש, וכך, בעצם "קובר" את סיכוייו, לפעמים אפילו ליותר מ – 10 שנים.
מאגרי מידע אלו הם הכלי העיקרי באמצעותו "פילת" מפיקה זהב. או בלשון הידיעה: בדיווחים קודמים לבורסה ציינה פילת כי להיבטים שונים של ניהול מאגרי המידע תהיה השפעה על עסקיה.
אבל כולם נוהגים כך. גם העיתונאי, גם רשם מאגי המידע וגם "פילת" טוענים שכל הענף נוהג באותן שיטות. כלומר – אף אחד לא גילה כאן את אמריקה. כולם פוגעים בנבחנים, ואם מדובר בעבירה על החוק – כולם עבריינים. וחזקה על כולם שידועה להם כבר זמן רב עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.
כפי הנראה, מדובר לא רק בעבירה לכאורה על חוק הגנת הפרטיות. ראשית, מדובר בעבירה לכאורה על כללי האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים, ובמיוחד פרק 7, אבל את המוקש הזה קל לעקוף בשיטה פשוטה: מכון המיון יהיה חברה א' וייקרא: "א-ב מכוני מיון ואבחון", ואילו חברה אחות תיקרא: "א-ב חברה לגיוס והשמה" . הנבחן/נבדק יופנה למכון המיון על ידי החברה האחות: חברת ההשמה. וישנו מוקש משפטי נוסף: עבירה לכאורה על הוראותיו של חוק אחר: מבחנים פסיכולוגיים זוכים למעמד של "רשומה רפואית" על פי חוק זכויות החולה מ – 1996, שסעיפים 17 – 20 בו מתייחסים לניהול רשומות רפואיות. שר הבריאות, השר הממונה על ביצוע החוק, עדיין לא נרעש מהפרקטיקה של מכוני המיון.
איך מגיב מכון מיון כשנוצר איום ממשי על עסקיו?
הנה 2 פסקאות מהסיפא של הדיווח המיידי של "פילת" לרשות נ"יע. ההדגשות, שלנו.
פסקה ראשונה:
"פילת ישראל אינה מקבלת את הפרשנות המשפטית והיא דוחה ממצאים של עובדות של צוות רשם מאגרי המידע . עמדת פילת ישראל היא כי היא עומדת בהוראות החוק, וכן כי למיטב ידיעתה היא מתנהלת בכל הקשור בשמירת ושימוש במידע של נבדקים ומועמדים בהתאם לנוהג המקובל אצל כלל החברות העוסקות בתחום האבחון התעסוקתי".
הפסקה השנייה, מעניינת יותר:
"בהקשר זה, לפני למעלה מ- 5 שנים התקיימו דיונים בין רשם מאגרי המידע דאז, לבין החברות העוסקות בתחום האבחון התעסוקתי, לרבות פילת ישראל, בקשר עם זכויות נבדקים לעניין מידע שלהם הנשמר במאגרי המידע, ובכלל זה היה גם ניסיון שנדחה לגיבוש קוד אתי משותף לחברות בתחום. מאחר ופרשנות החוק אינה מחייבת מכוני מיון פסיכולוגים לעיין במידע אשר במאגר ,כפי שנקבע גם בבית משפט השלום (הוגש ערעור למחוזי) בענין מריו רוטר נגד מכון אדם (תיק מס. 155604/03 ), בשנת 2000 ניסה סילבן שלום לקדם הצעת חוק המחייבת מכוני מיון פסיכולוגים לתת את חוות הדעת לידי כל נבחן אשר יחפוץ בכך. הצעת החוק נשארה בגדר הצעת חוק ".
בתרגום חופשי:
לא הפרנו חוק,
הרשם מביע פרשנות משפטית בלבד,
וחוץ מזה, העובדות שגויות.
גם רשמים קודמים נכשלו,
אין לנו ולשאר העוסקים בתחום אפילו רצון לגבש קוד אתי, שעשוי להיות ירייה ברגל לעצמנו.
אבל סוף טוב, הכל טוב.
במדינה דמוקרטית, שערכי שקיפות ואחריותיות מנחים את פקידיה, עובדי הציבור, על חשבון יצר הפרסום הזול, עניינים כאלו נפתרים עניינית ובפומבי, לא במחשכים.
זו הסיבה שלא שמעתם דבר מאז. לא מ"גלובס", לא מרשם מאגרי המידע, לא מ"פילת".
מי שחשב אחרת – מוטב לו להמשיך ולהגות בארנב הפסחא
מכוני המיון – אחת, מדינת ישראל – אפס, נבדקים במכוני מיון- אפס מאופס.
עוד:
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
חברת ההשמה הגדולה בישראל גוססת. תכשיר את הפונים לחפש עבודה בעצמם
שירות התעסוקה הישראלי הוא חברת ההשמה הגדולה בישראל. על פי נתוניו, מספר הפונים, דורשי העבודה, לשירות הוא כ – 223 אלף , הוא מבצע כ – 150 אלף השמות בשנה, ושיעור ההשמה למשרות חדשות מגיע לכ – 53 אחוז.
שירות התעסוקה הישראלי הוא חברת ההשמה היחידה שאת עלויותיה משלמים הן מחפשי עבודה, מועסקים ומעסיקים גם יחד, באמצעות תשלום דמי הביטוח הלאומי. המחוקק, באמצעות "חוק שירות התעסוקה התשי"ט 1959" הפקיד בידי השירות כח רב לביצוע משימתו – השמת מחפשי עבודה למשרות ומעסיקים: פריסה ארצית, שירותי איתור ומידע, סנקציות שונות על מחפשי עבודה ועוד.
בשירות התעסוקה כ – 600 עובדים, תקציבו, שעמד ב – 2009 על 162 מליון ש"ח, המשקף עלות השמה בודדת של 1111 ש"ח, קוצץ ב – 15 אחוז לשנת 2010.
אתמול הודיע שירות התעסוקה שהוא גוסס, ונוקט בצעדים להתנערות מאחריותו לפונים ולביצוע השמה למשרות. בעידן ה"שיחדש", ההודעה מנוסחת, כנהוג במקומותינו, כהישג: "שירות התעסוקה יפתח קורס לחיפוש עבודה למובטלים"
כשירות לקוראים, נתרגם את ההודעה לעברית, אחד מקרא ושניים (או יותר) תרגום:
מקרא: שירות התעסוקה יפתח בקרוב, זו הפעם הראשונה, קורסים למובטלים שיקלו עליהם במאמצים למצוא עבודה
רש"י: האחריות לחיפוש עבודה באמצעות שירות התעסוקה, היא על מחפשי העבודה, אנא הרגישו חופשי להתעלם מסעיף 2 לחוק שירות התעסוקה המסדיר את פעילותנו, למרות שבדיוק עבור זה שילמתם ותשלמו לנו.
אונקלוס: לעובדה שאנחנו מצליחים להשם רק – 60 50 אחוז מהפונים אלינו יש אולי קשר סטטיסטי למצבכם, אך טרם הוכחה סיבתיות.
מקרא: הקורסים ייערכו בכ-10 ערים גדולות והם יינתו ללא תשלום. כל קורס יימשך שלושה עד ששה ימים.
רש"י: במסגרת הפרטת שירותים, התנערות מאחריות ו"מאבק באבטלה" (ראה "תוכנית וויסקונסין") אנו עורכים פיילוט לכניסה לשוק המבטיח שפרנסתו עליכם, מחפשי עבודה, כיוון שתקציבנו קוצץ.
אונקלוס: הצלחת הפיילוט תאפשר לנו למכור זכיונות ליועצים, מאמנים, גרפולוגים, גרפומנים, מומחי מיתוג ומדיה, וכו' שתמורת אגרה (שאתם תשלמו) פעוטה של עשרות ש"ח יזכו למאגר לקוחות ענק.
מקרא: הקורס הראשון, העוסק בשיווק עצמי לצורך מציאת עבודה, מתמקד בהסרת החסמים הפסיכולוגיים המגבילים את יכולותיהם של מובטלים למצוא עבודה.
רש"י: טיפשים, עוד לא למדתם להציג את עצמכם?
אונקלוס: רוצים חוות דעת נוספת? הבעיות הנפשיות שלכם בעוכריכם.
בעל הטורים: נכון, יש לנו מאגר קורות חיים שלכם, אבל הוא גדול מדי.
מקרא: הקורס עוסק בשיטות קלאסיות וגם לא קונווציונליות לחיפוש עבודה, זיהוי משרות פנויות או כאלה שעומדות להתפנות
רש"י: ניסינו בעצמנו את השיטות הללו, אבל לא הצלחנו לעזור לכם
אונקלוס: אם היינו יודעים בעצמנו איך לזהות משרות שעומדות להתפנות …
מקרא: הכנת קורות חיים, איסוף מידע על הארגון ולמידת מודלים לשיווק עצמי, לרבות שפת הגוף.
רש"י: עד עכשיו קלטנו למאגר של השירות קורות חיים גרועים
אונקלוס: לכו לשווק את עצמכם. גם בשיטות לא קונבנציונליות. למה אתם חושבים שזה תפקידנו?
מקרא: הקורס השני הוא סדנת אימון קבוצתי למציאת עבודה, למשתתפי הסדנא תיבנה תוכנית ביצוע אישית, כולל מתן משימות קבוצתיות ופרטניות לאורך הסדנא.
רש"י: זה פיילוט אחר שאנחנו עושים. כמו בוויסקונסין, אנחנו לא רוצים שתשתעממו.
אונקלוס: אנחנו לא סומכים עליכם, טפשים ומופרעים, שתפנימו את חומר הלימוד בעצמכם.
בעל הטורים: אם תיכשלו ב"תוכנית הביצוע האישית" נגרע אתכם מהסטטיסטיקה. יש לנו יעד השמה אגרסיבי השנה ואם נקטין את מספרכם נוכל לעמוד בו.
מקרא: הקורס השלישי מיועד למובטלים שזמן רב אינם עובדים, בשל חסמים כמו השכלה נמוכה, מצב בריאותי לקוי או היעדר הכשרה מקצועית
רש"י: גם אתם שמתם לב שאין לנו קורס למובטלים שאינם עובדים זמן רב ואינם סובלים מחסמים כי השכלתם בינונית או גבוהה, בריאותם תקינה ולרשותם הכשרה מקצועית?
אונקלוס: יועצי המיתוג שלנו עובדים על כך. החיפזון מהשטן והחילזון מהשפן.
בעל הטורים: לוזרים, לידיעתכם: יש לנו הרבה כמוכם. 36 אחוז מדורשי העבודה, כ- 80 אלף לא מצאו עבודה תוך 270 יום. בקושי נפטרנו מ – 58 אלף נוספים כמוכם.
ראב"ע: אם עוד לא הבנתם, אנחנו מצליחים למצוא עבודה רק לדורשי עבודה "טריים". הזכאות שלהם קצרה משלכם. תסיקו מסקנות.
רד"ק: אין לנו מושג איך מובטלים כמוכם בכל זאת עבד למרות השכלה נמוכה, מצב בריאותי לקוי או העדר הכשרה מקצועית. לפלא הדבר בעינינו.
רשב"ם: למרכזי ההכשרה המקצועית אין לנו תקציב.
רלב"ג: נכון, אנחנו שייכים למשרד התמ"ת אבל לא שמענו על היחידה- האחות. איך אמרתם שקוראים לה? "נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה"? הממ.. ציונה אמרתם?
מקרא: פסיכולוגים תעסוקתיים, יינתנו חיזוקים להשתלבות בעבודה והדרכה כיצד לנצל הזדמנויות לפיתוח אישי ואיך לצבור הצלחות קטנות לאחר ההשתלבות בעולם העבודה.
רש"י: חיזוקים, נו כמו בוויסקונסין. בטח כבר שמעתם על ההצלחה.
אונקלוס: אתם בסדר – אנחנו בסדר – כולנו בסדר.
************************************************************************************************
שירות התעסוקה, (כשמו כן לא הוא…) עכשיו מודה רשמית שאינו מספק שירות, או תעסוקה, חוטא לחוק, ולמשלמי המסים וחושב שמחפשי העבודה מכשילים אותו בעבודתו, כיוון שהם חסרי כישורי העסקה.
אז הוגים תוכנית להחליף אותם.
בשירות התעסוקה, אין שירות, אין תעסוקה וגם אין ראיית הנולד: אם ה"תוכנית" תצליח (כולל האפשרויות הטמונות בטפלול הסטטיסטיקה והפרטת שירותים) היא לא תיצור אף מקום עבודה אבל תשנה את הרכב דורשי העבודה. אלו שייפלטו ממעגל דורשי העבודה – הם בדיוק אלו ששירות התעסוקה מצליח היום להפנות לעבודה.
ואלו שיישארו?
החדשות הטובות (לשירות התעסוקה כמובן) הן שאחרי 270 יום הם נגרעים מהסטטיסטיקה והופכים להיות בעייה של מישהו אחר.
