המלצת קריאה: עברנו את פרעה, נפלנו אצל סיגי

הרשימה "עברנו את פרעה נפלנו אצל סיגי" התפרסמה בבלוג "הפרוקטולוגים של זקני ציון" כמעט לפני ארבע שנים, בעיצומה של תקופת צמיחה רציפה במשק, ובענפי ההייטק בפרט. הרשימה מתארת את קורותיו של מחפש עבודה,  איש הייטק מנוסה ב"שוק" התעסוקה.

הרשימה (ארוכה מעט, אך קריאתה מאלפת) מפרטת את כל שלבי החיפוש החל משלב איתור מודעות הדרושים הרלוונטיות, הפנמת "כללי המשחק" בשוק, תרומתן של חברות ההשמה,  ההתייחסות לקורות החיים ודרכי סינון ומיון, התנהלותם של מראיינים ומעסיקים, כולל פילוח "אישי" של הכותב וסוף דבר.

שלא במפתיע, הרשימה רלוונטית כמעט עד כאב גם כיום. מומלץ, אגב, לקרוא גם את תגובות הקוראים: אלו שכבר עברו את החוויה, ואלו שמזלם שפר עליהם.

הרשימה נפתחת בפסקה הבאה:

אני עובד עכשיו, תודה לאל. עברתי חודשים קשים לפני שזה הסתדר שוב, אבל עכשיו הכל בסדר. אני קם בבוקר, הולך לעבודה והמשכורת נכנסת לבנק כל שבועיים כמו שעון, פעם ב-15 לחודש ופעם נוספת ביום האחרון של החודש. אחרי חודשים ארוכים של מתח וחוסר ודאות אני סוף סוף רגוע מספיק כדי לישון לילה שלם. אם הקונספט של משכורת פעם בשבועיים נשמע לכם קצת משונה אתם בהחלט צודקים. אני כבר לא בישראל. אני חי ועובד בארה"ב וזו הפעם השנייה בחיי שאני חוצה את האוקיינוס על מנת להישאר. (המשך בבלוג של הכותב)

פאנץ' ליין?

הנה, כאן.

ואנו תוהים: האם במשרד התמ"ת טרחו לקרוא את סעיפים 3, 5 ו – 7 בהודעתם לעיתונות מה – 18/02/08, לפני שדחפו להחלטת ממשלה הגוררת עלויות מופרכות ? ואם קראו שם את מה שהם כתבו – מדוע לא השתמשו בסמכויותיהם ותקציביהם הקיימים להסדיר ולאכוף את החוקים שעל ביצועם הם עצמם מופקדים?

עוד:

מה אפשר ללמוד ממבדקי אמינות, ועל מי?

חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם

במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק

מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"

כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם

חברת ההשמה הגדולה בישראל גוססת. תכשיר את הפונים לחפש עבודה בעצמם

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

איך להפלות מועמדים על בסיס גיל ולחזור הביתה בשלום

הם תמיד היו חברתיים. מדיה לא היתה להם

מתחככים עם נבערים: פרדוקס הטמבל

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?

מי דופק את המודל העסקי של חברות ההשמה (ואתכם, כמובן) ולמה?

"מטרת חברת ההשמה ככל גוף עיסקי אחר הוא… לעשות כסף… כן, כן- להרוויח! כיוון שהשוק בארץ בנוי בצורה כזו שבה המועמדים לא משלמים עבור קבלת שירותי ההשמה, חברת ההשמה לא חייבת לטפל בכל מועמד שפונה אליה.

איך חברת ההשמה מרוויחה? על פי הצהרות חברות ההשמה: על ידי איתור המועמד המתאים למשרה. מיהו מועמד מתאים? אתם בטח מדמיינים לעצמכם עובדי השמה הנוברים בקורות החיים (או בתוכנה..) ומבצעים "התאמות" על פי ניסיונם, שיקול דעתם או תוך שימוש בכלי BI  מתאימים.

אולי.

בפועל, עובדי השמה בחברות ההשמה עובדים אחרת.

שכרם של עובדי השמה, עם או ללא קשר להשכלתם, ניסיונם וכישוריהם הוא נמוך, וחלק ממנו נקבע על פי "עמידה" ביעדי השמה" המזכים אותם בעמלות, תמריצים או בונוסים של כמה עשרות עד מאות ש"ח.

אם מטרת חברת ההשמה, כמו כל פירמה, היא למקסם את ההכנסה מה"מוצר" (מועמדים), מטרת עובדי ההשמה אחרת: שמירה על (רמת) שכרם או הגדלתה במעט. כדי לעמוד ביעדים, ולזכות בתמריצים עובדי השמה, שלהם ניסיון תעסוקתי קלוש, גם במכירות, צריכים לבצע "התאמות" לפני המתחרים : חברות השמה אחרות ו… עובדים אחרים באותה חברת השמה! זאת הם עושים בדרך הבטוחה ביותר עבורם: "שריפת" המוצר – המועמדים, שולחי קורות החיים:

1. את מנהלת אדמיניסטרטיבית? יופי, יש לנו משרת נציגי שירות… תרגום: אין לנו מספיק מועמדים לנציגי שירות, ואין הבדל גדול בשכר, אז אולי?

2. שלחתם קורות חיים לעובד/ת השמה המטפל בתחום ספציפי וחזר/ה אלייך עובד/ת המטפל/ת בתחום אחר? .. תרגום: אנחנו צריכים לעמוד ביעדים, אולי תשקלו את ההצעה שלי, כי מי שמטפל כבר עמד ביעדים שלו.

3. יש לכם רקע מקצועי מוגדר וציפיות שכר תואמות? היו סמוכים ובטוחים שעובדי ההשמה "יתאימו" אתכם למשרה ולחברה אותם הם מעוניינים למלא. "ציפיות שכר" הם אחד הפרמטרים המעניינים ביותר עובדי השמה, ולעתים הפרמטר היחידי לפיו הם קובעים את אטרקטיביות המועמדים.

אנשי מכירות מנוסים יודעים לשוות ערך למוצר שלהם ומוכרים אותו בערכו המלא, אף אף בערך גבוה יותר. עובדי ההשמה, אלו שבפועל קובעים את הכנסת מעסיקיהם, מתמקדים בשימור הכנסתם שלהם: כדי להבטיח לעצמם תמריץ של 500 ש"ח מועמדים רבים יאלצו לשקול הפחתת ציפיות השכר לרמה בה עובדי ההשמה חשים בבטחון כי יוכלו לעמוד ביעדיהם! למרות מתחרים. התנהלות זו גורמת לאובדן הכנסה של אלפי ש"ח בגין כל השמה לחברת ההשמה עצמה, ואובדן של עשרות אלפי ש"ח (שנתי, כולל סוציאליות) לכל מועמד שיתקבל לעבודה דרך חברת ההשמה.

בשפה ברורה: לא רק שעובדי השמה מצויים בניגוד עניינים עם מעסיקיהם, ולא רק שאינם מייצרים ערך, הם  "משמידי ערך" סיטוניים.

4. מועמדים המכירים את השיטות הללו ונתקלים בהן בפנייתם לחברת השמה, מבינים שכדאי להם לפנות  לחברת השמה אחרת, שתגזור את ה"קופון" המוגדל (ולעתים, כמו להכעיס, עבור לקוח המתחרה בלקוח של חברת ההשמה) או בעצמם, כך שאף חברת השמה לא מרוויחה עמלה.

דוגמאות נוספות להשמדת ערך:

עובדי השמה אינם קוראים קורות חיים. הם "סורקים" אותם. וגם את מה שהם סורקים הם לא מבינים. (התירוץ, כמובן הוא "עומס" שאותו הם עצמם יוצרים כדי ל"הקל" על עצמם לעמוד ביעדים..)  כדי להתגבר על בורותם, צמח ענף שלם של "כתיבת קורות חיים "שיווקיים" המדגישים את ה"איך", במקום ה"מה", ומתארים "הישגים" סובייקטיביים, על פי ראות הכותב, ותיאורי תפקיד "נפוצים".

