ארכיון
שוד ושבר! מכל עבר מגיח הגבר של "חבר"..
הסרטון החדש של "חבר" עלה לאויר מצייצים מכל עבר עובדי "חבר" כשהם מפצירים בנו "להכנס, לצפות ולשתף".
.
נכנסנו, צפינו.
אבל, רגע, זה לא הגבר שהתקבל כבר לעבודה בזכות "חבר"?
יכול להיות שהגבר מפוטר מכל עבר?
או שהסרטון מרמז על המסר של "חבר"?
אם אתם גברים, צעירים, חסרי בטחון בכישוריכם (או שאין לכם כאלו..), אינכם מקפידים בלבושכם, ואינכם מסוגלים להחזיק במשרתכם – לכו ל"חבר". שם יטעינו אתכם "באנרגיות חיוביות", וב"מחשבה תחילה", וילמדו אתכם איך להכשיל מועמדים ששלחו חברות אחרות.
הנה, שיתפנו.
עוד:
הם תמיד היו חברתיים. מדיה לא היתה להם
מתחככים עם נבערים: פרדוקס הטמבל
איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה
איך לא חשבתי על זה קודם – ואיך "חבר הון אנושי" הצליחו להסביר מצויין
חברת ההשמה הגדולה בישראל גוססת. תכשיר את הפונים לחפש עבודה בעצמם
שירות התעסוקה הישראלי הוא חברת ההשמה הגדולה בישראל. על פי נתוניו, מספר הפונים, דורשי העבודה, לשירות הוא כ – 223 אלף , הוא מבצע כ – 150 אלף השמות בשנה, ושיעור ההשמה למשרות חדשות מגיע לכ – 53 אחוז.
שירות התעסוקה הישראלי הוא חברת ההשמה היחידה שאת עלויותיה משלמים הן מחפשי עבודה, מועסקים ומעסיקים גם יחד, באמצעות תשלום דמי הביטוח הלאומי. המחוקק, באמצעות "חוק שירות התעסוקה התשי"ט 1959" הפקיד בידי השירות כח רב לביצוע משימתו – השמת מחפשי עבודה למשרות ומעסיקים: פריסה ארצית, שירותי איתור ומידע, סנקציות שונות על מחפשי עבודה ועוד.
בשירות התעסוקה כ – 600 עובדים, תקציבו, שעמד ב – 2009 על 162 מליון ש"ח, המשקף עלות השמה בודדת של 1111 ש"ח, קוצץ ב – 15 אחוז לשנת 2010.
אתמול הודיע שירות התעסוקה שהוא גוסס, ונוקט בצעדים להתנערות מאחריותו לפונים ולביצוע השמה למשרות. בעידן ה"שיחדש", ההודעה מנוסחת, כנהוג במקומותינו, כהישג: "שירות התעסוקה יפתח קורס לחיפוש עבודה למובטלים"
כשירות לקוראים, נתרגם את ההודעה לעברית, אחד מקרא ושניים (או יותר) תרגום:
מקרא: שירות התעסוקה יפתח בקרוב, זו הפעם הראשונה, קורסים למובטלים שיקלו עליהם במאמצים למצוא עבודה
רש"י: האחריות לחיפוש עבודה באמצעות שירות התעסוקה, היא על מחפשי העבודה, אנא הרגישו חופשי להתעלם מסעיף 2 לחוק שירות התעסוקה המסדיר את פעילותנו, למרות שבדיוק עבור זה שילמתם ותשלמו לנו.
אונקלוס: לעובדה שאנחנו מצליחים להשם רק – 60 50 אחוז מהפונים אלינו יש אולי קשר סטטיסטי למצבכם, אך טרם הוכחה סיבתיות.
מקרא: הקורסים ייערכו בכ-10 ערים גדולות והם יינתו ללא תשלום. כל קורס יימשך שלושה עד ששה ימים.