עוד:
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
תוך דקות תדעו מה כותבים מועמדים למשרות שמעניינות אתכם בתמצית קורות החיים שלהם
זה לא אני, זה הדור שלי…
איך יודעים שכדאי לחפש עבודה ברשתות חברתיות? עוקבים אחרי האינדיאנים …
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
בזמן שהמנכ"לית התפייטה, באולג'ובס נהנו מהעקיצה
בסוף השבוע האחרון אפשר אתר הפרסומות בתשלום, המכונה בהומור "אולג'ובס", לכל גולש לשלוח קורות חיים למודעות דרושים המופיעות בו. בהתרגשות רבה מדווחת רוויטל הנדלר, המנכ"לית, על התוצאות המרשימות: 54 אלף קורות חיים (נוספים?) נשלחו ביום אחד ! לדברי המנכ"לית : " 150עובדי חברת AllJobs כל כך נפעמים ממכתבי התודה הרבים שזה עושה טוב בלב וחשק לקום בבוקר לעבודה לעזור לאחרים. אנחנו מרגישים שליחות ומצווה בעבודתנו".
בהתפעמות רבה טופחת המנכלית על שכמה ושכם עובדיה ומזמינה את גולשי האתר לקבלת שבת משותפת. המנכלית היא אשף יחסי ציבור מנוסה ואת תפקידה היא מבצעת במיומנות ראויה להתקנא. אולם אם מעוניינים לדעת כיצד אמן במה מלהטט, כדאי להביט אל המקום בו מתרחש הפעלול, לא המופע.
פעלול? היה כאן פעלול?
במפגן עוצמה סוחט תשואות פגעה אולג'ובס בכל לקוחותיה המשלמים ושאינם משלמים, מחפשי עבודה ומחפשי עובדים כאחד.
הפגיעה במחפשי עבודה:
מנויים משלמים: מנויים משלמים לאולג'ובס מעריכים את עצמם כבעלי רמת "מועסקות" (Employability) בינונית, לכל היותר. בסוף השבוע האחרון התחרו בהם עוד אלפי או עשרות אלפי מחפשי עבודה שאינם משלמים פרוטה. התוצאה המיידית לגביהם היא הארכת משך חיפוש עבודה (הארכת מנוי?).
גולשים חד פעמיים: שלא בדקו את שיני הסוס שניתן להם במתנה, הקטינו את האטרקטיביות של פניותיהם למעסיקים בכך שהצטרפו כבר לעשרות אלפי פונים לאותן משרות בדיוק. בנוסף, קורות החיים שלהם נאספו ונאגרו במאגרי אולג'ובס, לצרכים שיווקיים שונים וישהו שם כמעט לנצח (או עד המבצע הבא..)
הפגיעה במחפשי עובדים:
מפרסמי משרות: הוצפו בפניות נוספות, שמרביתן חסר כל ערך אך דורש משאבים וטיפול.
רוכשי "חבילות קורות חיים": אלו המשלמים בין שקלים בודדים לעשרות שקלים בגין "רכישת" קורות חיים ניצלו את יתרות החבילה שברשותם, אולי עד תום, על רכישת קורות חיים "רעננים".
מה הרוויחה חברת אולג'ובס ממתן גישה חינמית ללא מנויים?
1. תדמית, יחסי ציבור ומפגן עוצמה למחפשי עבודה, מנויים ושאינם מנויים, ומחפשי עובדים לסוגיהם. בעיקר למי שלא באמת הבין מה קרה כאן.
2. אפשרות לקבלת מנויים חדשים, או הארכת מנויים קיימים של מחפשי עבודה.
3. שחיקת האפקטיביות של מודעות שפורסמו (ואפשרות לפרסומן מחדש, או רכישת "הבלטות", "דיוורים" וכו') ושחיקת יתרות חבילות קורות החיים (ואפשרות לחידוש מלאי)
כל אלו, ברורים מאליהם. הרווח האמיתי טמון בקורות החיים החדשים שנוספו למאגר. כוחו של כל בסיס נתונים הוא בעדכניותו. ע"י מהלך חד פעמי מתוכנן לפרטיו אולג'ובס תנפה קורות חיים כפולים, אלו שאינם עדכניים ואינם מניבים הכנסה מתאימה. במקומם יאגרו קורות חיים עדיפים, שיאפשרו חיזוק ההכנסות מלקוחותיה העסקיים, בעיקר אלו הרוכשים חבילות קורות חיים. כמו גם לצרכי שיווק לשולחי קורות החיים עצמם (מבצעי "הצטרפות" מיוחדים, חבילות "הסתגלות" למסיימי עבודה, או ערכות "אימון לעבודה")
איך כותבת המנכ"לית?
הנה, קיבלתם רמז.
הם הולכים לעזור לכם שוב.
מתוך תחושת שליחות ומצווה כמובן.
ושתהיה לכם (קבלת) שבת שלום.
עוד:
קבלו את האולטרה ג'וב ספאמלייזר: לך לכל הלוחות
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
זהירות! מנועי הפצת קורות חיים
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול
"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?
ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
קבלו את האולטרה ג'וב ספאמלייזר: לך לכל הלוחות
בלחיצת כפתור אחת מתפרסמת משרה ל – 42 לוחות, כולל "מדיה חברתית"! הפתרון האולטימטיבי למעסיקים, מנהלי גיוס, חברות השמה וכ"א. זקוקים למהנדסי חמרה? אנליסטים? עו"ד? נציגי שירות? עובדים כלליים? שלמו 350 ש"ח והספאמלייזר האינטרנטי הראשון יעשה לכם את העבודה. (לרוכשי" בנק מודעות": חברות השמה, כ"א ומעסיקים גדולים – הכוונה אליכם, תתקשרו. יש מחירים מיוחדים). אם כבר יש לכם לוח מודעות אינטרנטי ואין לכם מודעות – תוכלו לקבל בשפע. אם יש לכם סתם אתר ואתם מעוניינים בהכנסה "פסיבית" – פנו כבר עכשיו.
מי שזוכר את היללות הצדקניות של מגייסים ש"כורעים" תחת עומס קורות החיים, ומתלוננים על חוסר רלוונטיות של חלקם הארי, שמתעבים מנועי הפצת קורות חיים, ושמפנים אתכם ל"מדיה חברתית" , כי" כך מחפשים ומוצאים היום עבודה" עשוי להתהות: יש תועלת בפרסום משרה לעו"ד בפייסבוק, פקידה בלינדקאין, נציג שירות בזרם, או עובדים מהדרום למשרות מהמרכז, וכו.. ?
כנראה שכן. זה פשוט, נוח, לא יקר במיוחד, חוסך זמן ועבודה (שתתפנה להסביר למחפשי עבודה, במדיה חברתית כמובן, איך הם טועים וכמה ולמי כדאי לשלם כדי לתקן)
כך עובד הספאמלייזר:
אתר "סימפל דרושים" הוא נגזרת של אתר ההספמה ללוחות מודעות: "סימפל", שלו מספר כתובות אינטרנט: למודעות יד שניה, רכב, נדל"ן, ואפילו בעלי חיים . וגם באנגלית. מספר הטלפון המופיע באתרי סימפל שייך למשרדי חברת "סימפל – לך לכל הלוחות" ברח' צייטלין בת"א, אם כי מטה החברה הוא בשד' רוטשילד 15. באותה כתובת גם נמצא גם מטה החברה – האחות: חברת הפרסום אדגו תקשורת, שאף שמתמחה בפרסום מודעות לוח ומפעילה את אתר האינטרנט "מרכז המודעות הארצי – 5557*" שעל פי מספר הטלפון שלו ממוקם ברח' נחום 12, שם גם כתובתה של חברה אחות נוספת: מולטי קשורת שמשרדה הראשי גם הוא בשד' רוטשילד 15. הקבוצה כולה נשלטת ע"י פרסומאי ועו"ד בעל מהלכים בקהילות עסקיות רבות, בליכוד, וגם בקהילייה המשפטית בזכות היותו בנו של מי שהיה העו"ד הידוע ביותר בישראל.
אם זיהיתם משרה שפורסמה במספר רב של ערוצים – אל תשלחו קורות חיים למען הרשום במודעה. חפשו דרכים אחרות. ואולי משרה אחרת.
ואם זיהיתם חברת השמה שפרסמה משרות באמצעות הספאמלייזר, נו, טוב, הבנתם כבר שהשמה זה לא הצד החזק שלה.
ונקודה אחרונה: אתם עדיין משלמים עבור פרס… אה, מודעות דרושים?
עוד:
גברת יועץ מוכרת תרופה להתנהגותה של ד"ר השמה. תקנו?
נפלה עטרת ראשנו. יש לנו רק 15 – 20 מועמדים לסמנכ"ל ומנכ"ל…
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
זהירות! מנועי הפצת קורות חיים
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
ישנו מקום רחוק רחוק אחרי הים…
למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול
אנחנו לא מצליחים להתגבר על שטפון הבכירים המציף אותנו ולכן דרוש/ה לנו
"גם אם הם ישלמו לנו – אני לא אפרסם אצלם"
"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?
ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
מכוני מיון והערכה מציעים את "שירותיהם" למעסיקים תמורת כסף (עלות בחינת מועמד למעסיק נעה סביב אלף ש"ח) את הזהב הם מפיקים מהפס.. ממחפשי העבודה.
לשיטה מספר שלבים:
ראשית, הפחדה:
הכרחי להטיל אימה על מי שממילא שרוי בחרדה. לכן יאמרו לכם שהסיכוי שלכם לעבור מבחן מיון הוא רק 15 אחוז.
שנית, ריכוך:
הסיכוי שלכם לעבור מבחן כזה אמנם נמוכים, אבל אל יאוש. באמצעות שקר כלשהו תוכלו להעלות את הסיכויים שלכם לעבור בהצלחה מבחן מיון ל- 80 אחוז!
שלישית: פיתוי וטעימה:
יציעו לכם פתרון פשוט, קל, ולא כואב. אפילו לא 200 ש"ח ויש לכם נשק סודי.(אם אתם ממש משקיענים יציעו לכם "ערכות הכנה למבחני מיון" קרי: לשלם יותר עבור אותה סחורה.
רביעית, דחיקה לפינה:
קניתם ספר ולא "ערכה"? המכון לא פראייר. אחת לכמה עמודים בספר ה"הכנה" שרכשתם, תוכלו לצפות, על חשבונכם, בפרסומת הפורטת על רגשותיכם ודוחקת בכם להירשם ל"קורס ההכנה לבחינות המיון לעבודה".
חמישית, למכור בקמעונות:
למה למכור קורס אחד מקיף, כשאפשר לפרוט אותו לחלקים ולמכור כל חלק בתשלום נפרד? ולמה לא להקטין עלויות תפעול ולהגדיל רווחיות ע"י מכירת "קורסי הכנה באינטרנט"?
ששית: ספאם, ספאם, ושוב ספאם, אה.. "קידום אתרים המנועי חיפוש":
מאמרים בניית אתרי דמה ואתרים מתחזים ל"נייטרליים" אך באופן מפתיע משתמשים באותו האקסט, עם או בלי קרדיט.מישהו צריך הרי להפיץ את הבשורה.
שביעית, הפחדה נוספת:
נכשלתם? לא יספרו לכם, ולא תוכלו לגשת למבחן "מתקן" נוסף אלא כעבוד שנתיים.
שמינית, בצע כסף. שוב.
אבל, תוכלו לרכוש, על חשבונכם את התוצאות, או: ניחשתם נכון, קורס.
תשיעית, התלוצצו עמכם בשלב השביעי:
אחרי זמן מה תזכו להצעה מטעם המכון לעבור את המבחן מחדש, ו"לשפר" את הישגיכם. בתשלום, אלא מה.
אם להודות על האמת, פריחת הענף ו"הפיתוח העסקי" המואץ שלו הוא כנראה הפתרון התעסוקתי שמצאו אנשי מדעי ההתנהגות לפרנסתם.
עם ניסיון ורקע יצירתי ורווחי כאלו השמיים הם הגבול. הכל בגדר האפשר.
נניח, לחנך קהלי יעד נוספים לשלם תמורת מה שממילא מגיע להם.
עוד:
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
מה כדאי ללמוד מבארי שוורץ על חיפוש עבודה או עובדים
עצות מזיקות למחפשי עבודה
כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?
גברת יועץ מוכרת תרופה להתנהגותה של ד"ר השמה. תקנו?
מי שגייס עובדים באמצעות חברות "השמה" שמע מהן כי עדיף לפרסם משרה, מלאתר מועמד מתאים במאגריהן. ההסבר, לאוזני המעסיק המגייס בלבד, כמובן, הוא שעדיפים קורות חיים "טריים", של מועמדים שזה עתה החלו חיפוש, או כאלו שעדיין עובדים. "עובד עובד שווה יותר מעובד שלא עובד" כותבת יועצת הקריירה אורנה רודי. גם מי שאיתרע מזלם לחפש עבודה כמה חודשים מכירים את התופעה, על בשרם שלהם.
גם מנהלת ההשמה (או יועצת הקריירה?) מאיה בוכניק, המגלה "סודות מאחורי הקלעים" (שגלויים כמובן לכל מי שעיניו בראשו) מודה: חברות ההשמה אינן אוהבות מועמדים "משומשים", קרי: כאלו המחפשים עבודה מספר חודשים, פנו בעצמם לכל גורם אפשרי, ומגלים שזה בעוכריהם.