אליבא דעובדי השמה – אלו קורות חיים אותם הם יכולים להבין ולשווק, בשיטות השמדת הערך הרגילות, כמובן. "נציגי שירות" או מתכנתי PHP? מצויין, הם יצליחו לאתר את הטובים שבינוניים בהם, (ובכך ירחיבו את תופעת "ההשכלה העודפת"), אבל "מנהל פרוייקטים בשרשרת אספקה בתעשיית המזון"? " אזי…לצער כולנו, כמות המשרות שניתן להציע לכם שואפת לאפס וכך גם מידת האטרקטיביות שלכם בשוק בכלל, וגם בחברות ההשמה שהן בעצם ה"מראה" של השוק".

מסיבה זו עובדי השמה לעולם לא ימצאו ערך, (והכנסה לחברה ולעצמם) אפילו אם יהיה נדיר, בקורות חיים מקצועיים שאינם כתובים "שיווקית" ואין להם שום מושג מה הם מתארים. אלו יושלכו אחר כבוד לפ.. למאגר.. שם יעלו עובש וערכם יירד עוד יותר.

ויש גם פגיעה בצד העלויות של חברות ההשמה:

1. "בעיני חברות השמה מועמדים טריים שעדיין לא הפיצו את עצמם בשוק- הם האטרקטיביים יותר".  כתוצאה, מפרסמות חברות השמה משרות דרך קבע, במקום לבדוק במאגריהן. תקציבי פרסום במדיה מסורתית ועלויות המתחייבות מפרסום ב"מדיה חברתית". אם לא די בכך, אזי יש גם עלויות מיון, סינון וקליטה לבסיסי הנתונים של ריבוי קורות החיים המגיעים בעקבות הפרסום.

2. פרסום נרחב מגדיל את מאגר המועמדים בחברת ההשמה, שרובו "יצבור אבק" יתיישן ולא יביא תועלת לפונים, ויגרור עלויות ניהול מאגר לחברת ההשמה. בד בבד, ערכו של מאגר גדל מקטין את "ערכו" של כל פונה אינדיבידואלי בעיני עובדי ההשמה ובכך מקטין את פוטנציאל ההכנסה העתידי של החברה וממקטין יחס עלות/תועלת.

3."אם חברת השמה תקבל מועמד שהתחיל לחפש עבודה אתמול- היא תעשה הכל כדי לשלוח אותו לכל המשרות המתאימות בהקדם האפשרי, כי יחסי העלות תועלת כאן הם ברורים:". כתוצאה – מספר חברות השמה "מריצות" במקביל את אותם מועמדים. מיותר לציין שרק אחת תזכה לעמלת השמה. שאר החברות יישאו בעלויות של המאמצים ה"הירואיים"  של עובדי השמה המעוניינים לעמוד ב"יעדים". לדעתם, מדובר ביחס עלות/תועלת גבוה. על "תוחלת" התועלת הם לא שמעו.

4."אם להיפך, יגיע מועמד שקורות החיים שלו הגיעו לאותה החברה כבר 4 פעמים והוא במערכת כבר חמישה חודשים- אזי ברור שההשקעה לא תניב שום פרי" . עובדי השמה לא יודעים ניהול מלאי מהו. (ניהול מלאי פירושו קביעת רמות מלאי רלווטיות והגדלת מהירות חידושן. וגידול ב "מספר ימי המלאי" מצביע על בעייה תפעולית או פיננסית).

ראשית: הם צברו עלויות (מיון, סינון, ישום) מספר פעמים לאותו מועמד (וימשיכו לצבור עלויות בכל פעם שהמועמדים ישלחו קו"ח למשרות רלוונטיות עבורם)

שנית: מלאי מתיישן ניתן למכור במחיר נמוך יותר": מועמדים ש"כבר נמצאים במאגר" ומחפשים עבודה זמן ממושך ייטו לקבל הצעות עבודה בתחומים משיקים, בשכר ותנאים גמישים יותר וכו'. בשהותם במאגרים הם צוברים עלויות, אולם בניהול נכון, יחס עלות/תועלת (או: "תוחלת" התועלת) לחברת ההשמה עשוי להיות גבוה יותר משום שהדוֹגמה השלטת בכל חברות ההשמה זהה: לכולן מועמדים "ותיקים" ואף אחת לא "תתחרה" בהשמתם, בשל אותם שיקולי כדאיות.

שלישית: במקום, עסוקים עובדי השמה בהגדלת מהירות פליטת ("השמת") שכבה דקה של מועמדים, וכשמאמציהם לא נושאים פרי, המלאי שלהן גדל.. מה שמקטין עוד את יחס עלות/תועלת… ומקטין את נתח השוק של מעסיקיהם -חברות ההשמה!

עובדי ההשמה הם אלו הפוגעים במודל העסקי (תוך כדי פגיעה בכם, כמובן) של חברת ההשמה. הפגיעה נותרת כתוצאה מתהליכי עבודה וניהול לקויים. ניהול נכון ומקצועי ימנעו  ניגודי עניינים בין מטרת העובד ומטרת חברת ההשמה, וישפרו את רווחיות החברות. ניהול נכון אינו סיכום "טכני" של השכלה, ידע וניסיון, אלא של תבונה עסקית. שלא במפתיע, מנהלי חברות השמה מצהירים במפורש שתבונה אינה תכונה הדרושה למנהל.

עוד:

גברת יועץ מוכרת תרופה להתנהגותה של ד"ר השמה. תקנו?

נפלה עטרת ראשנו. יש לנו רק 15 – 20 מועמדים לסמנכ"ל ומנכ"ל…

מה כדאי ללמוד מבארי שוורץ על חיפוש עבודה או עובדים

מתחככים עם נבערים: פרדוקס הטמבל

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול

נשים שקרניות, גברים גנבים, או, למה מכוני מהימנות מסכנים את כולנו

לקריאת חלקה הראשון של הרשימה

לצורך חלק זה של הרשימה נניח כי ממצאי מכוני המהימנות נכונים: נשים שקרניות, גברים גנבים. איזה משקל עלינו לתת לממצאים אלו?

נבחן 2 מקרים:

הגבר השקרן, המקרה של יהודה גיל:

בשנת 1997 נחשף שמו של יהודה גיל, ששימש עד אותה עת סוכן ה"מוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים".  משך 6 שנים לפחות, בהן שימש גיל מפעילו של סוכן סורי, העביר בשמו של המקור ידיעות כוזבות, שחלקן אף לא "עובד", ושהופצו לכל קהיליית המודיעין, וגם לרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. אמינותו של גיל ושל סוכנו נחשבו גבוהים במיוחד, בין היתר כיוון שככל עובד "מוסד" מהימנותו של גיל נבדקה פעמים רבות.  אחת התוצאות הידועות מפעילותו הכוזבת של גיל היתה האפשרות הממשית לפריצת עימות מזוין, או אף מלחמה בין ישראל לסוריה, באוגוסט 1996. בכך סיכן גיל את בטחונה של המדינה ושל אזרחיה. (בעבר, אגב, נהוג היה לקרוא לפעולות אלו "בגידה במולדת")

האשה הגנבת, המקרה של אתי אלון:

בשנת 2002 נחשף, כי עובדת הבנק למסחר, אתי אלון, גנבה משך 5 שנים סכום של מעל 271 מליון ש"ח, למרות אמצעי בקרה ופיקוח של הבנק, בנק ישראל ומשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן המדורג בחמישיה הראשונה של משרדי רואי החשבון בישראל. בעקבות חשיפת מעשי הגניבה קרס הבנק למסחר ומנהלים ודירקטורים בו נתבעו ונתבעים על מחדליהם. כדי למנוע פגיעה במערכת הבנקאית כולה שילם ומשלם בנק ישראל מאות מיליוני ש"ח ללקוחות הבנק. כל כספי הגניבה הועברו לגופים ופעילים במה שכונה בעדינות ראויה ה"שוק האפור" .