רש"י: במסגרת הפרטת שירותים, התנערות מאחריות ו"מאבק באבטלה" (ראה "תוכנית וויסקונסין") אנו עורכים פיילוט לכניסה לשוק המבטיח שפרנסתו עליכם, מחפשי עבודה, כיוון שתקציבנו קוצץ.
אונקלוס: הצלחת הפיילוט תאפשר לנו למכור זכיונות ליועצים, מאמנים, גרפולוגים, גרפומנים, מומחי מיתוג ומדיה, וכו' שתמורת אגרה (שאתם תשלמו) פעוטה של עשרות ש"ח יזכו למאגר לקוחות ענק.
מקרא: הקורס הראשון, העוסק בשיווק עצמי לצורך מציאת עבודה, מתמקד בהסרת החסמים הפסיכולוגיים המגבילים את יכולותיהם של מובטלים למצוא עבודה.
רש"י: טיפשים, עוד לא למדתם להציג את עצמכם?
אונקלוס: רוצים חוות דעת נוספת? הבעיות הנפשיות שלכם בעוכריכם.
בעל הטורים: נכון, יש לנו מאגר קורות חיים שלכם, אבל הוא גדול מדי.
מקרא: הקורס עוסק בשיטות קלאסיות וגם לא קונווציונליות לחיפוש עבודה, זיהוי משרות פנויות או כאלה שעומדות להתפנות
רש"י: ניסינו בעצמנו את השיטות הללו, אבל לא הצלחנו לעזור לכם
אונקלוס: אם היינו יודעים בעצמנו איך לזהות משרות שעומדות להתפנות …
מקרא: הכנת קורות חיים, איסוף מידע על הארגון ולמידת מודלים לשיווק עצמי, לרבות שפת הגוף.
רש"י: עד עכשיו קלטנו למאגר של השירות קורות חיים גרועים
אונקלוס: לכו לשווק את עצמכם. גם בשיטות לא קונבנציונליות. למה אתם חושבים שזה תפקידנו?
מקרא: הקורס השני הוא סדנת אימון קבוצתי למציאת עבודה, למשתתפי הסדנא תיבנה תוכנית ביצוע אישית, כולל מתן משימות קבוצתיות ופרטניות לאורך הסדנא.
רש"י: זה פיילוט אחר שאנחנו עושים. כמו בוויסקונסין, אנחנו לא רוצים שתשתעממו.
אונקלוס: אנחנו לא סומכים עליכם, טפשים ומופרעים, שתפנימו את חומר הלימוד בעצמכם.
בעל הטורים: אם תיכשלו ב"תוכנית הביצוע האישית" נגרע אתכם מהסטטיסטיקה. יש לנו יעד השמה אגרסיבי השנה ואם נקטין את מספרכם נוכל לעמוד בו.
מקרא: הקורס השלישי מיועד למובטלים שזמן רב אינם עובדים, בשל חסמים כמו השכלה נמוכה, מצב בריאותי לקוי או היעדר הכשרה מקצועית
רש"י: גם אתם שמתם לב שאין לנו קורס למובטלים שאינם עובדים זמן רב ואינם סובלים מחסמים כי השכלתם בינונית או גבוהה, בריאותם תקינה ולרשותם הכשרה מקצועית?
אונקלוס: יועצי המיתוג שלנו עובדים על כך. החיפזון מהשטן והחילזון מהשפן.
בעל הטורים: לוזרים, לידיעתכם: יש לנו הרבה כמוכם. 36 אחוז מדורשי העבודה, כ- 80 אלף לא מצאו עבודה תוך 270 יום. בקושי נפטרנו מ – 58 אלף נוספים כמוכם.
ראב"ע: אם עוד לא הבנתם, אנחנו מצליחים למצוא עבודה רק לדורשי עבודה "טריים". הזכאות שלהם קצרה משלכם. תסיקו מסקנות.
רד"ק: אין לנו מושג איך מובטלים כמוכם בכל זאת עבד למרות השכלה נמוכה, מצב בריאותי לקוי או העדר הכשרה מקצועית. לפלא הדבר בעינינו.
רשב"ם: למרכזי ההכשרה המקצועית אין לנו תקציב.