באותה רשומה, וכמעט באותה נשימה מוזכרת גם אחת הסיבות העיקריות ל"התיישנותם" של המועמדים: חברות ההשמה עצמן! הן "אוגרות" את קורות החיים שקיבלו ואינן טורחות ליידע את הפונים על דחייתם. "אולי יצוץ משהו מתאים בעתיד". כשיצוץ, המועמדים יהיו כבר "משומשים". לא אטרקטיביים. ולנצח יישארו במאגר, כתזכורת למי שאבד עליו הכלח.
ההסבר של יועצת הקריירה (או מנהלת ההשמה?) להתנהלות הזו הוא :"מטרת חברת ההשמה ככל גוף עיסקי אחר הוא… לעשות כסף… כן, כן- להרוויח! כיוון שהשוק בארץ בנוי בצורה כזו שבה המועמדים לא משלמים עבור קבלת שירותי ההשמה, חברת ההשמה לא חייבת לטפל בכל מועמד שפונה אליה. זו נקודה חשובה מאוד מכיוון שזה הבסיס לכל ההתנהלות מול המועמדים". כן, כן, בורות עסקית יכולה להיות מודל עסקי. אפילו מצליח*.
מסתבר שיועצת הקריירה יודעת איך עובדת מנהלת ההשמה, אפילו מבלי לעבור 6 דרגות הפרדה.
חשוב יותר: יש לה גם תרופת נגד מנצחת. מן שמן נחשים כזה שגם אינו משופץ וגם לא יתעלמו מקיומו. רק גשו לחנות המפעל. שלה, כמובן.
הקוראים נותרים מבולבלים: האם המודל העסקי"הסודי" של מנהלת ההשמה שגוי וליועצת הקריירה אכן יש תרופת נגד מוצלחת, או שמא המודל הרווחי והסודי של יועצת הקריירה שגוי ובורותה העסקית של מנהלת ההשמה מוצלחת?
קראו פעם נוספת: ד"ר השמה אינה עובדת עבורכם, כי אינכם משלמים על ה"שירות". אבל גברת יועץ? הו, כן!
רגע, רגע.. ואולי מדובר בעצם על "שיפוץ" המודל העסקי הקיים: גם לעשות מעשה זמרי וגם לבקש שכר כפנחס?
ואם אתם, שפני הניסיון מענפי ההיי-טק (גורלם של עובדי לואו-טק, מיד-טק ונון-טק, שפר עליהם הפעם) קראתם את גברת יועץ פעם אחת (ועוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת, ועוד… ועוד…) ועדיין נותרתם באותו המקום, אתם נוהגים בדיוק כמו ד"ר השמה, שלא אוהבת "משומשים" שהספיקו כבר "לפנות לכל גורם אפשרי".
* על מודל עסקי של חברת השמה המבוסס על תבונה עסקית וניהול רווחי של ה"ערך הנתפס" אפשר לקרוא בבלוג של ESR.
עוד:
נפלה עטרת ראשנו. יש לנו רק 15 – 20 מועמדים לסמנכ"ל ומנכ"ל…
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
זהירות! מנועי הפצת קורות חיים
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
הפתעה: על מנת להתמחות במשרד עורכי דין יש צורך בידע משפטי
לא, זו אינה טעות. רוח חדשה מנשבת במשרדי עורכי הדין החרדים למעמדו של המקצוע. מעתה יש להפגין ידע משפטי בראיון הקבלה להתמחות. כך לפחות ע"פי ה"ה (ועו"ד, כמובן) קרן סטרול וליאת בן צבי, מומחיות השמה והכוון תעסוקתי לעו"ד. במבט ראשון נראה כי תפיסה מהפכנית כזו עשויה להתפשט כאש בשדה קוצים לתחומי התמחות נוספים: כדי להתקבל להתמחות ברפואה על המועמדים יהיה להפגין ידע רפואי, להתמחות בחשבונאות הדרישה תהיה ידע פיסקלי וחשבונאי, ובמשרדי מתכננים הדרישה תהיה לידע אדריכלי.
אם המגמה המסוכנת הזו תימשך, אפשר שכבר בעתיד הקרוב נראה התארגנויות ציבוריות ופרטיות שינצלו את הביקוש הגואה להתמחויות בענפים שונים ויקימו מעין מכינות, או אולי בתי ספר שיקנו ידע עיוני מתאים וידרגו את הלומדים על פי הישגיהם. ייתכן אפילו שיונפקו תעודות רשמיות מתאימות בעזרתן יוכלו הבוגרים להתקבל להתמחויות בתחומים שיבחרו לעסוק…
הזוי?
קראו היטב את המאמר. בין שלל עצות אחיתופל בשקל, שלא ברור אם מעידות על קרתנותן של הדוברות או, חמור יותר על התנהלות יהירה, סטריאוטיפית ועבריינית (לכאורה) של המעסיקים, תמצאו גם פנינים.
הנה אחת מהן:
אל תשאל מהם השכר ושעות העבודה. צא מנקודת הנחה שלא תתעשר מההתמחות.
כי אינדוקטרינציה היא כלי שליטה.
מי שרוכש השכלה ומקצוע, בין השאר על מנת ליצור בעזרתם את הכנסתו צריך לשלם, ומראש, ל"מוכרי זיכיון העיסוק". בדיוק כמו "דמי כניסה" בארגונים מסויימים המעסיקים עורכי דין. עד לפני שנים לא רבות לא תמיד שילמו למתמחים, בכלל. כשהחלו לשלם להם פרוטות המשיכו המעסיקים (עורכי דין וגם בתי המשפט) להפר את החוק (עד שאפילו לשכת עו"ד נזעקה) ונראה שדווקא מי שנקבע שעליו לקיים את החוק ולייצגו נוהג על פי מנהג "לא תחסום שור בדישו". מה יש? לא מגיע להם "צ'ופר מהעבודה"?
וסתם שאלה מסקרנת: מדוע משרד עורכי דין צריך בכלל מתמחים? למתמחה, אין ניסיון משפטי, הוא לא יכול לחתום על מסמכים משפטיים, הוא לא יכול להופיע בערכאות , והוא זקוק להכשרה, הדרכה ואימון זמן ממושך עד שיוכל לעבוד עם לקוחות, או רשויות. היתרון העיקרי של העסקת מתמחים היה בהיותם כח עבודה משכיל, זמין כל העת וזול יותר מפקידה.אל תשאלו על שעות ושכר. הדון עשוי להתעצבן.
רוצים להתקבל להתמחות במשרד עורכי דין?
אל תקשיבו ליועצי קריירה ומשאבי אנוש. אפילו אם הוסמכו למשפטים.
עוד:
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
15 אלף ש"ח לחודש. ראיון בלבד. עם פרשנות מפי העכבר של אבו נימר
נשמות טובות מציעות לנו לנמצוא עבודה בקלות ו"להרוויח יותר מהמנהלים שלנו". ואכן, תוך שניות תמצאו עשרות ומאות מודעות המציעות (שימו לב: ללא קורס והתחייבות!), 7500 ש"ח בממוצע (קרוב מאוד לשכר הממוצע במשק), או 10,000 ש"ח (בהתחייבות, לא ממוצע) וגולת הכותרת:
שכר של 15,000 ? ראיון אישי בלבד!
תיאור:
משכורת של 15,000 ש"ח נשמעת לכם?
לחברה מובילה דרושים/ות נציגים/ות למוקד מכירות טלפוניות שיחות נכנסות !@##@$$%
מכירת מוצרי החברה ללקוחות מתעניינים.
מדובר על שכר גבוה, עמלות על כל מכירה+תמריצים, ארוחות,ביטוח מנהלים אחרי שנה,אווירה משפחתית.
משרה מלאה א-ה- שעות פעילות: 8:00-22:00 מדובר על משרה מלאה , משמרות של 9 שעות
דרישות:
חובה נסיון במכירות טלפוניות של שנה לפחות!
ידע והכרות עם מערכות ממוחשבות
אסרטיביות
כושר ביטוי גבוה
יכולת מכירתית
התחייבות של שנה.
***************
להשתכר כפול מהשכר הממוצע במשק? לא צריך לשלוח קורות חיים? לא צריך קורס? שכר "ממוצע"? הביקוש לא נגמר? יש מקום לכולם? ומה עדיף? 10000 ש"ח בלי התחייבות או 15000 ש"ח עם התחייבות? דילמות, דילמות דילמות. המתח הורג אותנו. רבע עוף או בורקס?
עיון קצת יותר מדוקדק מעלה כמה תהיות:
מדוע צריך להתחייב כדי להשתכר 15 אלף ש"ח? מי מוותר על תרנגולת המטילה ביצי זהב?
מדוע אין צורך בהכשרה?
מדוע אין צורך בהליכי מיון וסינון? ומדוע דרישות הסף נמוכות ופרופיל העובדים המבוקש רחב?
מדוע מי שמציע שכר של 15000 ש"ח מציין במפורש במודעה שהוא עובר על חוקי העבודה? (חוק פנסיה חובה), האם הוא מעוניין "לחסוך" סכום שולי כי הוא מתקשה בתשלום שכר כה גבוה? האם זה אמצעי לחץ נוסף על מועמדים להתחייב להשתכר 180 אלף ש"ח גם אם הם מעוניינים רק ב – 75 אלף?
מדוע הביקוש לעובדים אינו מסתיים? ומדוע אף מפרסם אינו מתלונן על "הצפה" של פונים?
מדוע מדובר באותם מפרסמים, פעם אחר פעם אחר פעם?בכל ערוץ?
האם מדובר בארגונים הצומחים בפראות?
מדוע והאם באמת משלמים לעובדים יותר מאשר למנהליהם?
הנה כמה הסברים:
ראשית, לא מרוויחים שם. שכירים לא מרוויחים בכלל. הם משתכרים. (על ההבדל בין שכר לרווח מומלץ לקרוא אצל שוויקה, אבניאון או אבן שושן)
שנית, מדובר בארגונים המגייסיםם עובדים בקצב נמוך אפילו מהקצב בו נפלטים העובדים הקיימים (לא יציבים, אלו…)
שלישית, מדובר ב"חוסר דיוק משווע" בפרסום. (שכר ממוצע? לאיזה היקף משרה? האם החציון זהה לממוצע?, האם עקומת שכר העובדים מתפלגת נורמלית? )
רביעית, תנאי העבודה ושיטת הניהול אצל מעסיקים כאלו מזכירים מחנה מעצר.
חמישית, התנהלות החברות המעסיקות עם עובדיהם לא שונה מהתנהלותן עם לקוחותיהן.
ששית, הביקוש שאינו נגמר מעיד בעיקר שהפראיירים מתחלפיםמהר, בעיקר כי הם קולטים מהר.
באחד מסיפורי אבו נימר מספר דן בן אמוץ על הצעת עבודה לעכבר מזה רעב. אמרו לו, לעכבר, כי החתול מחפש מי שינקה את השאריות הרבות של הגבינה שנותרות בשפמו לאחר האוכל. חשב העכבר קצת. חשב עוד קצת, נשא עיניו אל המציע וענה: "וואללהי…, הסכר דפקא פסדר… אמממא מקום עפודה חרא".
עוד:
לשווק מלוכה – למצוא אתונות. מבוא לאיתור ופיתוי אה… עובדים..
חקלאים , מאמנים אישיים ופירמידות
זה לא אני, זה הדור שלי…
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
נפלה עטרת ראשנו. יש לנו רק 15 – 20 מועמדים לסמנכ"ל ומנכ"ל…
לאן נעלמו כל המפוטרים? מקוננים בעצב בחברות ההשמה. "רק לפני שלושה חודשים הטלפון לא הפסיק לצלצל, כשעל הקווים צבאו מועמדים מודאגים שביקשו לזרז עבורם את חיפוש העבודה. באותה תקופה השבנו שאין כמעט משרות במאגר, ובמקרים רבים נאלצנו להשיב את פניהם ריקם. אני גם זוכרת שבאותו עבר-לא-רחוק, היינו מפרסמים משרה ותוך דקות ספורות הציפו אותנו מאות קורות-חיים." … "קיימות אצלנו גם משרות נחשקות מאוד, למשל, יו"ר דירקטוריון, מנכ"ל, סמנכ"לים במגוון תחומים ובמגוון ענפים, אבל אין היענות. משרות כאלו, שפרסמתי בלוחות דרושים, מניבות היום סדר גודל של 15 עד 20 קורות-חיים. זה כלום. לפני יולי השנה, על אותה מודעת פרסומת 'טבענו' בתוך מאות קורות-חיים"
הדוברים? (דוברות) – מנכ"לי חברות השמה, לא פחות.
העיניים רואות והמוח מתקשה לקלוט. אחרי שהם משבחים את עצמם ומהללים את מעלותיהם, אחרי שהם מתהדרים ב"מאגר" של "מגוון" מועמדים, אחרי שהם נשבעים בנקיטת חפץ כי לרשותם "מגוון שיטות להתאמה בין דרישות המעסיק למועמד" , וכי הם נוקטים "חיפוש ממוקד" במדיה חברתית ולכן הם "חוליה חשובה למעסיק" , די לה, ל"מכה קלה בכנף" בשוק כדי לגלות מה מסתתר מתחת לעלה התאנה, מסך העשן והזיקוקין הצבעוניים.