סטטיסטית וטכנית, יהודה גיל ואתי אלון הם 2 מקרים בלבד, שלא ישנו את ממצאי ה"מחקרים" של מכוני המהימנות. וזוהי ה – סכנה בתמציתה.

1. הסתמכות על "ממצאים" שנחזים להיות אמפיריים יוצרת תמונה כוזבת של שליטה לכאורה, בעוד המציאות מגלה פעם אחר פעם שהסתמכות על מודלים קורסת תוך יצירת אדוות וזעזועי משנה המתפשטים גם למחוזות מרוחקים ממוקד הקריסה. חמור יותר, תמונת ה"סיכונים" המתקבלת ממצאים כאלו ממקדת את מזמיני הבדיקה בניהול מיותר של "לכאורה סיכונים",  בעוד הסיכונים האמיתיים לא אותרו, ולא פותחו אמצעים לאתרם, לנהלם, או לספיגתם.

2. גם יהודה גיל וגם אתי אלון עברו מבדקים שונים, ויתרה מכך: פעילותם היתה מנוטרת על ידי מערכות בקרה שונות, שכולן כשלו באיתור מוקדם של פעילותם. מה טעם יש במערכות בדיקת מהימנות שאינן מצליחות לאתר סיכונים "קיומיים" וכמעט שאין אפשרות לשאתם, אך מתריעות על "לכאורה סיכונים" ומגבירות "ניהול יתר" שלהם?

3. איכות ויכולות הניהול ותוצריו: מדיניות, נהלים, תהליכים כמו גם מערכות מדידה, דיווח ובקרה ומערכות אבטחת מידע הם הכלים הנכונים לניהול "סיכונים" ברי חיזוי, בעזרתם ניתן ל"נהל" למעלה מ – 99 אחוז של ה"סיכונים" הנחשפים במבדקים מהימנות, ועוד לא דיברנו על ביטוח והליכים משפטיים.

4. מממצאים "אוניברסליים" כמו של מכוני המהימנות השונים ניתן ללמוד בעיקר על הטבע האנושי של נבדקים וכאלו שטרם נבדקו: ה"מבדקים" עצמם כוללים שאלות עובדתיות יחד עם עמדות ערכיות ועניינים שבשיקול דעת, עליהן צריכים הנבדקים לענות תוך שניות ספורות, אוטומטית ואינסטיקטיבית. התוצאה היא הכתמת אישיותם של מרבית הנבדקים (כי מעל 2 שליש משקרים..) למעסיקים רבים ולשנים רבות (תוצאות ה"מבדקים", נאגרות, כמובן..). הנסיון ל"ציינן" ו"לתקנן" את הטבע האנושי הוא עתיק יומין ותמיד כלל שיטות פולשניות.

5. חוקיון של שיטות "הערכה ומהימנות" פולשניות אלו מוטלת בספק, כפי שגם מוטלת בספק חוקיותה של אפליית המועמדים שהיא יוצרת. יצירת מאגרי "מבדקים" ו"נבדקים" אף היא ספק חוקית.

6. בניגוד ל"מבדקים" אחרים, את תוצאת "מבדק המהימנות" לא ניתן ל"שפר"

7.מי שיצלחו מבדקים אלו לשביעות רצון הבודקים והמזמינים מהווים סיכון תעסוקתי בעצמם: או שיתברר שהוא מהזן של הה"ה גיל ואלון, או שיתברר שמדובר בחדלי אישים, שתרומתם למעסיק שולית או שלילית.

8. אם חוסר מהימנות הוא מאפיין של כלל הנבדקים, או מרביתם אזי או שזהו הטבע האנושי ואין טעם במבדקי מהימנות (אלא חיזוק שדרות הניהול, הבקרה והאבטחה) או שמבדקי המהימנות עצמם אינם מהימנים – ואזי אין צורך בהם.

ואי אפשר לסיים בלי טוויסט:

יהודה גיל, האיש שכמעט גרם לפריצת מלחמה בין ישראל לסוריה, והשתלח לאחרונה במעסיקו, דני יתום, ראש המוסד בתקופה הרלוונטית והאשימו בסילופים, השמצות ואף "תפירת תיק" והפללה, האיש המהווה סיכון תעסוקתי ובטחוני חמור מועסק. בתחום מומחיותו, לא פחות. כיועץ ל"יחידה צה"לית מובחרת"….עדיין חושבים שיש הצדקה ל"מבדקי מהימנות"?

עוד:

נשים שקרניות, גברים גנבים, חלק א': זאב, זאב, או סרק, סרק?

גם מכון האבחון, המיון והמהימנות הגדול בישראל מייפה את קורות החיים שלו

מה אפשר ללמוד ממבדקי אמינות, ועל מי?

חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם

במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק

מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"

גם מכון האבחון, המיון והמהימנות הגדול בישראל מייפה את קורות החיים שלו

מכון המיון, אבחון, מהימנות, השמה, מיקור חוץ (ועוד) אדם – מילא, המכון הגדול מסוגו בישראל, המחזיק גם בבעלות חלקית על המתחרה הגדול שלו, פילת, מייפה את קורות החיים שלו. לא מעט.

באתר האינטרנט של מכון אדם – מילא, מופיעים קורות החיים ועל פי הם:

1. 1958
מכון אדם נוסד בירושלים על ידי מרונה גרינברג, דב ינאי ואורניה ינאי.

על פי הדר' אורניה ודב ינאי (מומחים בעלי מוניטין בינלאומיים בתחומם) המידע שונה מעט:

דר' דב ינאי, על פי המידע שרשם בכרטיסו האישי בחברה אחרת בבעלותו, נולד ב – 3 בספטמבר, 1940. מכאן שבשנת 1958 היה דר' ינאי בן 18 בלבד.  אשתו ושותפתו לבעלות, הדר' אורניה ינאי, בכרטיסה האישי בחברה אחרת בבעלותה, כותבת שקבוצת אדם נוסדה בשנת 1977.

2.  1984
מכון מילא נוסד בשנת 1984 בתל אביב על ידי ד"ר אלישבע גיבלי.

אלישבע גיבלי – אלמנתו של בנימין גיבלי, אל"מ (מיל) וראש אמ"ן בצה"ל, ההוא מפרשיית "עסק הביש"  ובית דין השדה שגזר את עונש המוות היחיד בתולדות צה"ל למאיר טוביאנסקי.  בנימין גיבלי התלונן, ימים אחדים לפני מותו כי הוכה בידי אלישבע, אשתו, שמצדה טענה כי בעלה מנסה לנשל אותה מרכושם המשותף.  השניים, הסתירו שנים מספר מבני זוגם וילדיהם,  רומן בן למעלה מ- 3 שנים, עד שהחליטו להינשא זה לזו.

3. 2003
מכון מילא ומכון אדם התמזגו, והחברה שינתה את שמה ל"אדם מילא בע"מ", בהנהגת ההנהלה הנוכחית של החברה, אבנר יהודאי, יו"ר ונמרוד בצר, מנכ"ל.