רלב"ג: נכון, אנחנו שייכים למשרד התמ"ת אבל לא שמענו על היחידה- האחות. איך אמרתם שקוראים לה? "נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה"? הממ.. ציונה אמרתם?
מקרא: פסיכולוגים תעסוקתיים, יינתנו חיזוקים להשתלבות בעבודה והדרכה כיצד לנצל הזדמנויות לפיתוח אישי ואיך לצבור הצלחות קטנות לאחר ההשתלבות בעולם העבודה.
רש"י: חיזוקים, נו כמו בוויסקונסין. בטח כבר שמעתם על ההצלחה.
אונקלוס: אתם בסדר – אנחנו בסדר – כולנו בסדר.
************************************************************************************************
שירות התעסוקה, (כשמו כן לא הוא…) עכשיו מודה רשמית שאינו מספק שירות, או תעסוקה, חוטא לחוק, ולמשלמי המסים וחושב שמחפשי העבודה מכשילים אותו בעבודתו, כיוון שהם חסרי כישורי העסקה.
אז הוגים תוכנית להחליף אותם.
בשירות התעסוקה, אין שירות, אין תעסוקה וגם אין ראיית הנולד: אם ה"תוכנית" תצליח (כולל האפשרויות הטמונות בטפלול הסטטיסטיקה והפרטת שירותים) היא לא תיצור אף מקום עבודה אבל תשנה את הרכב דורשי העבודה. אלו שייפלטו ממעגל דורשי העבודה – הם בדיוק אלו ששירות התעסוקה מצליח היום להפנות לעבודה.
ואלו שיישארו?
החדשות הטובות (לשירות התעסוקה כמובן) הן שאחרי 270 יום הם נגרעים מהסטטיסטיקה והופכים להיות בעייה של מישהו אחר.
עוד:
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
תוך דקות תדעו מה כותבים מועמדים למשרות שמעניינות אתכם בתמצית קורות החיים שלהם
זה לא אני, זה הדור שלי…
איך יודעים שכדאי לחפש עבודה ברשתות חברתיות? עוקבים אחרי האינדיאנים …
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?
15 אלף ש"ח לחודש. ראיון בלבד. עם פרשנות מפי העכבר של אבו נימר
נשמות טובות מציעות לנו לנמצוא עבודה בקלות ו"להרוויח יותר מהמנהלים שלנו". ואכן, תוך שניות תמצאו עשרות ומאות מודעות המציעות (שימו לב: ללא קורס והתחייבות!), 7500 ש"ח בממוצע (קרוב מאוד לשכר הממוצע במשק), או 10,000 ש"ח (בהתחייבות, לא ממוצע) וגולת הכותרת:
שכר של 15,000 ? ראיון אישי בלבד!
תיאור:
משכורת של 15,000 ש"ח נשמעת לכם?
לחברה מובילה דרושים/ות נציגים/ות למוקד מכירות טלפוניות שיחות נכנסות !@##@$$%
מכירת מוצרי החברה ללקוחות מתעניינים.
מדובר על שכר גבוה, עמלות על כל מכירה+תמריצים, ארוחות,ביטוח מנהלים אחרי שנה,אווירה משפחתית.
משרה מלאה א-ה- שעות פעילות: 8:00-22:00 מדובר על משרה מלאה , משמרות של 9 שעות
דרישות:
חובה נסיון במכירות טלפוניות של שנה לפחות!
ידע והכרות עם מערכות ממוחשבות
אסרטיביות
כושר ביטוי גבוה
יכולת מכירתית
התחייבות של שנה.
***************
להשתכר כפול מהשכר הממוצע במשק? לא צריך לשלוח קורות חיים? לא צריך קורס? שכר "ממוצע"? הביקוש לא נגמר? יש מקום לכולם? ומה עדיף? 10000 ש"ח בלי התחייבות או 15000 ש"ח עם התחייבות? דילמות, דילמות דילמות. המתח הורג אותנו. רבע עוף או בורקס?