פתאום רואים להם
אחרי שמכרו לכולם , כולל לקוחותיהם, כמה חרוזים צבעוניים במחיר מופקע – באצטלה של "מקצועיות", כמובן, פתאום רואים להם. ורואים אותם. כולם, חוץ מהם כמובן. 15 – 20 קורות חיים של מועמדים למשרת סמנכ"ל או מנכ"ל, גם אם מחציתם לא רלוונטי, הם די והותר. (בעצם, לכל משרה זה די והותר). אם המשרה והדרישות הוגדרו כהלכה, פורסמו בערוצים הנכונים וזו התנובה הכללית – מצויין. גם כך קשה להחליט בין 8 מועמדים המקיימים את הדרישות אך בעלי משקל סגולי, או Trade- Offs שונים. מקצוען אמיתי (ולא, מקצוענות זה לא כנס) אולי היה מצליח להקטין את הפניות במחצית נוספת, חוסך זמן ומשאבים רבים ללקוח, ועדיין נותר עם משימה קשה: מתן חוות דעתו על המועמדים.
אבל "מקצועני השמה" לא עובדים כך. יש להם "שיטה".
ראשית מציפים את ערוצי המדיה במודעות.
שנית , ממתינים להצפה של קורות חיים ומועמדים.
שלישית, בוחרים קוף ל"מיון" קורות החיים הרלוונטיים.
רביעית, מסננים את היתרה בהתאם לאפלייה.. אה, "קריטריונים" "מקובלים": זה – רק עם תואר ראשון, זו – בכלל אישה, זה – גר בנווה עובד,לזו – 4 ילדים, זה – מעל גיל 36 וחודשיים, עד שנותרים כמה עשרות.
חמישית, עורכים ראון טלפוני קצר שעל פי הדעות הקדומות.. אה, התרשמות מקצועית ראשונית מאפשר מעבר לשלב המבחנים
ששית, עורכים "מבחני התאמה" שלחלקם עשוי להיות תוקף או מהימנות, אם היתה מתודולוגיה.
שביעית, מנסחים חוות דעת המבליטה כמעט הכל חוץ מהתאמה לתפקיד
שמינית, מזמנים לראיון קבלה אצל המעסיק
תשיעית, מתדרכים את הנבחר להודיע על תנאי העסקה שסוכמו כדי:
עשירית, שולחים חשבונית לתשלום בגין השירות.
שלב נוסף שכדאי לציין הוא כמובן הצדקנות הבכיינית בדבר ה"עומס" בשל כמויות עצומות של קורות החיים הנשלחים אליהם.
מאגר איכותי של מועמדים?
מגוון שיטות השמה?
איתור ממוקד ברשתות חברתיות?
הצחקתם אותם. איך הם יצדיקו את שכרם?
מילה לגבי מקצועיות:
הרדיפה אחרי כמויות קורות חיים מוזילה את המשרה,את המעסיק ובעיקר את המועמד. חברות ההשמה יודעות זאת. ולכן מועמדים (רלוונטיים) שישלחו קורות חיים למשרה שמופצת בכל הערוצים יגלו שנחסמו, כי ערכם נשחק. ולגבי איתור סמנכ"לים ומנכ"לים… טוב.. הם כנראה הבינו על בשרם מהי חברת השמה.
חברת השמה, לא כל שכן מנכ"לה, אמור היה לעשות כל שלאל ידו כדי להצניע את מגבלותיו, לא כל שכן שרלטנותו. אבל כשנזכרים שמנכ"לי חברות כ"א והשמה טוענים שמנכ"ל לא נזקק בעבודתו לחכמה, מבינים (כמעט) הכל.
פלא שיש מי שכבר הבינו במי ובמה מדובר? פלא שחלקן כבר יודע זאת ומפרסם בגלוי מה חלקן של חברות ההשמה בגיוס עובדים (3%)?
עוד:
מה כדאי ללמוד מבארי שוורץ על חיפוש עבודה או עובדים
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
ישנו מקום רחוק רחוק אחרי הים…
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תוך דקות תדעו מה כותבים מועמדים למשרות שמעניינות אתכם בתמצית קורות החיים שלהם
לא יודעים איך לכתוב תמצית קורות חיים?
לא בטוחים בניסוח דף מקדים?
בקשו מכם לתאר בקצרה את מועמדותכם?
איך עושים את זה?
השקעתם מחשבה ומאמץ בניסוח קורות חיים שיהלמו את פניותיכם למשרות שמעניינות אתכם. אולי אפילו שילמתם ל"מומחים" עבור כתיבת "קורות חיים שיווקיים". עתה מבקשים מכם (מעסיקים, חברות השמה, מאגרי קו"ח ועוד) לתאר את עצמכם בתמצית מקוצרת מאוד. מה תרשמו? איך תעשו זאת היטב? איך יבחינו בקורות החיים שלכם אם הציבו לכם רף נוסף, שרק אם תעברו אותו, אולי "יסרקו" את קורות החיים שעליהם טרחתם כל כך? לשלם שוב? לאיזה יועץ?
יש דרך פשוטה בהרבה.
קראו את תמציות קורות החיים של מועמדים כמוכם.
זה קל, מהיר, נגיש ובחינם.
הנה כל התורה ב- 10 מהלכים ובפחות מדקה עבודה:
1. הכנסו לאתר ג'ובמאסטר
2. וודאו משמאל ללוגו האתר מופיע קישור ל"מאגר קורות חיים".
3.הקליקו על הקישור.
4.הגעתם מסך חיפוש קורות חיים על פי תחומים.
5.בחרו בענף או ענפים רלוונטיים. (דוגמא: "אופנה וטכסטיל")
6.הגעתם למסך המפרט תת תחומים, אזורי מגורים והיקף משרה מבוקשת.
7.בחרו תת תחום (דוגמא: "תכשיטנות")
8.בחרו אזור רלוונטי (דוגמא: "רמת גן וגבעתיים")
9.בחרו היקף משרה (דוגמא: "משרה חלקית")
10.קיבלתם את כל תמציות קורות החיים של מועמדים שהגדירו משרות כאלו בעדיפות (אחת מתוך 5) בחשבון המשתמש שלהם באתר.
כל שנותר הוא לקרוא, להתרשם, להשוות, ללמוד וליישם.
במהלך החיפוש יכולתם גם להתרשם בכל חתך מכמות המועמדים המתחרים על משרות רלוונטיות.
קל, מהיר, נגיש ובחינם.
עוד:
איך תדעו מי עוד מתחרה בכם למשרה שמעניינת אתכם?
זהירות! מנועי הפצת קורות חיים
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
איך להפלות מועמדים על בסיס גיל ולחזור הביתה בשלום
חברה אחת, הצליחה לעורר זעם קדוש ו"פתיחה בחקירה" אצל שומרי סף צבועים. היא בסך הכל רצתה מה שכולם רוצים: עובדים צעירים. את הסיבות כולנו יכולים לנחש: עלויות, משטור, פיקוח וכו'. לפרסם מדיניות מפלה אינו מעשה חכם. כל עוד לא פרסמתם שאתם מפלים תוכלו להפלות כאוות נפשכם, ואף מתחסד לא יכפה עליכם לקיים את החוק.
ככה מפלים נכון מועמדים על בסיס גיל:
דוגמא אחת מכאן:
מסי משרה : 9326
לחברת היי טק באזור המרכז הפמתחת מוצרים בתחום התקשורת דרוש/ה מפתח/ת C++
דרישות
תואר ראשון אוניברסיטאי במדעי המחשב או הנדסה- חובה. סיום בהצטיינות- יתרון. 3-5 שנות ניסיון בתכנות ++C – חובה (לא לשלוח מועמדים עם יותר מ 5 שנות ניסיון) ניסיון ב Embedded Linux- יתרון משמעותי. ניסיון בשימוש ב- Design Patterns- חובה. ידע בתקשורת, IP / TCP – יתרון. ידע בפרוטוקולים, VOIP – יתרון.
דוגמא שנייה מכאן:
דוגמא שלישית מכאן:
דרושים בייצור ותעשיה – שליחת קורות חיים
הבנו את הרעיון.
מאידך, אולי באמת מיותר לטרוח. התמ"ת (שבמשרדו ממוקמת הנציבות לשוויון הזדמנויות בתעסוקה) באמת צריך איזה קשקוש יחצני של פונקציונר ועסקן כדי לבדוק את ענף ההיי טק? כי בענפים אחרים הכל תקין? הלו, הממשל זמין?
עוד:
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
איך תדעו מי עוד מתחרה בכם למשרה שמעניינת אתכם?
מהי רמת הביקוש למשרה שמעניינת אתכם? מהם הכישורים של המתחרים?
אם שלחתם קורות חיים ולא חזרו אליכם, אם אתם לא יודעים מה אתם עושים נכון, ומה לא – אתם זקוקים למשוב.
מידע על פונים נוספים למשרות המעניינות אתכם – יכול להיות משוב מעולה.
איך עושים את זה?
פשוט. קוראים את קורות החיים של פונים אחרים.
איך?
מפרסמים מודעת דרושים מנוסחת בדיוק כמו המודעה שעניינה אתכם.
חלק מאתרי הדרושים מאפשר פרסום מודעה חינם, בהליך קצר. אפשרות זו מנוצלת ע"י סוחרי קו"ח, מאגרי מידע, חברות כ"א והשמה "עצמאיות" (כאלו שינצלו פרסום של מתחרה כדי לחדור ללקוח), משווקי פירמידות, שר"ש וגם אתרים מתחרים, מעסיקים וחברות העורכים בדיקות שונות לצרכי ניהול כ"א ולצרכי הערכת יעילות מקורות הגיוס.
ראשית, מאתרים אתר דרושים (אחד או יותר) רלוונטי. כלומר כזה שבו כבר מופיעות מודעות למשרות בתחום העיסוק שלכם.
דוגמאות:
ג'ובניוז (אתר שיאפשר לכם לפרסם מודעה גם כ"ממליצים על חברים"
וכמובן, אולג'ובס בו תצטרכו למלא יותר פרטים, ואולי תזכו גם לשיחת מעקב, לצרכי "שדרוג" בעיקר.
ישנם, כמובן אתרים נוספים – אבל הרעיון ברור.
שנית, "פתחו כרטיס" באתרי ם כאלו, פרסמו את המודעה שכבר ראיתם, עם הפנייה לכתובת מייל שיצרתם במיוחד
שלישית, ה"משרה" שיצרתם תזכה לחשיפה בכל האמצעים אותם נוקטים אתרים אלו לחשפן (כולל "מדיה חברתית")
רביעית, קבלו פניות, ותכננו את אופן הפנייה שלכם.(אל תתפלאו אם תקבלו פנייה מאתרים מתחרים הציעים לכם פרסום, או מ"חברת כ"א" שעשויה להציע את "שירותיה" עבורכם.
עוד:
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
זהירות! מנועי הפצת קורות חיים
בשלב כלשהו במהלך חיפוש עבודה אתם שוקלים להפיץ את קורות החיים שלכם במנוע הפצה (אחד או יותר) כלשהו. במבט ראשון נראה כי מצאתם את "קפיצת הדרך", ה"אואזיס" של מחפשי עבודה: בלחיצת עכבר קצרה יופצו קורות החיים שלכם לחברות כ"א, השמה, מנהלי כ"א ומשאבי אנוש, מעסיקים. במקום מעקב מתיש אחרי מודעות דרושים, רשתות חברתיות, רכזי גיוס חמקנים – אתם עוברים למתקפה בכל החזיתות. עשרות ואולי מאות יקבלו את קורות החיים שלכם. "די ב – 5 אחוזי הענות" אתם חושבים לעצמכם. תוזמנו לעשרות ראיונות ותנהלו מו"מ מחושב ותקיף עם 2 – 3 מעסיקים, שבסיומו תנחתו במשרה הבאה שלכם. אמריקה, ורסנו.
אז זהו, שלא.
לחשיפה מרוכזת וגבוהה יש מחיר. תשאלו פרסומאים. עיתוי לא נכון, מוצר לא מלוטש, נישתי, מסר לא ברור, פריסת מדיה לא יעילה, ומגבלות טכנולוגיות/זמינות קהל היעד עשויים לגרום נזק כמעט בלתי הפיך למאמציכם למצוא משרה. "קיצור" הדרך עשוי להאריך אותה לזמן ממושך.
הנה חלק מהחסרונות בשימוש במנועי הפצה:
1. מאגר/בסיס נתונים לא מפולח: קורות החיים שלכם יישלחו ללא פילוח לחברות ומעסיקים באזור הגאוגרפי או תחום עיסוק. אפשר שמנוע כלשהו לא יכיל אפילו חברה אחת רלוונטית, אך יכיל מספר מצומצם של חברות שלכל אחת סניפים רבים – שכולם אינם רלוונטיים.
2. מנועי הפצה "מעורבים" (חברות כ"א ומעסיקים) וכוללים אוסף אקלקטי וחסר ערך ממשי של חברות.
3. מנועי הפצה שבסיס הנתונים (כתובות המייל) שלהם לא מעודכן. חברות כ"א ומעסיקים מחליפים כתובות מייל, רכזי גיוס ומנהלי כ"א מתחלפים, מעסיקים סוגרים את שעריהם – אך בסיס הנתונים של מנוע החיפוש לא מתעדכן. לכל היותר הוא מצטמצם.