גלובס דווקא מדווח ב – 29  באפריל 2002  על המיזוג, לא ב – 2003. בידיעה כבר לא מוזכרת הד"ר אלישבע ג'יבלי בין בעלי מניות מכון מילא. במקומה מוזכרים ר"וח אבנר יהודאי ו… אביאם סלע, כן, ההוא, מפרשת פולארד.  סלע טוען כאן, כי הוא זה שהקים את מכון מילא, לא גיבלי. על סלע, שהיה עד 2006 יו"ר דירקטוריון אדם מילא,נכתבו עוד בשנת 1987 בדו"ח ועדת המשנה לשירותי מודיעין ובטחון של ועדת החוץ והבטחון בכנסת הדברים הבאים (דו"ח בסוגיית ג'ונתן פולארד): "בעת הופעתו בפנינו, אל"מ אביאם סלע לא היה בהיר, לא היה עקבי וגם לא דייק" (שם, עמ' 11). במהלך שנות שליטתו של סלע  באדם מילא, פרסם, בכובע אחר שהוא מחזיק, כי מערך האנרגיה של מדינת ישראל בסכנה חמורה, עקב אי הערכותו ל"באג 2000".

לאחר הרכישה מונה ליו"ר החברה ניר דגן מקרן סקיי.

קצת מפתיע שמכון מיון שיו"ר הדירקטוריון שלו הוא רו"ח האמון על ערכי שקיפות, ובעבר הוכיח שאינו חותמת גומי , מקל ראש ב"קורות החיים" שלו.

במיוחד כשחדשות לבקרים מאיימים גורמים (אינטרסנטים) שונים להפעיל מומחי שב"כ ואף לתבוע כאלו ש"מייפים" קורות חיים. הטיעון העיקרי שלהם הוא הפרת אמון.

הטיעון הזה טוב גם לנו.

אשר לנו, לדעתנו קורות חיים אינם חזות הכל, והם סוג של "הצעת הגשה" בלבד, שלרוב ממילא נדחית. מאידך, אנחנו מבינים את אדם מילא.

ושאלה אחרת שמנקרת במוחנו:

מדוע מי שאמון על חשיפה וגילוי מצטיין דווקא בשורשים עמוקים במחוזות ההסתרה והכיסוי?

עוד:

מה אפשר ללמוד ממבדקי אמינות, ועל מי?

חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם

במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק

מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?

מה אפשר ללמוד ממבדקי אמינות, ועל מי?

לסוללת המבדקים והמבחנים המשונים שעובדים מחפשי עבודה ועובדים כאחד הצטרפו בשנים האחרונות מבדקי האמינות. כמו שאר סוגי המבדקים, גם אלו נגועים בפולשנות חדירה מוגזמת ובלתי נחוצה לצנעת הפרט, תוך עבירה לכאורה על החוק (אחד, לפחות). חברות ומכונים אלו, מנהלים מאגרי ידע ובסיסי נתונים לצרכי "מחקר" ובעיקר לצרכי שיווק עצמי ובניית מוניטין. לצרכי קידום מכירות, תוך עטיית אצטלת מחקר אקדמי, מפרסמת ליאת בסיס, דוקטורנטית לפסיכולוגיה ארגונית ויועצת מחקר ופיתוח בחברת "מידות" – אחת החברות הידועות בתחום ממצאים מרעישים:

הממצא הראשון (נתוני 4639 נבדקים):

גברים, צעירים, בעלי השכלה לא מושלמת נוטים יותר לעשיית רושם על מעסיקים פוטנציאליים,  פרט לתעשיית ההיטק, שם דווקא נשים מובילות.

הנה השני (נתוני 8600 נבדקים):

3.5 אחוזים שיקרו או השמיטו פרטים בסיסיים בקורות החיים, 8 אחוזים "לא דייקו" בפרטי השכלה ו – 17 אחוזים! לא יכלו להציג מכתב המלצה

וואלה?

חזקה עלינו, שמי שמתהדרים במחקר ופיתוח בהערכת אמינות עובדים, בעלי תואר דוקטור בספסיכולוגיה ומנחים כתיבת קורות חיים, יבצעו מלאכת חקר אמינה, יסודית ומקיפה. הבעיה היא הממצאים

העובדות:

1. מעסיקים שילמו עבור 13000 מבדקים,

2. 13000 נבדקים (רק לעניין זה) נחשפו לפרטי פרטים, חלקם שילמו במשרתם או בתקוותיהם למשרה,

הממצאים:

קלישאות "עוגיית מזל".

במציאות שבה תעשייה אדירה של מומחי שיווק עצמי, מיתוג אישי, אימון, שיוף, צחצוח, מירוק וליטוש, "מנחים", "מכינים" ו"מכינות"  לפלא בעינינו איך הממצאים כל כך טריוויאליים ומינוריים. עד כדי כך מינוריים, שהם מעידים בעיקר על איוולתם וחוסר תוחלתם של המבדקים הללו, ושל כל המעורבים בהם.

לו אנחנו היינו עובדי או מנהלי חברת "מידות" לעולם לא היינו מפרסמים "ממצאים" כאלו. הדבר האחרון שהיינו מעוניינים בו הוא שכולם יבינו איך אנחנו עושים את כספנו.

מנהל משאבי אנוש/מעסיק:  הזמנתם מבדקי אמינות?  מגיע לכם.

לאלו שרצים מהר לספר לחבר'ה: מגיע גם לכם.

ולאלו המתפרנסים מ"הכנה" למבחני אמינות: מגיע גם לכם.

עוד:

חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם

במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק

מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"

כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק

באוגוסט 2008 פורסמה ב"גלובס" ידיעה מרעישה: רשם מאגרי המידע הורה לחברת ה"עוסקת באבחון, מיון והשמת עובדים" (פילת ישראל) למחוק את מאגרי המידע שברשותה, בנימוק שהם מהווים עבירה על חוק הגנת הפרטיות.

מקריאת הידיעה מתברר:

"אף שהחוק מאפשר לכל אדם לעיין במידע אודותיו המצוי במאגר – פילת אינה מאפשרת זאת. העובד יוכל לקבל רק שיחת משוב עם פסיכולוג החברה אודות התוצאות – וזאת תמורת 400 שקל." כמובן שלא רק פילת נוהגת כך.

"פילת" איננה סתם מכון מיון. "פילת" היא ה – מכון מיון: קונצרן חובק עולם,  בכמה תחומים: מיון ואבחון, השמת עובדים, גיוס, וגם מערכות שכר ותגמולים  ועוד.  לא רק זו, אף זו: על בעלי מניותיה של "פילת" נמנה גם… הפתעה: מכון המיון "אדם – מילא"  ובעלי מניותיו (קרן סקיי), שמזה שנים מספר מנסה, ללא הצלחה, להתמזג עם "פילת". לשתי החברות מאות מועסקים, ולא פחות – לקוחות.

על פי הידיעה, "פילת" – החברה המובילה בענף מנהלת מספר מאגרי מידע, שאינם נמחקים לעולם, ומוכרת את תוצריה פעם אחר פעם ללקוחותיה (מעסיקים שונים), ללא ידיעת הנבדקים, ללא הסכמתם, וללא ידיעת או הסכמת המזמינים המקוריים. תוצרי האבחונים הנמכרים נחזים כרלוונטיים ועדכניים.הטריק פשוט: מתקשרים לנבחנים מדי תקופה ומבקשים "עדכון". השפן… אה, נבדק, שחושב שבוודאי הוא עומד לזכות בלוטו, מוסר בשמחה כל פרט, גם אם לא נתבקש במפורש, וכך, בעצם "קובר" את סיכוייו, לפעמים אפילו ליותר מ – 10 שנים.

מאגרי מידע אלו הם הכלי העיקרי באמצעותו "פילת" מפיקה זהב. או בלשון הידיעה: בדיווחים קודמים לבורסה ציינה פילת כי להיבטים שונים של ניהול מאגרי המידע תהיה השפעה על עסקיה.

אבל כולם נוהגים כך. גם העיתונאי, גם רשם מאגי המידע וגם "פילת" טוענים שכל הענף נוהג באותן שיטות. כלומר – אף אחד לא גילה כאן את אמריקה. כולם פוגעים בנבחנים, ואם מדובר בעבירה על החוק – כולם עבריינים. וחזקה על כולם שידועה להם כבר זמן רב עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.