עיון קצת יותר מדוקדק מעלה כמה תהיות:
מדוע צריך להתחייב כדי להשתכר 15 אלף ש"ח? מי מוותר על תרנגולת המטילה ביצי זהב?
מדוע אין צורך בהכשרה?
מדוע אין צורך בהליכי מיון וסינון? ומדוע דרישות הסף נמוכות ופרופיל העובדים המבוקש רחב?
מדוע מי שמציע שכר של 15000 ש"ח מציין במפורש במודעה שהוא עובר על חוקי העבודה? (חוק פנסיה חובה), האם הוא מעוניין "לחסוך" סכום שולי כי הוא מתקשה בתשלום שכר כה גבוה? האם זה אמצעי לחץ נוסף על מועמדים להתחייב להשתכר 180 אלף ש"ח גם אם הם מעוניינים רק ב – 75 אלף?
מדוע הביקוש לעובדים אינו מסתיים? ומדוע אף מפרסם אינו מתלונן על "הצפה" של פונים?
מדוע מדובר באותם מפרסמים, פעם אחר פעם אחר פעם?בכל ערוץ?
האם מדובר בארגונים הצומחים בפראות?
מדוע והאם באמת משלמים לעובדים יותר מאשר למנהליהם?
הנה כמה הסברים:
ראשית, לא מרוויחים שם. שכירים לא מרוויחים בכלל. הם משתכרים. (על ההבדל בין שכר לרווח מומלץ לקרוא אצל שוויקה, אבניאון או אבן שושן)
שנית, מדובר בארגונים המגייסיםם עובדים בקצב נמוך אפילו מהקצב בו נפלטים העובדים הקיימים (לא יציבים, אלו…)
שלישית, מדובר ב"חוסר דיוק משווע" בפרסום. (שכר ממוצע? לאיזה היקף משרה? האם החציון זהה לממוצע?, האם עקומת שכר העובדים מתפלגת נורמלית? )
רביעית, תנאי העבודה ושיטת הניהול אצל מעסיקים כאלו מזכירים מחנה מעצר.
חמישית, התנהלות החברות המעסיקות עם עובדיהם לא שונה מהתנהלותן עם לקוחותיהן.
ששית, הביקוש שאינו נגמר מעיד בעיקר שהפראיירים מתחלפיםמהר, בעיקר כי הם קולטים מהר.
באחד מסיפורי אבו נימר מספר דן בן אמוץ על הצעת עבודה לעכבר מזה רעב. אמרו לו, לעכבר, כי החתול מחפש מי שינקה את השאריות הרבות של הגבינה שנותרות בשפמו לאחר האוכל. חשב העכבר קצת. חשב עוד קצת, נשא עיניו אל המציע וענה: "וואללהי…, הסכר דפקא פסדר… אמממא מקום עפודה חרא".
עוד:
לשווק מלוכה – למצוא אתונות. מבוא לאיתור ופיתוי אה… עובדים..
חקלאים , מאמנים אישיים ופירמידות
זה לא אני, זה הדור שלי…
מי צריך קורות חיים שיווקיים?
עצות מזיקות למחפשי עבודה
לשווק מלוכה – למצוא אתונות. מבוא לאיתור ופיתוי אה… עובדים..
זן מיוחד של מודעות דרושים מתפשט בגלים במחזוריות כמעט קבועה:
רוצה עבודה עם רכב ונייד על חשבוננו?
רוצה מסך 37 אינץ' (החודש: 2 זוכים!)?
כבר מהכותרת ברור מה חושב המעסיק/המגייס על קהל היעד שלו: טיפש, פתי, מרוכז בעצמו, חסר מחויבות ואחריות, רודף גימיקים, לא ממוקד, ורפה שכל.
שאלה:
אתם באמת מעוניינים להעסיק את מי שמזדהה עם המסר במודעה כזו?
ועוד אחת:
ואלו העובדים שאתם מעוניינים שיבואו במגע איתנו, הלקוחות שלכם?
זה לא אני, זה הדור שלי…
אמרו לכם שאתם "חסרי יציבות תעסוקתית"?