4. מקבלי קורות החיים שהופצו אינם הגורם המתאים בארגון, או אינם מוצאים עניין בקורות חיים הנשלחים ללא ציון משרה רלוונטית ולכן מוחקים אותם. ברוב החברות החוליה הראשונה המטפלת בקורות החיים היא חוליה זמנית, עם הכשרה חלקית, שכר נמוך ומוטיבציה בהתאם.
5. מקבלי קורות החיים שהפצתם הם תוכנות לניהול קורות חיים. או שקורות החיים שלכם הוקלדו לתוכנה כזו, ללא קריאה, ללא טיפול, ללא מיון.
6. מנוע ההפצה מזוהה ע"י שרתי ראשת כ"ספאמר". או שקורות החיים ששלחתם נכנסו ל"רשימה שחורה" של ספאמרי קורות חיים בארגון היעד. אלו שלא יזומנו גם אם תהיה משרה מתאימה.
7. מנוע ההפצה אינו מוסר דו"ח מפורט של הארגון וכתובת המקבל, שעת הקבלה, שעת פתיחה, סיבת אי קבלה (תקלת תשתית, מייל לא קיים וכו'), וכו'. ללא דו"ח כנ"ל אין אפשרות (שהיא חובה) לבצע מעקב פעיל אצל מקבלי קורות החיים.
8. מנועי הפצה יוצרים תחושה מלאכותית של "התקדמות" בתהליך החיפוש והלך רוח של שאננות. ימים ספורים לאחר מכן, כשלא מגיעות תגובות כמצופה עשויה להתפשט תחושה חריפה של כעס, בהלה או חוסר האונים.
9. אלפי קורות חיים מופצים מדי יום רק במנועים אלו. (למספר הזה יש להוסיף קורות חיים שנשלחו למשרות שפורסמו, מאגרי קורות חיים ותוכנות יעודיות אצל מעסיקים וחברות כח אדם וחברות שעיסוקן במכירת קורות חיים בסיטונות, חמור יותר: מנועי ההפצה יכולים להשתייך לסוחרי קורות חיים שמפיצים לעייפה את קורות החיים שלכם, ללא ידיעתכם). כמעט ודאי שקורות חיים המגיעים ממנועי הפצה זוכים לעדיפות אחרונה אצל המקבלים.
10. גם קורות חיים "שיווקיים" חסרי משמעות כשהם מופצים בדרך זו.
11. קורות החיים שלכם עשויים להגיע גם למי שאינכם חפצים שיקבל אותם. ממעסיק נוכחי ועד חברות המוכרות שירותים שונים.
12. הפצה נוספת, או חוזרת באמצעות אותו מנוע הפצה, או אחר – אינה רעיון טוב.
עוד:
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
3מלים מסוכנות, 4 מלים קטלניות כשמחפשים עבודה
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
אין נתונים מדוייקים על משך הזמן הנדרש למצוא עבודה. ישנם אומדנים. מוטים, שמקורם בדרך כלל בגופים בעלי אינטרס, בניחושים מלומדים של העוסקים בתחום משאבי אנוש וקריירה ובסקירה של הודעות מחפשי עבודה בפורומים ורשתות חברתיות.
לפי אולג'ובס (2008) משך החיפוש נע מחודש וחצי ועד חצי שנה, כתלות בגיל. לפי חברת כח האדם ל.מ. (2009) הממוצע הוא כחודשיים וחצי, בתלות בענף ובתפקיד. בשני המקרים ההערכות מוטות כלפי מטה, מסיבות שונות. לבעלי ניסיון מקצועי וניהולי מעריכה יועצת הקריירה אורנה רודי שמדובר בתקופה שבין חצי שנה לשנה. זוהי גם ההערכה הרווחת בפורומים.
כמובן שאמדנים והערכות מתייחסים למועמדים "סינתטיים" ואופי המשרות המוצעות בפועל. יש משקל רב לניסיון, השכלה (עודפת או חסרה), גיל, מגדר, ריחוק גאוגרפי, לאום, הסטוריה תעסוקתית, מצב רפואי משפחתי ועוד. אשר למשרות המוצעות: ההיצע למשרות מתחילים, משרות עם כישורי מינימום, משרות זמניות, משרות בשכר נמוך וכו' – גבוה יותר ממשרות קבועות, מתמחות, מקצועיות וניהוליות.
בשום פנים ואופן אין להסיק מהאומדנים הללו מה שאין בהם: אם חיפשתם עבודה 11 חודש – אל תניחו שבחודש הקרוב תמצאו עבודה. כמעט בטוח להניח שככל שמתארך משך החיפוש – כך יתארך משך החיפוש.
למשך החיפוש יש היבטים רבים. ההיבט הכספי לרוב, מורגש ראשונה. כמה עולה שנת חיפוש עבודה? איבוד שכר הנטו – 50 – 180 אלף ש"ח. איבוד תמריצים, בונוסים, הטבות סוציאליות (חופשות, הבראה, מתנות וכו'), הפרשות סוציאליות שונות – כשליש מהסכום הנ"ל. בסה"כ, ללא הוצאות חריגות (מצב רגשי, מצב רפואי, תשלומים ליועצים, הוצאות חיפוש וכו) תעלה "שנת חיפוש" כל סכום שבין 75 אלף ש"ח לרבע מליון ש"ח. דמי אבטלה לזכאים, ולברי המזל שימצאו תוך חודשים ספורים משרה חדשה, יצמצמו את הנזק לאלפי ש"ח בודדים. לכל השאר תיווצר בעיית מימון חריפה.
נכון, לא גילינו את אמריקה. אתם כבר יודעים.
אבל בדיעבד.
השאלות שהיה עליכם לענות עליהן הן:
האם נערכתם נכון? למה?
האם, וכמה הייתם משלמים (משקיעים?) לחסוך נזק ודאי של, נניח, מאה אלף ש"ח?
למי?
ולמי שילמתם ולא הייתם משלמים?
עוד:
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
מה כדאי ללמוד מבארי שוורץ על חיפוש עבודה או עובדים
הפסיכולוג האמריקאי בארי שוורץ חקר היבט בתהליך קבלת ההחלטות שלנו שיכול לסייע לנו בתהליך החיפוש.
בסרטון, המלווה בכיתוביות בעברית (תרגום: עומר להב ויפעת בן יעקב), שאורכו 18 דקות מסביר שוורץ, בכשרון רב והומור שופע את עיקר מסקנותיו.
מסקנות עיקריות:
1. הסיכוי של מחפשי עבודה הנענים למשרה המתפרסמת דרך כמה מגייסים, במספר רב של ערוצי מדיה לעבור לשלב הבא שואף לאפס.
ולא, קורות חיים "שיווקיים" אינם הפתרון. לפחות לא למחפשי העבודה. כמעט ודאי שתהיה לפניית סרק כזו תוצאת לוואי שלילית: קורות החיים "נשרפו" לצמיתות למשרה המתפרסמת, וכמעט ודאי שגם למשרות אחרות אצל המעסיק/המגייס.
2. מגייס הפועל בתפוצת נאטו ומקבל שטפון של פניות יפעל באחת מהדרכים הבאות:
א. ימשיך בתהליך הההתלבטות (חיפוש) בשל השפע וההתמכרות לתהליך. עד ש… עד שיימאס, ייגמר התקציב, או כל רציונליזציה אחרת.
ב. ינטוש את דרך הפעולה חסרת התוחלת הזו ויגייס בדרך שונה לחלוטין: בשיטת "חבר מביא חבר", המלצה אישית, קשרים וכו'.
ג. לא יחליט, אף אם ראיין מספר מועמדים ויבטל כליל את המשרה.
עוד:
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב א' – להכין את ה(ק)רקע
"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"
כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
לשווק מלוכה – למצוא אתונות. מבוא לאיתור ופיתוי אה… עובדים..
זן מיוחד של מודעות דרושים מתפשט בגלים במחזוריות כמעט קבועה:
רוצה עבודה עם רכב ונייד על חשבוננו?
רוצה מסך 37 אינץ' (החודש: 2 זוכים!)?
כבר מהכותרת ברור מה חושב המעסיק/המגייס על קהל היעד שלו: טיפש, פתי, מרוכז בעצמו, חסר מחויבות ואחריות, רודף גימיקים, לא ממוקד, ורפה שכל.
שאלה:
אתם באמת מעוניינים להעסיק את מי שמזדהה עם המסר במודעה כזו?
ועוד אחת:
ואלו העובדים שאתם מעוניינים שיבואו במגע איתנו, הלקוחות שלכם?
הם תמיד היו חברתיים. מדיה לא היתה להם
פעם, לא ידענו שהם חברתיים. בעידן הטלפון, בפקס ובאימייל קשה היה לתהות על קנקנם. חשבנו שהם מתנשאים, מתביישים, מתעלמיים. חשדנו בכשרים. לא ידענו שהם זקוקים לחברים, לחברתנו. הם יכולים להיות חברים שלנו בלינקדאין, לראות אותנו בקפה דה מרקר, לבקש מאיתנוחברות בפייסבוק, להתחרות על תשמת ליבנו בפורומים ולשתות בצמא את ציוצינו בטוויטר.
בטכנולוגיה המיושנת ההיא אנחנו ליהגנו והם הקשיבו. לא עוד. לא במדיה חברתית. עתה אנו מבינים כמה קשה, תובענית ואכזרית היא מלאכתם. כמה תעצומות נפש דרושות כדי להחדיר למוחותינו הרופסים את ה"עובדות הנכונות", כדי לתקן את משוגותינו, כדי לצנן את טרחנותנו, ועוד להג, ועוד מלל. בעיקר ועוד.
קודם, לא ידענו שהם זקוקים לחברים. היינו זקוקים למדיה החברתית כדי לקרוא אותם, עליהם ואודותם על מנת לדעת.
אי אפשר היה לדעת שהם חברתיים. במדיה החברתית הם מסבירים לנו.
ככה מוצאים היום עבודה. זרה.
כי זה לא לטלפון.
עוד:
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב א' – להכין את ה(ק)רקע
איך יודעים שכדאי לחפש עבודה ברשתות חברתיות? עוקבים אחרי האינדיאנים …
חיפוש עבודה ברשתות חברתיות: בגלל הזוית הנשית, או בגלל ה"חיפוף" המקצועי?
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
כולנו משלמים עבור פינוי האשפה. ותאגידי המחזור, המקבלים מאיתנו תשלום מלא בגין "חומר הגלם" שאספו – מוכרים את תוצרי האשפה (לתעשיות ומגזרים שונים) ומקבלים תשלום פעם נוספת.
כך גם ציבור מחפשי העבודה. פעם אחת הוא משלם כדי לקרוא פרסומות (שממילא מתפרסמות בכל ערוץ אפשרי) "במרוכז", ובכך מספק, על חשבונו, "חומר גלם" ריווחי ל"תאגיד המחזור", סליחה, אתר הדרושים. אתר הדרושים, בתורו, שומר עותק מקורות החיים ששלחתם למשרה שבחרתם במאגר מיוחד שיצר לשם כך, המשמש אותו למכירת קורות החיים שלכם למעסיקים נוספים, ללא ידיעתכם או אישורכם , (השיטה הרי הוכיחה את עצמה בבית המשפט) בחבילות של מאות.
עד כאן הדמיון בין העיסוק הרווחי בפסולת ומחפשי עבודה. אלא שכשעוסקים במחפשי עבודה – ניתן להרוויח פעמים נוספות: באמצעות קידום מודעות המפרסמים, מכירת "חבילות גיוס", או מודעות פרסום תדמיתי רגיל באתר. הפיתוח העסקי העתידי יכלול מן הסתם חב' להשמה ועמלה, חברה לשירותי מיקור חוץ, ויישום האלכימיה של "הפרפטואום מובילה" במדינות "מתפתחות" המשוועות להשקעות וידע ישראלי.
מי מפסיד?
אתם.
אם שלחתם קורות חיים לאתר כזה ולא חזרו אליכם, או שקיבלתם פניות לא רלוונטיות זה רק משום שקורות החיים שלכם כבר נחשפו למעסיקים פוטנציאליים, נשפטו ונפסלו. בלעדיכם. ללא מגע יד אדם. ישנם גם סיכויים גבוהים שפרטיכם נכנסו למאגרי מעסיקים, או חברות כ"א, בתוספת הערה המסבירה את אי התאמתכם. כך גם פניות נוספות שלכם, דרך ערוצים אחרים – לא יטופלו כלל, משום, שכאמור, השיפוט כבר נעשה.
ולמאגרים הללו יש זיכרון. לא תוכלו לעדכן גירסה לקורות החיים, לא תוכלו "למתג" אותם, להחליף לגירסה "שיווקית" עליה שילמתם, ואם חלפו שנים – גם לא תוכלו לעדכן עיסוקים. ועדיין הם יפעלו לרעתכם. נכון, הם לא קוראים קורות חיים, אבל הם בודקים אם אתם כבר מופיעים במאגר, ו"אם אתה כבר שם – אתה לא קיים"
אתם מזינים על חשבונכם את התהליך בו כולם מרוויחים כשאתם מפסידים.
עדיין מעוניינים לרכוש מנוי?
עוד:
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם
כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?
תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו
חקלאים , מאמנים אישיים ופירמידות
לפני שנים מספר, פגשנו במכר, מושבניק שהחקלאות בעצמותיו מינקותו, אך לא ראה ברכה בעמלו זמן רב. כשהתעניינו בשלומו, סיפר לנו כי נטש את משקו שבמושב ועתה הוא סוכן לציוד מכני כבד לחקלאות."אתה עדיין חושב שתוכל להתפרנס מחקלאות"? שאלנו. "מחקלאות כנראה כבר אי אפשר להתפרנס" ענה בן שיחנו, "אבל מחקלאים אפשר להתפרנס דווקא לא רע".
נזכרנו במכרנו, שלשום כשקראנו על התחרות העקובה מדם בתחום האימון האישי בישראל.
נדרשו שנים בודדות להכשיר למעלה מ – 6000 מאמנים אישיים ("לחיים", לתעסוקה", "למשפחה", "לזוגיות", ל"לקויות למידה" , "למצויינות אישית" ועוד) המנסים לייצר ביקוש לשירותיהם. רובם מגלים, בדרך לא נעימה במיוחד, כי הפ נתפסים בדיוק כמי שהיו קודם להסמכתם: "מחפשי זהב", יוצרי דימוי ותדמית כוזבים, חסרי הכשרה, ידע וניסיון, שרלטנים המנסים להתפרנס ממצוקתם של אחרים ללא הכשרה, ידע או ניסיון מתאימים.
"אימון אישי" הוא טכניקה. היא יכולה להיות כלי נוסף, נחוץ יותר או פחות, בארסנל כלים של מי שזקוק להם בעבודתו עם אנשים: מפסיכולוגים ועד מנהלים, והכלים שלרשותו אינם מספיקים במקרים מסויימים. חסידי האימון האישי משוכנעים שדי בכלי עצמו, ללא כל רקע מתאים, כדי לחולל שינוי רצוי אצל מייחלי השינוי. כמו "יותם הקסם" , המשוכנע שבהינף שרביט המנצחים יצליח לחולל את המוסקה העריבה ביותר בעולם. אלא שמהר מאוד התברר שלא ביותם או קאיטוש של קורצ'אק מדובר, אלא במיקי של דיסני שרק נדמה לו שהוא הוא המכשף רב המג.
יותר מהכל, מתברר שהבדיחה היא על חשבון המאמנים עצמם. כמו לפני הכשרתם, הם נותרו ללא תעסוקה משמעותית, וכמו במשל שבגמרא: גם שילמו, גם אכלו וגם לקו.
אבל יש מי שבאמת מתפרנס מ"אימון אישי". ליתר דיוק: מתפרנסים מ(הכשרת) מאמנים.
אם עוד לא הבנו – מדובר בשיטת שיווק, ידועה ומוכרת: הפירמידה (או השיווק הרשתי (שר"ש), הרב שכבתי (MLM).
ליוצרי פירמידות יש אינטרסים ברורים: גיוס נגייסים, גיוס בלתי פוסק, דמי כניסה הולכים ועולים, שמירה על אותנטיות ("אנחנו הפירמידה המקורית"/"הישראלית"/"המוסמכת" וכו'). ליוצרי פירמידה יש קריטריונים נוקשים לקבלת מפיצים: היכולת לשלם והיכולת להפיץ. יוצרי פירמידה עסוקים בטיפוח תדמיתם בערוצי מיינסטרים. ככל שיבינו פחות שהם בוני פירמידות, כן ייטב. את כספם הם עושים מהסמכת ה"בוגרים" – בדיוק כפי שהכסף הגדול ברכישתת תארים מאוניברסיטאות ומוסדות לימוד מפוקפקים עשו אלו שהנפיקו את "אישורי ההרשמה והקבלה ללימודים" במוסדות אלו. ליוצרי פירמידות "הסמכה" יש אינטרס ברור ליצירת חסמי רגולציה למתחרים חדשים. אם יווצרו פירמידות , סליחה, ארגונים מנפיקי הסמכות נוספים (למשל: "ארגון המאמנים לילדים בגיל הרך") – הפירמידה שלהם בסכנה.
כי איזה לקוח "אימון" מכיר את המסמיך ואת שיטת ההסמכה?
רוצים הסמכה ב"זול"? תייבאו, או, פשוט יותר: תייצרו בעצמכם, או קנו ספל "המאמן הטוב ביותר בעולם". (להשיג ברשתות המובחרות..)
ולא, לא צריך רגולציה כדי "להסדיר את העיסוק בתחום". פירמידות קורסות מעצמן.
עוד:
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
אל תקימו עסק, אל תהיו עצמאיים
מנפאואר קיבלו קו טלפון. לפרנסה. תתקשרו. יש משרות!
למנפאואר כנראה תמיד היו משרות. מה שלא היה להם זה קו טלפון, למענה לפונים ומחפשי עבודה.
אבל עכשיו, בשעה טובה מנפאואר קיבלו קו טלפון, ומספרו 1-800-80-70-70.
למען מחפשי עבודה, שלא יודעים שמנפאואר חוברה לרשת הטלפטו, ולכן כדאי להתקשר ולחפש משרות – הפיקו במנפאואר(שכפי הנראה התקנאו במתחרים) זמריר, שמבטיח שלכל המשרות, במגוון מקצועות ניתן להגיע בשיחת טלפון אחת.
ללא שיהוי פרסם מנהל המדיה החברתית במנפאואראת דבר קיומו של הזמריר לקו הטלפון החדש. להמוני צייצני טוויטר נקבע שמו ל"קו לפרנסה טובה" ולעדית חברי לינקדאין – סתם, "קו הפרנסה", עם כתובת של אתר האינטרנט (שלא קיים ) מנפאואר – בראשית.
מנפאואר – בראשית? חברת הבת של מנפאואר למגזר החרדי? סליחה?
ליתר בטחון, הקשבנו שוב. כן. קו הפרנסה הוא של מנפאואר בראשית, לא של מנפאואר.
פה התבלבלנו.
למי מיועד קו הפרנסה?
למגזר החרדי? האם קמפיין המדיה החברתית של מנפאואר נועד למגזר החרדי, שחל עליו איסור חמור לגלוש באינטרנט, ורק מיעוט ממנו משתמש ברשת לצרכים פונקציונליים?
האם הקמפיין נועד לחילונים גמורים למשרות בריכוזי אוכלוסייה חרדים? כי מנפאואר מקרבת לבבות ומפייסת נצים? כי קיים היצע עודף של משרות במגזר החרדי ונדרשת תגבורת מחילונים וחילוניות?
התקשרנו לבדוק. את הפתיח הקולי מקריא גבר,כמובן, (כי "קול באישה … " וגו'). הקו פועל גם בשבת! "למשרות באלעד הקישו.. באשדוד.." וכו. אין זאת כי אם פיקוח נפש לא עובדת דוחה שבת.
הבנו.
הקמפיין נועד לצרכי יח"צ ותדמית של מנפאואר. בעיקר בקרב קולגות ומתחרים.
מי נתן את ההוראה?
למנפאואר בראשית מנכ"ל חדש, ר' חיים שמו בפי קוגל, מנסה לקדם את החברה שבניהולו, גם באמצעות קריאה להצביע בעד מועמדותה של החברה לפרס על "הטמעת אסטרטגיות פורצות דרך". בינתיים זוהו עובדי מנפאואר בין המצביעים. לגיטימי. האם ההוראה למהלך החובבני הזו שלו? או של מנכ"ל הקבוצה, זו שמצהירה שחוכמה היא כישור מיותר בארסנל של מנהל בכיר?
ובכל זאת, אנחנו סקרנים:
האם למנפאואר עצמה יש משרות? כל המשרות? למגוון מקצועות?
וקו טלפון – יש שם?
המתח מכרסם אותנו. איך נדע?
לשאול בטוויטר?
לגשת אליהם למשרד?
עוד:
מתחככים עם נבערים: פרדוקס הטמבל
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
איך לא חשבתי על זה קודם – ואיך "חבר הון אנושי" הצליחו להסביר מצויין
מתחככים עם נבערים: פרדוקס הטמבל
"עובד גאון הוא סרטן לארגון, לפחות 10 עובדים טובים עוזבים בגללו" ( גלובס, 4/2/10). "יותר ויותר מנהלי חברות כוח-אדם מודים: עובדים חכמים יכולים להזיק לארגון יותר מאשר להועיל לו" (שם)
במאמר עילג, מבולבל, גדוש סתירות, מציגים 3 מנהלי חברות כ"א והשמה את הטרנד החדש בנבערות ודעות קדומות. על הכוונת: ובכן, לא ברור.
האם קצפם יצא על "גאונים"? "מבריקים", דוקטורנטים באוניברסיטאות מליגות הקיסוס? מצטיינים בלימודיהם? אנשים חכמים? שוב לא ברור. מייד נבין מדוע.
המנכ"לים יצאו בהתקפה גורפת, על, המ.. על מה, בעצם?: השכלה? תכונות? מיומנויות?כל מנכ"ל מבלבל יותר את דברי חברו, ומצליח אפילו לסתור את עצמו.
שני דברים ברורים מהמאמר:
*המנכ"לים סימנו את "גבולות הגזרה" החדשים. אמרו מעתה: "בערות היא כוח". רגע, כבר אמרו את זה? תכננו את הקריירה שלכם בהתאם.
*המסר היחיד שברור ושזור כחוט השני בדבריהם: לניהול בכיר – עדיף טמבל. זה הטרנד. תדע כל אם עברייה: יש לך טמבל/ית? יש לך מנכ"ל!
אנו ממליצים בחום ל- 3 המנכ"לים לגלות את אוזנה של ממשלת ישראל , פקידי האוצר יעוטו על העצה כמוצאי שלל רב, ולהודיע גם ל"וול סטריט ג'ורנל" . הדבר האחרון שאנו רוצים בו הוא לייבא מובטלים משכילים.
המאמר המקורי התפרסם ב"ליידי גלובס".
ואנחנו תוהים: מה יודעים המנכ"לים, שאנחנו לא: האם התכוונו לנחם את הקוראות, הידועות כחכמות יותר, או דווקא לחזק את רוחן, כי הן מטומטמות יותר?
ולגבי הפרדוקס:
אם מנכ"ל טוען שלטמבל יש סיכוי גבוה לניהול בכיר – האם להאמין לו כי הוא מנכ"ל, או להתעלם ממנו כי הוא טמבל? או ההיפך?
בכל מקרה, פרקינסון הקדים אתכם, וגם לורנס ג'יי פיטר, אבל זכות הראשונים, שמורה כנראה לקליגולה.
עוד:
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
חברות כ"א והשמה מקבלות עמלה ע"י מעסיק המזמין עובדים דרכן, וקיבל אותם לעבודה בפועל.גובה העמלה, רשמית, הוא שכר חודש עבודה אחד של מי שהתקבל/ה לעבודה בשיטה זו.
נכון, כולם יודעים.
כדי לגבות עמלה (ועוד אחת ועוד אחת) חברות כ"א והשמה פועלות להגביר את סיכוייהן ליצירת "עסקה" – קבלת העובדים המופנים מהן ע"י מעסיקים. רבים מסיקים, בעידוד פעיל של החברות עצמן, כי הן פועלות כדי למצוא את המועמדים המתאימים ביותר/בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר למשרות, או ההיפך, שהם לכאורה התנאים לקבלת עמלה.
טעות לוגית. נפוצה מאוד.
מי שהשתכר בעבר בעמלות/העסיק תמורת עמלות נתקל כבר בשיטות רבות ומגוונות ל"מקסם" עמלות. המכנה המשותף לכל השיטות הללו הוא פגיעה הן במשלם העמלה והן בצד השני לעסקה.
הנהחלק מנזקי שיטת העמלה:
1. מספר חברות השמה מתחרות מפרסמות מודעות רבות, בכל המדיה – לאותה משרה. הפרסום מעצים את תדמיתן ויוצר ביקוש פיקטיבי למשרות, שבתורו מזמין לחץ וביקורת כלפי החברות המגייסות.
2. הקשחת דרישות סף למשרות מבוקשות (להקטנת עלויות מיון), או הגמשתן ו"ריכוכן" כדי לחסוך בהוצאות פרסום למשרות נוספות. מועמדים מתאימים לא פונים, או שמגיעות פניות לא רלוונטיות.
3. הדרה והתעלמות ממגזרי אוכלוסיות נרחבים לפי לאום, מגדר, מצב משפחתי, מקום מגורים, גיל, השכלה ועוד – בהתאם להערכת סיכויי "סינונם" אצל המעסיק. מועמדים שקורות חייהם כבר נמצאים כבר במאגר המידע של החברה המגייסת מודרים אף הם.
4. יצירת מרכזי הערכה, ראיונות ומבחנים מקדימים הנחוצים רק לחברות כ"א וההשמה המטרטרים מועמדים בשל עודף ביקוש וקשיי מיון וסינון.
5. העלאת ציפיות השכר של מועמדים, כגודל השכר – כך גודל העמלה.
6. הקטנת ציפיות השכר של המועמדים המתאימים ביותר – כדי לגבור על חברות מתחרות העובדות עם אותו מעסיק, או לסגור עסקה מהר, ובכל מחיר.
7. ואריאציה דומה היא לחץ לקבלת משרה שאינה תואמת את צרכי הפונים: משרות זמניות, חלקיות, משרות ברמת כניסה לענף, משרות תובעניות במיוחד וכו'. פונים דעתניים לא יזכו לטיפול ממשיך.