כפי הנראה, מדובר לא רק בעבירה לכאורה על חוק הגנת הפרטיות. ראשית, מדובר בעבירה לכאורה על  כללי האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים, ובמיוחד פרק 7, אבל את המוקש הזה קל לעקוף בשיטה פשוטה: מכון המיון יהיה חברה א' וייקרא: "א-ב מכוני מיון ואבחון", ואילו חברה אחות תיקרא: "א-ב חברה לגיוס והשמה" . הנבחן/נבדק יופנה למכון המיון על ידי החברה האחות: חברת ההשמה. וישנו מוקש משפטי נוסף: עבירה לכאורה על הוראותיו של חוק אחר: מבחנים פסיכולוגיים זוכים למעמד של "רשומה רפואית" על פי חוק זכויות החולה מ – 1996,  שסעיפים 17 – 20 בו מתייחסים לניהול רשומות רפואיות. שר הבריאות, השר הממונה על ביצוע החוק, עדיין לא נרעש מהפרקטיקה של מכוני המיון.

איך מגיב מכון מיון כשנוצר איום ממשי על עסקיו?

הנה 2 פסקאות מהסיפא של הדיווח המיידי של "פילת" לרשות נ"יע. ההדגשות, שלנו.

פסקה ראשונה:

"פילת ישראל אינה מקבלת את הפרשנות המשפטית והיא דוחה ממצאים של עובדות של צוות רשם מאגרי המידע . עמדת פילת ישראל היא כי היא עומדת בהוראות החוק, וכן כי למיטב ידיעתה היא מתנהלת בכל הקשור בשמירת ושימוש במידע של נבדקים ומועמדים בהתאם לנוהג המקובל אצל כלל החברות העוסקות בתחום האבחון התעסוקתי".

הפסקה השנייה, מעניינת יותר:

"בהקשר זה, לפני למעלה מ- 5 שנים התקיימו דיונים בין רשם מאגרי המידע דאז, לבין החברות העוסקות בתחום האבחון התעסוקתי, לרבות פילת ישראל, בקשר עם זכויות נבדקים לעניין מידע שלהם הנשמר במאגרי המידע, ובכלל זה היה גם ניסיון שנדחה לגיבוש קוד אתי משותף לחברות בתחום. מאחר ופרשנות החוק אינה מחייבת מכוני מיון פסיכולוגים לעיין במידע אשר במאגר ,כפי שנקבע גם בבית משפט השלום (הוגש ערעור למחוזי) בענין מריו רוטר נגד מכון אדם (תיק מס. 155604/03 ), בשנת 2000 ניסה סילבן שלום לקדם הצעת חוק המחייבת מכוני מיון פסיכולוגים לתת את חוות הדעת לידי כל נבחן אשר יחפוץ בכך. הצעת החוק נשארה בגדר הצעת חוק ".

בתרגום חופשי:

לא הפרנו חוק,

הרשם מביע פרשנות משפטית בלבד,

וחוץ מזה, העובדות שגויות.

גם רשמים קודמים נכשלו,

אין לנו ולשאר העוסקים בתחום אפילו רצון לגבש קוד אתי, שעשוי להיות ירייה ברגל לעצמנו.

אבל סוף טוב, הכל טוב.

במדינה דמוקרטית, שערכי שקיפות ואחריותיות מנחים את פקידיה, עובדי הציבור, על חשבון יצר הפרסום הזול, עניינים כאלו נפתרים עניינית ובפומבי, לא במחשכים.

זו הסיבה שלא שמעתם דבר מאז. לא מ"גלובס", לא מרשם מאגרי המידע, לא מ"פילת".

מי שחשב אחרת – מוטב לו להמשיך ולהגות בארנב הפסחא

מכוני המיון – אחת, מדינת ישראל – אפס, נבדקים במכוני מיון- אפס מאופס.

עוד:

מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"

כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

חברת ההשמה הגדולה בישראל גוססת. תכשיר את הפונים לחפש עבודה בעצמם

שירות התעסוקה הישראלי הוא חברת ההשמה הגדולה בישראל. על פי נתוניו, מספר הפונים, דורשי העבודה, לשירות הוא כ – 223 אלף , הוא מבצע  כ – 150 אלף השמות בשנה, ושיעור ההשמה למשרות חדשות מגיע לכ – 53 אחוז.

שירות התעסוקה הישראלי הוא חברת ההשמה היחידה שאת עלויותיה משלמים הן מחפשי עבודה, מועסקים ומעסיקים גם יחד, באמצעות תשלום דמי הביטוח הלאומי. המחוקק, באמצעות "חוק שירות התעסוקה התשי"ט  1959" הפקיד בידי השירות כח רב לביצוע משימתו – השמת מחפשי עבודה למשרות ומעסיקים: פריסה ארצית, שירותי איתור ומידע, סנקציות שונות על מחפשי עבודה ועוד.

בשירות התעסוקה כ – 600 עובדים, תקציבו, שעמד ב – 2009 על 162 מליון ש"ח, המשקף עלות השמה בודדת של 1111  ש"ח, קוצץ ב – 15 אחוז לשנת 2010.

אתמול הודיע שירות התעסוקה שהוא גוסס, ונוקט בצעדים להתנערות מאחריותו לפונים ולביצוע השמה למשרות. בעידן ה"שיחדש", ההודעה מנוסחת, כנהוג במקומותינו, כהישג: "שירות התעסוקה יפתח קורס לחיפוש עבודה למובטלים"

כשירות לקוראים, נתרגם את ההודעה לעברית, אחד מקרא ושניים (או יותר) תרגום:

מקרא: שירות התעסוקה יפתח בקרוב, זו הפעם הראשונה, קורסים למובטלים שיקלו עליהם במאמצים למצוא עבודה

רש"י: האחריות לחיפוש עבודה באמצעות שירות התעסוקה, היא על מחפשי העבודה, אנא הרגישו חופשי להתעלם מסעיף 2 לחוק שירות התעסוקה המסדיר את פעילותנו, למרות שבדיוק עבור זה שילמתם ותשלמו לנו.

אונקלוס: לעובדה שאנחנו מצליחים להשם רק  – 60 50 אחוז מהפונים אלינו יש אולי קשר סטטיסטי למצבכם, אך טרם הוכחה סיבתיות.

מקרא: הקורסים ייערכו בכ-10 ערים גדולות והם יינתו ללא תשלום. כל קורס יימשך שלושה עד ששה ימים.

רש"י: במסגרת הפרטת שירותים, התנערות מאחריות ו"מאבק באבטלה" (ראה "תוכנית וויסקונסין")  אנו עורכים פיילוט לכניסה לשוק המבטיח שפרנסתו עליכם, מחפשי עבודה, כיוון שתקציבנו קוצץ.

אונקלוס: הצלחת הפיילוט תאפשר לנו למכור זכיונות ליועצים, מאמנים, גרפולוגים, גרפומנים, מומחי מיתוג ומדיה, וכו' שתמורת אגרה (שאתם תשלמו) פעוטה של עשרות ש"ח יזכו למאגר לקוחות ענק.

מקרא: הקורס הראשון, העוסק בשיווק עצמי לצורך מציאת עבודה, מתמקד בהסרת החסמים הפסיכולוגיים המגבילים את יכולותיהם של מובטלים למצוא עבודה.

רש"י: טיפשים, עוד לא למדתם להציג את עצמכם?

אונקלוס: רוצים חוות דעת נוספת? הבעיות הנפשיות שלכם בעוכריכם.

בעל הטורים: נכון, יש לנו מאגר קורות חיים שלכם, אבל הוא גדול מדי.