שאלו אתכם מדוע החלפתם מספר מקומות עבודה בפחות מ – 10 שנים? 5 שנים? 3 שנים?
תגידו את האמת: זה לא אתם – זה הדור שלכם.
ונותר רק לשאול:
* האם אפשר שאנשי משאבי האנוש לועסים לנו עוד קשקוש טרנדי שמקורו בעולם השיווק, בעוד שהם עצמם אינם קונים אותו?
* הייתכן שדווקא הם שאינם מכירים את אחד המאפיינים הבולטים של דור ה – Y?
התשובה, אולי פשוטה בהרבה:
דרושה גמישות ויצירתיות כדי להחזיק בו זמנית גם בידע הרחב וגם בדעה הקדומה, כדי, ניחשתם נכון, להציע עוד מאותה תרופה:
שפצו את קורות החיים וחסכו פיצול אישיות ממראייניכם, וקריאת מאמרים נבובים מכולנו.
ה"תכונות הרעות" נמאסו על המראיין? סיפרתם לו?
באחד מטורי "אני יודע למה אין לכם עבודה ואני אשמח לתת לכם "טיפים" שימצבו אותי כמומחה" , קוננה הכותבת על שגיאותיהם ומשוגותיהם של המרואיינים במענה לשאלה "מהן תכונותיך השליליות?" אין לנו עניין אישי בכותבת. היא לא היחידה, כמובן. תוך שעות ספורות התגלגל קישור המאמר ל"קהילות" הרלוונטיות ולרשתות החברתיות, כמצופה. כמות התגוביות הצדיקה הופעה גםו ב"טוקבק", וצקצוקי ההסכמה מהקולגות "אישרו" את הלהיט.
כמה שאלות למובילי הדיעה, בעלי המאה ומראיינים מנוסים:
* בהנחה שלא מדובר בקונספירציה, מהיכן, לדעתכם, שאבו מרבית המרואיינים את התשובות הללו לשאלה הזו?
* באמת לא הבנתם שזו אינדוקטרינציה שרק לכם זכויות היוצרים עליה?
* מי, לדעתכם, מקדם אמירות "שיווקיות", "יצירתיות" ו"מעלות ערך נתפס" הן בקורות החיים, במבחני המיון ובראיונות העבודה?
* מי מציע למועמדים למשרות לציין תכונות "חיוביות" כשליליות?
* ומי מתפרנס מעצות כאלו?
* איך, לאורך כל השנים, אף אחד לא שם לב שאלו אינן תכונות חיוביות ולא דחה מועמדים שהציגו עצמם כך?
(טיפ משלנו: גם מולטי טסקינג, "בו זמניות" או "רב משימתיות" – איך שאתם קוראים לזה, אינה תכונה או יכולת, חיובית).
*האם השאלה הזו חשובה בכלל? ועד כמה? לכל תפקיד?
* ואם התשובה לשאלה הזו חשובה באמת: איך, לכל אורך השנים האחרונות – לא הצלחתם למצוא דרך שונה לקבל את האינפורמציה הזו מהמרואיין?
* ולמה אתם לא דוחים את התשובות מהן נמאס לכם בזמן אמיתי? ובד' אמות? כי אז אי אפשר יהיה לכתוב טור ב"גלובס"?
* האם לא קל יותר לשנות את גישתכם מאשר לנסות לחנך את הציבור?
* רוצים לדעת מהן התכונות השליליות? בקשו פירוט על התכונות ה"חיוביות". הן גם ה"שליליות".
משהו: העם הבריטי החליף את ראש ממשלתו, וינסטון צ'רצ'יל, שהוביל את מדינתו ובנות הברית לנצחון סוחף במלחמת העולם השנייה, באמצע דיוני הסדרי השלום הבינלאומיים, משום שסבר כי תכונותיו וכישוריו של האחרון, שעליהן לא היה לאף אחד עוררין, אינם מתאימים למציאות שהוא עצמו הביא לקיומה!
עוד:
עבודה בעיניים 
תגובות אחרונות