8. העברת חלק מתהליך המיון למעסיק – שהמעסיק יפסול. בשיטה הזו, מי שנפסל פעם אחת – לא יתקבל אל המעסיק בעתיד. ומי שנפסל אצל 2 מעסיקים – לא יישלח יותר ע"י חברת ההשמה/כ"א.
9. העברת טופסי קורות החיים, בשלמותם, למעסיק. מחפשי עבודה שעדיין מועסקים, אולי אפילו אצל אותו מעסיק, אצל הלקוח, הספק, או המתחרה עשויים להיפגע.
10. מועמדים שפנו לאותה משרה דרך יותר מחברת כ"א/השמה – ונמצאו מתאימים ע"י המעסיק – ימצאו עצמם במרכזה של התכתשות החברות על זכותן לעמלה מהמעסיק. המועמד לא יתקבל לעבודה אצל המעסיק, גם בעתיד. אולי אפילו גם אצל המתחרים. החברות יפסידו עמלה עד ההפנייה הבאה, והמעסיק ימצא מועמד אחר. פחות "מבוקש".
11. "שניים במחיר אחד" : כדי לשמור על גובה עמלתן, חברות כ"א והשמה מבטיחות "אחריות" למעסיק למשך פרק זמן מוסכם מתחילת עבודתו של מועמד אצל המעסיק. לכן הן ממשיכות לחפש מועמדים למשרה מאויישת. עצם החיפוש פועל כמו הנבואה שמגשימה את עצמה.
עוד:
למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול
אנחנו לא מצליחים להתגבר על שטפון הבכירים המציף אותנו ולכן דרוש/ה לנו
זה לא אני, זה הדור שלי…
חיפוש עבודה ברשתות חברתיות: בגלל הזוית הנשית, או בגלל ה"חיפוף" המקצועי?
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
איך לא חשבתי על זה קודם – ואיך "חבר הון אנושי" הצליחו להסביר מצויין
איך לא חשבתי על זה קודם הוא סרטון ש"חבר הון אנושי" מפמפמת אחת לכמה ימים ב"מדיה חברתית". סוג של התנחמדות ("מגניב", בשפתם) שאמורה להתניע כנראה "שיווק ויראלי" .
הנה מה שאנחנו הבנו מהסרטון:
התרשמות כללית:
1. פשששששששששש…. הם ממש מומחים למדיה חברתית שם.. אה?
2. אנחנו לא קהל היעד של הסרטון. וכנראה גם לא של "חבר הון אנושי".
3. גם מועמדים דומים לאלו ש בסרטון (צעירים?, מחפשי עבודה? ישבנים מקצועיים?) לא קהל היעד של הסרטון. ולא של "חבר הון אנושי".
4. עושה רושם שכולם, חוץ מ"חבר הון אנושי" יודעים שהם לא קהל היעד של הסרטון. כמות התגובות לסרטון ו"ההטמעה" החוזרת ונשנית שלו ושל ה"מסר" (מהו המסר?) שלו מדברים בעד עצמם.
5. קהל היעד האמיתי הוא חברות כ"א והשמה וקולגות של "מומחי המדיה החברתית" של "חבר הון אנושי", "חבר פייננס", "חבר ליגאל", "חבר אייטיאר", "חבר פרופשיונלס", "חבר צפון", "חבר דרום", "חבר אירופה", "חבר גלאקטיקה" , "חבר בין כוכבים – הדור הבא" (Y, Z, Q, וכו'.. ממש אימפריה, הא?) וגם מועסקי תעשיית המדיה החברתית, ההפקה, היחצ"נות הסלבריטאות, הזחיחות והטפיחה העצמית על השכם, בלי קריצה.
6. "חבר הון אנושי" מוכרת (מחלקת? לא ברור) מטריות ביום קיץ. כמו בנקאים. ("חבר פייננס" כבר הזכרנו?)
7. זה רק נדמה לנו שקיץ. אלו סתם שוכני מסדרונות. מי כמוהם זקוק למטרייה(עם לוגו!)?
8. אם "חבר" מוכרת (מחלקת?) מטריות, עם לוגו, בימי קיץ, לשוכני מסדרונות, הם וודאי יודעים מדוע. הם מומחים.
כותרת הסרטון:
1. "איך לא חשבתי על זה קודם" – ממקד אתכם בתפיסת עולמה של "חבר": כי אתם צריכים לחשוב איך להתקבל. אין זה מתפקידה של "חבר" למצוא מועמד/ת מתאים/ה, נכון/ה, הטוב/ביותר למשרה כלשהי.
2. זה התפקיד שלכם לחשוב. אנחנו(ב"חבר") עסוקים. בעבודה. בסרט. במדיה חברתית.
3. ואם עוד לא הבנתם: "זה לא אנחנו, זה אתם!".
תוכן הסרטון:
1. ב"חבר" יש מסדרון המתנה. מחוץ למשרדים, כמובן. בשבוע הבא מתקינים בר מים. קרים.
2. כל המושבים תפוסים. ודאי, ל"חבר" יש תור, ומנומס כי הממתינים שכחו להביא טלפון סלולרי.
3. מועמדים דתיים, חרדים, ערבים, נשים בהריון, אמהות, יוצאי אתיופיה, חבר העמים, בעלי שיער שיבה, קרחים, ממושקפים, מזוקנים, מעונבים – הגיעו, קיבלו עבודה והלכו/בתור לדוכן המטריות בכניסה, מייד יגיעו/עדיין לא ראו את הסרטון ומתראיינים במקום אחר, במקום ב"חבר" שמתמחה ב"הון אנושי"/מעדיפים את לשכת התעסוקה ולא מגיעים ל"חבר" – מחקו את המיותר.
4. מגיע מועמד למסדרון המתנה. האם הוא הגיע בזמן והשאר ממתינים כי המראיין באיחור ניכר מאוד (5 אנשים?).
5. האם המועמד האחרון הקדים לבוא כי עבור ראיון ב"חבר" שווה אפילו להמתין ל – 5 מועמדים שיסיימו ראיון?
6. האם המועמד האחרון היה כבר ב"חבר" וקנה מטרייה עם לוגו?
7. האם המועמד האחרון עובד ב"חבר" וקיבל מטרייה עם לוגו במקום בונוס, או כמתנה לחג "תענית אסתר"?
8. האם למועמד האחרון, היחיד הלובש 2 שכבות ביגוד, קר? האם הגיע חולה לראיון כי "Hever or Never", או שהוא סתם תמהוני?
9. האם "חבר" ממליצים לגברים (ואולי גם לנשים..) להגיע לראיון עבודה עם זיפי פנים טרנדיים?
10. האם איש הבטחון בכניסה לבניין משרדי "חבר" לא גרם למהומת אלוהים כשראה את אקדח המצית של המועמד? או אולי המועמד מגיע מתוך הבניין עצמו? ואחרי שצפו בסרטון: האם עובדי "חבר" לא מפחדים מסידורי הבטחון אצלם?
11. באמת? טיפת מים והמסדרון פנוי? סיפרתם למנפאואר? או.אר.אס? אורטל? שירות התעסוקה? כולם שם לא מצליחים להתמודד עם פונים עקשנים.
12. חידה: "חבר" קבעו 9 ראיונות, החל מ – 9:00 , בהפרש של 20 דקות. המועמד האחרון הוא הששי. אף אחד לא יצא ממשרדי "חבר" פרט לעובדת המזמנת. מהי שעת הצילום? איך הצטבר תור? האם המראיין כרגע בפייסבוק, קפה דה מקר או לינקדאין (אגב – מדוע המראיין לא מזמן בעצמו?).
13. ואולי היו ומעמדים שכבר עזבו עוד קודם בשל התור?
14. ואשר לאפשרות שמישהו, כולל המועמד שייכנס וייצא ממשרדי "חבר" ימעד על רצפה רטובה ויחליט לתבוע, נו, שוין בשביל זה יש "חבר ליגאל".
15. לאחר שהמועמד נכנס אל המראיין – ב"חבר" לא מזעיקים תחזוקה למסדרון. ברור שלא יגיעו מועמדים נוספים ולא יישבו בכסאות הרטובים. בשביל זה יש "חבר טוויטר".
16. ב"חבר" תתקבל לראיון אולי ע"י עובדת חיננית הלבושה באופנתיות אלגנטית, אבל יהיה זה המראיין בכבודו ועצמו שילווה אותך עד הדלת, ילחץ את ידך באסרטיביות ולבביות, ויפתח עבורך את הדלת לעולם המים. שם תסתדר בעצמך, כמובן.
17. אם קפצת באוויר אחרי שצאת ממשרדי "חבר", ואחרי שהמראיין עצמו ליווה אותך, לחץ את ידך, ופתח עבורך את הדלת. אנחנו צריכים להסיק שהתקבלת. או שאתה זוכר היטב מה קרה אחרי האדם האחרון שהלך על המים.
מסר:
1. אם אתה גבר, לא מגולח, לבוש חריג, עם מטרייה נוטפת כשאין גשם בחוץ, עם לוגו בולט של "חבר הון אנושי" על רקע ורוד, ואתה גם היחיד במסדרון – התקבלת.
2. רוצים להתקבל לעבודה? תוודאו שאתם היחידים שמופיעים. אין דרישות אחרות. נקבל כל אחד.
3. ולכן ברור ש"חבר" היא לא חברת השמה, או כח אדם, אלא "צינור" בין מעסיק למועמד העסקה. נשאיר לעולם הדימויים שלכם מהו צינור ולמה הוא משמש.
המסר שמבעד למסר:
1. אנחנו נקבל את מי שיישאר. תעשו כל מה שיידרש. תילחמו זה בזה. איך הם כותבים בעצמם בכותרת המשנה? "יש יותר מדי מועמדים לתפקיד שלך? קבל רעיון לראיון". Divide & Conquer במיטבו.
2. כבר הבנתם שהם מומחים למדיה חברתית? עכשיו אתם יודעים שהם גם מומחים ל"הון אנושי" .
עובדה, יש סרטון. מגניב. דאחקה אמיתית.
הוסיפו למועדפים, שתפו בפייסבוק.
איך לא חשבתם על זה קודם?
עוד:
הם תמיד היו חברתיים. מדיה לא היתה להם
מנפאואר קיבלו קו טלפון. לפרנסה. תתקשרו. יש משרות!
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב א' – להכין את ה(ק)רקע
עצות מזיקות למחפשי עבודה
חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?
ישנו מקום רחוק רחוק אחרי הים…
בו יש רק 10 מועמדים על כל משרה*: על 4000 מכרזים התמודדו 40 אלף עובדים**
????
אנחנו מציעים את ההסברם הבאים:
1. לכל המכרזים ערוץ פרסום יחיד.
2. חברות כ"א והשמה "מקצועיות" מודרות מההליך.
3. מדיה חברתית ויועצי מדיה חברתית מודרים מהתהליך.
4. תהליכים ברורים, מובנים וגלויים בכל מכרז, לכל משרה.
5. כל המועמדים לכל מכרז ומשרה עוברים תהליך זהה.
6. תוצאות פומביות, עם מנגנון ערעור.
האם כדאי לכולנו ללמוד משהו ממחלקת משאבי האנוש הגדולה במדינה?
בעתיד, אגב, אנו צופים כי יוגמשו הליכי הגיוס במגזר הציבורי ויאמצו דפוסים דומים למגזר הפרטי, בעיקר בהיבטי המדיה החברתית. חבל.
* לא כל המשרות במגזר הציבורי מאויישות באמצעות מכרזים. קיימות שיטות נוספות.
** נכון, יש פגמים במכרזים, יש מכרזים "תפורים" ויש גם שלמונים. גם במגזר הפרטי. שם אין לנו אפילו מושג או נתונים על ממדי התופעה.
עוד:
"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"
למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net
רוב קורות החיים שאנו מקבלים לא רלוונטיים , נאנחים ברחבי המדיה החברתית מנהלי גיוס. אחרים אפילו טוענים: קו"ח זבל.
אנחנו מסכימים.
פרסמתם משרה וקיבלתם קורות חיים מ – 3 סוגים:
1. קורות חיים העונים לכל דרישות המשרה.
2. קורות חיים בתחום אך של מועמדים Over Qualified או Under Qualified
3. קורות חיים של מועמדים אחרים.
קורות החיים מהסוג האחרון אינם רלוונטיים, ולדבריכם הם נתח ניכר מסך קורות החיים שקיבלתם.
כאן, אנחנו חושבים שהתשובה מונחת לפתחכם: Cura T e Ipsum – רפאו את עצמכם.
כי:
* יש קשר בין פריסת המדיה שלכם לתוצאות הקמפיין.
* יש קשר בין תיאור המשרה להבנה של הקורא.
* שכפול בלתי פוסק של משרות מעוות לחלוטין את המודעה המקורית שלכם, למטרות שלכם אין שליטה עליהן.
* פריסת מדיה בערוצים שלהם אינטרס מנוגד לשלכם המקשים על לקוחותיהם (המשלמים!) על ידי הסתרת פרטי המפרסם, פוגעת בכולם.
* מקצוענות בגיוס זו שיטה, לא כנס , או סיסמה.