מקרא: הקורס עוסק בשיטות קלאסיות וגם לא קונווציונליות לחיפוש עבודה, זיהוי משרות פנויות או כאלה שעומדות להתפנות

רש"י:  ניסינו בעצמנו את השיטות הללו, אבל לא הצלחנו לעזור לכם

אונקלוס: אם היינו יודעים בעצמנו איך לזהות משרות שעומדות להתפנות …

מקרא: הכנת קורות חיים, איסוף מידע על הארגון ולמידת מודלים לשיווק עצמי, לרבות שפת הגוף.

רש"י: עד עכשיו קלטנו למאגר של השירות קורות חיים גרועים

אונקלוס: לכו לשווק את עצמכם. גם בשיטות לא קונבנציונליות. למה אתם חושבים שזה תפקידנו?

מקרא:  הקורס השני הוא סדנת אימון קבוצתי למציאת עבודה, למשתתפי הסדנא תיבנה תוכנית ביצוע אישית, כולל מתן משימות קבוצתיות ופרטניות לאורך הסדנא.

רש"י: זה פיילוט אחר שאנחנו עושים. כמו בוויסקונסין, אנחנו לא רוצים שתשתעממו.

אונקלוס: אנחנו לא סומכים עליכם, טפשים ומופרעים, שתפנימו את חומר הלימוד בעצמכם.

בעל הטורים:  אם תיכשלו ב"תוכנית הביצוע האישית" נגרע אתכם מהסטטיסטיקה. יש לנו יעד השמה אגרסיבי השנה ואם נקטין את מספרכם נוכל לעמוד בו.

מקרא: הקורס השלישי מיועד למובטלים שזמן רב אינם עובדים, בשל חסמים כמו השכלה נמוכה, מצב בריאותי לקוי או היעדר הכשרה מקצועית

רש"י: גם אתם שמתם לב שאין לנו קורס למובטלים שאינם עובדים זמן רב ואינם סובלים מחסמים כי השכלתם בינונית או גבוהה, בריאותם תקינה ולרשותם הכשרה מקצועית?

אונקלוס: יועצי המיתוג שלנו עובדים על כך. החיפזון מהשטן והחילזון מהשפן.

בעל הטורים: לוזרים, לידיעתכם:  יש לנו הרבה כמוכם. 36 אחוז מדורשי העבודה, כ- 80 אלף לא מצאו עבודה תוך 270 יום.  בקושי נפטרנו מ – 58 אלף נוספים כמוכם.

ראב"ע:  אם עוד לא הבנתם, אנחנו מצליחים למצוא עבודה רק לדורשי עבודה "טריים". הזכאות שלהם קצרה משלכם. תסיקו מסקנות.

רד"ק: אין לנו מושג איך מובטלים כמוכם בכל זאת עבד למרות השכלה נמוכה, מצב בריאותי לקוי או העדר הכשרה מקצועית. לפלא הדבר בעינינו.

רשב"ם: למרכזי ההכשרה המקצועית אין לנו תקציב.

רלב"ג: נכון, אנחנו שייכים למשרד התמ"ת אבל לא שמענו על היחידה- האחות. איך אמרתם שקוראים לה? "נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה"? הממ.. ציונה אמרתם?

מקרא: פסיכולוגים תעסוקתיים, יינתנו חיזוקים להשתלבות בעבודה והדרכה כיצד לנצל הזדמנויות לפיתוח אישי ואיך לצבור הצלחות קטנות לאחר ההשתלבות בעולם העבודה.

רש"י: חיזוקים, נו כמו בוויסקונסין. בטח כבר שמעתם על ההצלחה.

אונקלוס: אתם בסדר – אנחנו בסדר – כולנו בסדר.

************************************************************************************************

שירות התעסוקה, (כשמו כן לא הוא…) עכשיו מודה רשמית שאינו מספק שירות, או תעסוקה, חוטא לחוק, ולמשלמי המסים וחושב שמחפשי העבודה מכשילים אותו  בעבודתו, כיוון שהם חסרי כישורי העסקה.

אז הוגים תוכנית להחליף אותם.

בשירות התעסוקה, אין שירות, אין תעסוקה וגם אין ראיית הנולד: אם ה"תוכנית" תצליח (כולל האפשרויות הטמונות בטפלול הסטטיסטיקה והפרטת שירותים) היא לא תיצור אף מקום עבודה אבל תשנה את הרכב דורשי העבודה. אלו שייפלטו ממעגל דורשי העבודה – הם בדיוק אלו ששירות התעסוקה מצליח היום להפנות לעבודה.

ואלו שיישארו?

החדשות הטובות (לשירות התעסוקה כמובן) הן שאחרי 270 יום הם נגרעים מהסטטיסטיקה והופכים להיות בעייה של מישהו אחר.

עוד:

מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"

כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם

תוך דקות תדעו מה כותבים מועמדים למשרות שמעניינות אתכם בתמצית קורות החיים שלהם

זה לא אני, זה הדור שלי…

איך יודעים שכדאי לחפש עבודה ברשתות חברתיות? עוקבים אחרי האינדיאנים …

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?

בזמן שהמנכ"לית התפייטה, באולג'ובס נהנו מהעקיצה

בסוף השבוע האחרון אפשר אתר הפרסומות בתשלום, המכונה בהומור "אולג'ובס", לכל גולש לשלוח קורות חיים למודעות דרושים המופיעות בו. בהתרגשות רבה מדווחת רוויטל הנדלר, המנכ"לית,  על התוצאות המרשימות: 54 אלף קורות חיים (נוספים?) נשלחו ביום אחד ! לדברי המנכ"לית : "  150עובדי חברת AllJobs כל כך נפעמים ממכתבי התודה הרבים שזה עושה טוב בלב וחשק לקום בבוקר לעבודה לעזור לאחרים. אנחנו מרגישים שליחות ומצווה בעבודתנו".

בהתפעמות רבה טופחת המנכלית על שכמה ושכם עובדיה ומזמינה את גולשי האתר לקבלת שבת משותפת. המנכלית היא אשף יחסי ציבור מנוסה ואת תפקידה היא מבצעת במיומנות ראויה להתקנא. אולם אם מעוניינים לדעת כיצד אמן במה מלהטט,  כדאי להביט אל המקום בו מתרחש הפעלול, לא המופע.

פעלול? היה כאן פעלול?

במפגן עוצמה סוחט תשואות פגעה אולג'ובס בכל לקוחותיה המשלמים ושאינם משלמים, מחפשי עבודה ומחפשי  עובדים כאחד.

הפגיעה במחפשי עבודה:

מנויים משלמים: מנויים  משלמים לאולג'ובס מעריכים את עצמם כבעלי רמת "מועסקות" (Employability) בינונית, לכל היותר. בסוף השבוע האחרון התחרו בהם עוד אלפי או עשרות אלפי מחפשי עבודה שאינם משלמים פרוטה. התוצאה המיידית לגביהם היא הארכת משך חיפוש עבודה (הארכת מנוי?).

גולשים חד פעמיים: שלא בדקו את שיני הסוס שניתן להם במתנה, הקטינו את האטרקטיביות של פניותיהם למעסיקים בכך שהצטרפו כבר לעשרות אלפי פונים לאותן משרות בדיוק. בנוסף, קורות החיים שלהם נאספו ונאגרו במאגרי אולג'ובס, לצרכים שיווקיים שונים וישהו שם כמעט לנצח (או עד המבצע הבא..)

הפגיעה במחפשי עובדים:

מפרסמי משרות: הוצפו בפניות נוספות, שמרביתן חסר כל ערך אך דורש משאבים וטיפול.

רוכשי "חבילות קורות חיים": אלו המשלמים בין שקלים בודדים לעשרות שקלים בגין "רכישת" קורות חיים ניצלו את יתרות החבילה שברשותם, אולי עד תום, על רכישת קורות חיים "רעננים".

מה הרוויחה חברת אולג'ובס ממתן גישה חינמית ללא מנויים?

1. תדמית, יחסי ציבור ומפגן עוצמה למחפשי עבודה, מנויים ושאינם מנויים, ומחפשי עובדים לסוגיהם. בעיקר למי שלא באמת הבין מה קרה כאן.

2. אפשרות לקבלת מנויים חדשים, או הארכת מנויים קיימים של מחפשי עבודה.

3. שחיקת האפקטיביות של מודעות שפורסמו (ואפשרות לפרסומן מחדש, או רכישת "הבלטות", "דיוורים" וכו') ושחיקת יתרות חבילות קורות החיים (ואפשרות לחידוש מלאי)

כל אלו, ברורים מאליהם. הרווח האמיתי טמון בקורות החיים החדשים שנוספו למאגר. כוחו של כל בסיס נתונים הוא בעדכניותו. ע"י מהלך חד פעמי מתוכנן לפרטיו אולג'ובס תנפה קורות חיים כפולים, אלו שאינם עדכניים ואינם מניבים הכנסה מתאימה.  במקומם יאגרו קורות חיים עדיפים, שיאפשרו חיזוק ההכנסות מלקוחותיה העסקיים, בעיקר אלו הרוכשים חבילות קורות חיים.  כמו גם לצרכי שיווק לשולחי קורות החיים עצמם (מבצעי "הצטרפות" מיוחדים, חבילות "הסתגלות" למסיימי עבודה, או ערכות "אימון לעבודה")

איך כותבת המנכ"לית?

שיהיו עוד הרבה ימי שישי כאלה!

הנה, קיבלתם רמז.

הם הולכים לעזור לכם שוב.

מתוך תחושת שליחות ומצווה כמובן.

ושתהיה לכם (קבלת) שבת שלום.

עוד:

קבלו את האולטרה ג'וב ספאמלייזר: לך לכל הלוחות

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

זהירות! מנועי הפצת קורות חיים

כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם

למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול

"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

קבלו את האולטרה ג'וב ספאמלייזר: לך לכל הלוחות

בלחיצת כפתור אחת מתפרסמת משרה ל – 42 לוחות, כולל "מדיה חברתית"! הפתרון האולטימטיבי למעסיקים, מנהלי גיוס, חברות השמה וכ"א. זקוקים למהנדסי חמרה? אנליסטים? עו"ד? נציגי שירות? עובדים כלליים? שלמו 350  ש"ח והספאמלייזר האינטרנטי הראשון יעשה לכם את העבודה. (לרוכשי" בנק מודעות": חברות השמה, כ"א ומעסיקים גדולים – הכוונה אליכם, תתקשרו. יש מחירים מיוחדים). אם כבר יש לכם לוח מודעות אינטרנטי ואין לכם מודעות – תוכלו לקבל בשפע.  אם יש לכם סתם אתר ואתם מעוניינים בהכנסה "פסיבית" – פנו כבר עכשיו.

מי שזוכר את היללות הצדקניות של מגייסים ש"כורעים" תחת עומס קורות החיים, ומתלוננים על חוסר רלוונטיות של חלקם הארי, שמתעבים מנועי הפצת קורות חיים, ושמפנים אתכם ל"מדיה חברתית" , כי" כך מחפשים ומוצאים היום עבודה" עשוי להתהות: יש תועלת בפרסום משרה לעו"ד בפייסבוק, פקידה בלינדקאין, נציג שירות בזרם, או עובדים מהדרום למשרות מהמרכז, וכו.. ?

כנראה שכן. זה פשוט, נוח, לא יקר במיוחד, חוסך זמן ועבודה (שתתפנה להסביר למחפשי עבודה, במדיה חברתית כמובן, איך הם טועים וכמה ולמי כדאי לשלם כדי לתקן)

כך עובד הספאמלייזר:

אתר "סימפל דרושים"  הוא נגזרת של אתר ההספמה ללוחות מודעות: "סימפל", שלו מספר כתובות אינטרנט:  למודעות יד שניה, רכב, נדל"ן, ואפילו בעלי חיים . וגם באנגלית. מספר הטלפון המופיע באתרי סימפל שייך למשרדי חברת "סימפל – לך לכל הלוחות"  ברח' צייטלין בת"א,  אם כי מטה החברה הוא בשד' רוטשילד 15. באותה כתובת גם נמצא גם מטה החברה – האחות: חברת הפרסום אדגו תקשורת, שאף שמתמחה בפרסום מודעות לוח ומפעילה את אתר האינטרנט  "מרכז המודעות הארצי – 5557*" שעל פי מספר הטלפון שלו ממוקם ברח' נחום 12, שם גם כתובתה של חברה אחות נוספת: מולטי קשורת שמשרדה הראשי גם הוא בשד' רוטשילד 15. הקבוצה כולה נשלטת ע"י פרסומאי ועו"ד בעל מהלכים בקהילות עסקיות רבות, בליכוד, וגם בקהילייה המשפטית בזכות היותו בנו של מי שהיה העו"ד הידוע ביותר בישראל.

אם זיהיתם משרה שפורסמה במספר רב של ערוצים – אל תשלחו קורות חיים למען הרשום במודעה. חפשו דרכים אחרות. ואולי משרה אחרת.

ואם זיהיתם חברת השמה שפרסמה משרות באמצעות הספאמלייזר, נו, טוב, הבנתם כבר שהשמה זה לא הצד החזק שלה.

ונקודה אחרונה: אתם עדיין משלמים עבור פרס… אה, מודעות דרושים?

עוד:

גברת יועץ מוכרת תרופה להתנהגותה של ד"ר השמה. תקנו?

נפלה עטרת ראשנו. יש לנו רק 15 – 20 מועמדים לסמנכ"ל ומנכ"ל…

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

זהירות! מנועי הפצת קורות חיים

כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם

ישנו מקום רחוק רחוק אחרי הים…

למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול

אנחנו לא מצליחים להתגבר על שטפון הבכירים המציף אותנו ולכן דרוש/ה לנו

"גם אם הם ישלמו לנו – אני לא אפרסם אצלם"

"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

גברת יועץ מוכרת תרופה להתנהגותה של ד"ר השמה. תקנו?

מי שגייס עובדים באמצעות חברות "השמה" שמע מהן כי עדיף לפרסם משרה, מלאתר מועמד מתאים במאגריהן. ההסבר, לאוזני המעסיק המגייס בלבד, כמובן, הוא שעדיפים קורות חיים "טריים", של מועמדים שזה עתה החלו חיפוש, או כאלו שעדיין עובדים. "עובד עובד שווה יותר מעובד שלא עובד" כותבת יועצת הקריירה אורנה רודי.  גם מי שאיתרע מזלם לחפש עבודה כמה חודשים מכירים את התופעה, על בשרם שלהם.

גם מנהלת ההשמה (או יועצת הקריירה?)  מאיה בוכניק, המגלה "סודות מאחורי הקלעים" (שגלויים כמובן לכל מי שעיניו בראשו) מודה: חברות ההשמה אינן אוהבות מועמדים "משומשים", קרי: כאלו המחפשים עבודה מספר חודשים, פנו בעצמם לכל גורם אפשרי, ומגלים שזה בעוכריהם.

באותה רשומה, וכמעט באותה נשימה מוזכרת גם אחת הסיבות העיקריות ל"התיישנותם" של המועמדים: חברות ההשמה עצמן! הן "אוגרות" את קורות החיים שקיבלו ואינן טורחות ליידע את הפונים על דחייתם. "אולי יצוץ משהו מתאים בעתיד". כשיצוץ, המועמדים יהיו כבר "משומשים". לא אטרקטיביים. ולנצח יישארו במאגר, כתזכורת למי שאבד עליו הכלח.