* כמו שאיזה זקן אמר פעם: המדיום הוא המסר.
יעילות המדיה, או שיעור השחיקה של ערוציה קובעת את העלויות ואת האפקטיביות.
לא קשה במיוחד לבדוק מהיכן, מתי ובכמה ואפילו גם למה מגיעים קורות חיים לא רלוונטיים.
נדמה לנו, שאפילו אנחנו יכולים לבנות כלי פשוט למטרה הזו.
והמידע הזה יאפשר טיפול שורש בתופעה.
וכולנו נרוויח.
עוד:
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
איך יודעים שכדאי לחפש עבודה ברשתות חברתיות? עוקבים אחרי האינדיאנים …
אנחנו לא מצליחים להתגבר על שטפון הבכירים המציף אותנו ולכן דרוש/ה לנו
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
לא עומדים בדרישות הסף למשרה שמעניינת אתכם?
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
לאחר "המפץ הגדול" מתחיל שלב התפיחה.
1. אתרי הדרושים: אליהם נשלחו משרות חדשות לפרסום מעוניינים הן להאדיר את מיצובו של האתר כ"מוביל" באוכלוסיית מחפשי העבודה (המקבלים את השירות ללא תשלום) והן לשמור ולשמר את לקוחותיהם – חברות כ"א וההשמה, המשלמות עבור הפרסום ועליהן בנוי המודל העסקי. שתי המטרות מושגות כשמנהלי האתרים "מצ'פרים" את לקוחותיהם. ראשית, הם ומפרסמים משרות חדשות בסיווגים נוספים, על דעת עצמם, ובדרך כלל ללא ידיעת לקוחותיהם. כך, למשל, משרת מנהל צוות במוקד טכני בחברת תוכנה שנשלחה לפרסום ע"י חברת כח האדם בסיווג "שירות טכני" תפורסם מייד גם בסיווג "משרה חמה" וגם בסיווגים "מוקדים", "הייטק", "ניהול" ותופיע גם בתוצאות חיפוש נוספות – כראות עיני מנהלי האתר, שמראה "תוצאות" ללקוחותיו המשלמים.
2. האגרגטורים : אתרי דושים בהם המודל העסקי נשען על תשלום מצד מחפשי עבודה: אלו סורקים ללא הרף את הרשת (אתרים דרושים, אתרי חב' כ"א, אתרי מעסיקים, מדיה חברתית ומדיה כתובה) ומעתיקים את המודעות החדשות לאתרם. לאגרגטורים תמריץ גבוה יותר להראות נפח ענק של מודעות, בכל סיווג. לכן כל משרה המועתקת ע"י אגרגטור משוכפלת לעייפה לכל סיווג, מתאים או מתאים בערך. וגם להם "משרות חמות"
3. ציידי מעסיקים: כמו בענף תיווך הנדל"ן, גם בענף תיווך כ"א גורמים רבים שלהם אין הסכם ישיר עם המעסיק המפרסם – אך הם מעוניינים לחדור אליו. אלו יעתיקו את המשרות – וימחזרו אותן, היינו – יפרסמו את המשרות מחדש, תחת שמם או כ"חסויות" , באתר הבית שלהם, באתרי הדרושים לעיל, ובמדיה חברתית. אם יגיעו אליהם קורות חיים של מועמדים טובים – הם יפנו למעסיק ויציעו את שירותיהם. המעסיק, המשלם בדרך כלל עמלה חד פעמית על השמה – מוכן, לרוב, לקבל גם הצעות מציידי מעסיקים.
4. אתרי שת"פ לדרושים: הן אתרי הדרושים והן אתרי אגרגטורים יוצרים בריתות ושיתופי פעולה במסגרתם מופיעות משרותהמתפרסמות אצלם בחתכים וסיווגים ממוקדים (עו"ד, מהנדסים, סטודנטים, אמהות, תושבי הדרום, חברי קיבוצים – אתם כבר מבינים את העיקרון) באתרים יעודיים המיועדים לאוכלוסיות אלו. אתרי השת"פ מעבים כך את לוח המודעות הפנימי שלהם ומגבירים תנועה לאתר, ואילו האתרים המספקים את הנתונים והפלטפורמה מרוויחים נתח שוק, ומוניטין עודף.
5. הפניות מפורומים, קבוצות, רשתות וקהילות: שלועסים ולועסים למתעניינים חדשים, אקראיים, לא מיומנים, או נואשים ומעתיקים חלק מהמשרות אל הפורומים וההילות או מפנים החוצה – אל מקורות המודעות.בדרך כלל המשרות היזכו לחשיפה המירבית יהיו ה"משרות החמות" , כמובן.
6. "זנב ארוך": מכל הסיבות שתוארו לעיל – אף אחד מהשחקנים בתחום אינו מסיר בזמן, או אינו מסיר כלל מודעות – אלא אם אם הגיעה בקשה מפורשת מצד הלקוח, ובדרך כלל – המעסיק בעצמו. לכן ניתן למצוא כמעט בכל אתר של חברת השמה/כ"א משרות בנות למעלה משבועיים, חודש, רבעון, ואפילו שנה.
7. "זנב ארוך מאוד": מנועי חיפוש יעודיים למשרות דוגמים כל משרה, בכל סיווג, מכל אתר, קיקיוני ככל שיהיה, בכל זמן, ו"גורסים" אותה עד לעייפה.
מגברים נוספים:
* המעסיק עצמו פונה למספר חברות השמה (בדרך כלל – שתיים עד ארבע). במקרה כזה – כל התהליך, החל משלב א ועד לשלב זה – ינפח את החשיפה עד לזרא.
* וכמובן, לרוב המשרה תפורסם גם באתר המעסיק. ובחשבון הפייסבוק , הטוויטר ובפורומים בהם הוא חבר.
כמעט מקרה קלאסי בו כולם מפסידים.
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול
פירוט המשרות מגיע מהמעסיק/לקוח וצריך להחליט על תמהיל השיווק:
מסר ומינוף: האם לפרסם את המשרה כלשונה, לאחד משרות ולשנות דרישות סף כדי לחסוך בתקציב הפרסום ולהשיג קו"ח נוספים למשרות דומות? כך או כך – בתחתית כל מודעה תהיה הפנייה לאתר הבית של החברה ו/או לחשבון הטוויטר או הפייסבוק, או שניהם. "למנף" תנועה מהמודעה. כמו שלומדים בביה"ס לפרסום.
מדיה: האם המשרה המוצעת והענף מאפשרים כיסוי מירבי באמצעות פרסום באתר האינורנט העצמי, ג'ובנט וג'ובמאסטר (או ההיפך) בלבד, או שמדובר במשרה אזוטרית בתחום ספציפי וצריך להוסיף "ערוץ יעודי" כמו זה או זה. , או להשתמש חלקית גם במדיה הכתובה.
מדיה חברתית: האם להתמקד ב – +12 הפורומים הרלוונטיים בקפה דה מרקר, ב – 3 הרלוונטיים בתפוז, בוויינט, ו רשת, או שנדרשת פריסה רחבה? להודיע לכל הקבוצות בפייסבוק ולינקדאין או גם לקבוצות בלינק, ונינג?
מיקום: האם נכון למקם את המודעה באתר הפנימי ובאתרי הדרושים רק בסיווג "מוקדים" או גם ב"מכירות"?
מינון: האם ניתן יהיה לגייס כבר בחשיפה אחת, או שרצוי לחדש את הפרסום מדי יומיים/שבוע ולאיזו תקופה.
בסיום ישיבות ההכרעה הגורליות ורגע לפני ההפצה צריך לעדכן חברים בקבוצת "משרות בין חברים" בפייסבוק, "Helping Friends Career Network" בלינקדאין, ואפשר גם ב"גיק ג'וב" ו… להודיע במדיה החברתית (כן, כן, שוב טוויטר, פייסבוק, לינדקאין, פורומים וכו' . לא נלאה אתכם מחדש) שהמשרות התפרסמו.
הו, רכזת גיוס עברייה, מי יידע צפונות יומך ותלאובות עיסוקך!
ברשימה הבאה: איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני
איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב א' – להכין את ה(ק)רקע
חברת ההשמה/כח אדם מתודרכת טלפונית ע"י מעסיק המעוניין בגיוס עובדים. פרטי המשרה/ות יגיעו בדוא"ל בהמשך היום, או למחרת.
יופי. יש די והותר זמן לתכנן את התוצאות הרצויות.
מתחילים ב"מדיה חברתית", כמובן.
משגרים הודעה מתאימה לטוויטר. מותר להפריז קצת.
ההודעה בטוויטר תפנה כמובן לפייסבוק, שם תופיע אותה הודעה ל"קהל המעריצים" .
להשגת כיסוי טוב יותר אפשר כמובן גם להודיע בפורומים.
להתכונן, להמתין, סבלנות.
יהיו מודעות!
Stay Tuned
ברשימה הבאה: איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה – שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול
אנחנו לא מצליחים להתגבר על שטפון הבכירים המציף אותנו ולכן דרוש/ה לנו
לצרכי מיון קורות חיים וראיונות טלפוניים בחברה להשמת בכירים
דרישות סף וכישורי חובה:
תקתקנ/ית
חצי תואר
רצון להשתכר 276 – 575 ש"ח לשבוע
מוטיבציה להתפתחות
וב – 12 עד 25 שעות שבועיות נוכל להתגבר על "עומסי העבודה הכבדים" שגורמים לנו כל הבכירים האלו
אנא, עזרו להם, אולי הם יצליחו סוף סוף לעדכן את המשרות באתר שלהם מסוף 2008.
הנה דוגמא, חריגה מאוד, לדרישות סף בכיוון הנכון.
אתם מחפשים עובדים או מחפשים עבודה?
"******** היא חברת אינטרנט צעירה ודינמית המתמחה בתפעול ושיווק אפליקציות אינטרנט בשווקים בינלאומיים. החברה פועלת מלונדון(פיתוח עיסקי ומכירות) וישראל (מחקר, פיתוח ושרותים טכנולוגיים) ובבעלותה אתרי השואות מחירים, משחקים ותוכן אותם היא משווקת בארה'ב ובאירופה. לחברה הסכמי שיתוף פעולה עם כל מנועי החיפוש המוביליםGoogle,Yahoo, MSN ושותפויות עסקיות עם אתרי תוכן וקהילות אינטרנט מובילות. החברה ממוקמת במקום כפרי באזור השרון, בעלת גב כלכלי חזק ומחפשת מפתחים שיכולים להיות שותפים להצלחה. לצוות הפיתוח דרוש…." (מתוך אתר דרושים ידוע).
והם לא היחידים… (אולי הרעיון הוא דווקא להרתיע .. כמו בקתדרלה גותית)
ואיך נראית המודעה שלכם?
"גם אם הם ישלמו לנו – אני לא אפרסם אצלם"
"אולי" פתחנו בהיסוס מה, "כדאי שתנסו לאתר עובדים דרך XXX" ?
"XXX"? נחרה בבוז בת שיחנו, עובדת בכירה בחברת כח אדם.
"מכירה אותם, שנים. עבדנו איתם ופרסנו להם תמיד חלק מהעוגה. לא השנה. יש לנו מגבלות תקציב"
"אבל XXX גובה רק כמה שקלים למודעה" ניסינו.
"ולא שווה אותם" סיננה בת שיחנו בארסיות.
"בכל ערוץ שאנחנו מגייסים עובדים אנחנו מקבלים עשרות פניות, לפעמים יותר. ב XXX אנחנו מקבלים 3- 6 פניות,בממוצע, ורק לעתים נדירות – כמה עשרות, אבל פחות מהאחרים".
???
"אין להם זכות קיום במציאות של היום"
"אבל, אולי היה כדאי לכם לעשות ההיפך, לקצץ בשאר הערוצים ולהישאר עם XXX. אולי כך תתגברו על כמויות קורות החיים שאתם מקבלים"?
בת שיחנו הביטה בנו במבט מלא רחמים:
"טוב, לא כל אחד יכול להבין בכח אדם, זו תורה שלמה".
"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"
"באמת? קיבלתם 652 פניות עם קורות חיים"? שאלנו את בת שיחנו, עובדת בכירה בחברת כח אדם, שהנהנה נמרצות.
"זה בוודאי חריג", ניסינו להזדהות עם מצוקתה.
"לא, כלל לא. על כל משרה שאנחנו מפרסמים יש למעלה ממאה פניות, ולעתים אפילו כפול", אמרה ולא שכחה להוסיף: "לפחות חצי מהפניות כלל לא רלוונטיות למשרה שפרסמנו".
"מניסיונך, איך את מסבירה מצב כזה"?
"אני חושבת שיש ביקוש גבוה למשרות אבל ההיצע מוגבל".
"אולי זה רק אצלכם"?
"לא, אני יודעת מקולגות שאנחנו דווקא במקום טוב באמצע".
"אז איך אתם מאתרים את המועמדים המתאימים לכם"?
"נו, טוב, בשביל זה משלמים לנו".
אבל אנחנו, רשעים שכמונו, יודעים איך זה קורה. ולמה.
אם אתם מחפשים עבודה זמן רב – אפשר שחלק מהתשובה כבר ידוע לכם.
חלק מהתשובה – ברשימה הבאה.
עבודה בעיניים 
תגובות אחרונות