ההסבר של יועצת הקריירה (או מנהלת ההשמה?)  להתנהלות הזו הוא :"מטרת חברת ההשמה ככל גוף עיסקי אחר הוא… לעשות כסף… כן, כן- להרוויח! כיוון שהשוק בארץ בנוי בצורה כזו שבה המועמדים לא משלמים עבור קבלת שירותי ההשמה, חברת ההשמה לא חייבת לטפל בכל מועמד שפונה אליה. זו נקודה חשובה מאוד מכיוון שזה הבסיס לכל ההתנהלות מול המועמדים". כן, כן, בורות עסקית יכולה להיות מודל עסקי. אפילו מצליח*.

עולם קטן.

מסתבר שיועצת הקריירה יודעת איך עובדת מנהלת ההשמה, אפילו מבלי לעבור 6 דרגות הפרדה.

חשוב יותר: יש לה גם תרופת נגד מנצחת. מן שמן נחשים כזה שגם אינו משופץ וגם לא יתעלמו מקיומו.  רק גשו לחנות המפעל. שלה, כמובן.

הקוראים נותרים מבולבלים: האם המודל העסקי"הסודי"  של מנהלת ההשמה שגוי וליועצת הקריירה אכן יש תרופת נגד מוצלחת, או שמא המודל הרווחי והסודי  של יועצת הקריירה שגוי ובורותה העסקית של מנהלת ההשמה מוצלחת?

קראו פעם נוספת: ד"ר השמה אינה עובדת עבורכם, כי אינכם משלמים על ה"שירות". אבל גברת יועץ?  הו,  כן!

רגע, רגע.. ואולי מדובר בעצם על "שיפוץ" המודל העסקי הקיים: גם לעשות מעשה זמרי וגם לבקש שכר כפנחס?

ואם אתם, שפני הניסיון מענפי ההיי-טק (גורלם של עובדי לואו-טק, מיד-טק ונון-טק, שפר עליהם הפעם) קראתם את גברת יועץ פעם אחת (ועוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת,  ועוד… ועוד…) ועדיין נותרתם באותו המקום, אתם נוהגים בדיוק כמו ד"ר השמה, שלא אוהבת "משומשים" שהספיקו כבר "לפנות לכל גורם אפשרי".

* על מודל עסקי של חברת השמה המבוסס על תבונה עסקית וניהול רווחי של ה"ערך הנתפס" אפשר לקרוא בבלוג של ESR.

עוד:

נפלה עטרת ראשנו. יש לנו רק 15 – 20 מועמדים לסמנכ"ל ומנכ"ל…

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

זהירות! מנועי הפצת קורות חיים

כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

נפלה עטרת ראשנו. יש לנו רק 15 – 20 מועמדים לסמנכ"ל ומנכ"ל…

לאן נעלמו כל המפוטרים? מקוננים בעצב בחברות ההשמה. "רק לפני שלושה חודשים הטלפון לא הפסיק לצלצל, כשעל הקווים צבאו מועמדים מודאגים שביקשו לזרז עבורם את חיפוש העבודה. באותה תקופה השבנו שאין כמעט משרות במאגר, ובמקרים רבים נאלצנו להשיב את פניהם ריקם. אני גם זוכרת שבאותו עבר-לא-רחוק, היינו מפרסמים משרה ותוך דקות ספורות הציפו אותנו מאות קורות-חיים." … "קיימות אצלנו גם משרות נחשקות מאוד, למשל, יו"ר דירקטוריון, מנכ"ל, סמנכ"לים במגוון תחומים ובמגוון ענפים, אבל אין היענות. משרות כאלו, שפרסמתי בלוחות דרושים, מניבות היום סדר גודל של 15 עד 20 קורות-חיים. זה כלום. לפני יולי השנה, על אותה מודעת פרסומת 'טבענו' בתוך מאות קורות-חיים"

הדוברים? (דוברות) – מנכ"לי חברות השמה, לא פחות.

העיניים רואות והמוח מתקשה לקלוט. אחרי שהם משבחים את עצמם ומהללים את מעלותיהם, אחרי שהם מתהדרים ב"מאגר" של "מגוון" מועמדים, אחרי שהם נשבעים בנקיטת חפץ כי לרשותם "מגוון שיטות להתאמה בין דרישות המעסיק למועמד" , וכי הם נוקטים  "חיפוש ממוקד" במדיה חברתית   ולכן הם  "חוליה חשובה למעסיק" , די לה, ל"מכה קלה בכנף" בשוק כדי לגלות מה מסתתר מתחת לעלה התאנה, מסך העשן והזיקוקין הצבעוניים.

פתאום רואים להם

אחרי שמכרו לכולם , כולל לקוחותיהם, כמה חרוזים צבעוניים במחיר מופקע – באצטלה של "מקצועיות", כמובן, פתאום רואים להם. ורואים אותם. כולם, חוץ מהם כמובן. 15 – 20 קורות חיים של מועמדים למשרת סמנכ"ל או מנכ"ל, גם אם מחציתם לא רלוונטי, הם די והותר. (בעצם, לכל משרה זה די והותר).  אם המשרה והדרישות הוגדרו כהלכה, פורסמו בערוצים הנכונים וזו התנובה הכללית – מצויין. גם כך קשה להחליט בין 8 מועמדים המקיימים את הדרישות אך בעלי משקל סגולי, או Trade- Offs שונים. מקצוען אמיתי (ולא, מקצוענות זה לא כנס) אולי היה מצליח להקטין את הפניות במחצית נוספת, חוסך זמן ומשאבים רבים ללקוח, ועדיין נותר עם משימה קשה: מתן חוות דעתו על המועמדים.

אבל "מקצועני השמה" לא עובדים כך. יש להם "שיטה".

ראשית מציפים את ערוצי המדיה במודעות.

שנית , ממתינים להצפה של קורות חיים ומועמדים.

שלישית, בוחרים קוף ל"מיון" קורות החיים הרלוונטיים.

רביעית, מסננים את היתרה בהתאם לאפלייה.. אה, "קריטריונים" "מקובלים": זה – רק עם תואר ראשון, זו – בכלל אישה, זה – גר בנווה עובד,לזו – 4 ילדים, זה – מעל גיל 36 וחודשיים, עד שנותרים כמה עשרות.

חמישית, עורכים ראון טלפוני קצר שעל פי הדעות הקדומות.. אה, התרשמות מקצועית ראשונית מאפשר מעבר לשלב המבחנים

ששית, עורכים "מבחני התאמה" שלחלקם עשוי להיות תוקף או מהימנות, אם היתה מתודולוגיה.

שביעית, מנסחים חוות דעת המבליטה כמעט הכל חוץ מהתאמה לתפקיד

שמינית,  מזמנים לראיון קבלה אצל המעסיק

תשיעית, מתדרכים את הנבחר להודיע על תנאי העסקה שסוכמו כדי:

עשירית, שולחים חשבונית לתשלום בגין השירות.

שלב נוסף שכדאי לציין הוא כמובן הצדקנות הבכיינית בדבר ה"עומס"  בשל כמויות עצומות של קורות החיים הנשלחים אליהם.

מאגר איכותי של מועמדים?

מגוון שיטות השמה?

איתור ממוקד ברשתות חברתיות?

הצחקתם אותם. איך הם יצדיקו את שכרם?

מילה לגבי מקצועיות:

הרדיפה אחרי כמויות קורות חיים מוזילה את המשרה,את המעסיק ובעיקר את המועמד. חברות ההשמה יודעות זאת. ולכן מועמדים (רלוונטיים) שישלחו קורות חיים למשרה שמופצת בכל הערוצים יגלו שנחסמו, כי ערכם נשחק. ולגבי איתור סמנכ"לים ומנכ"לים… טוב.. הם כנראה הבינו על בשרם מהי חברת השמה.

חברת השמה, לא כל שכן מנכ"לה, אמור היה לעשות כל שלאל ידו כדי להצניע את מגבלותיו, לא כל שכן שרלטנותו. אבל כשנזכרים שמנכ"לי חברות כ"א והשמה טוענים שמנכ"ל לא נזקק בעבודתו לחכמה, מבינים (כמעט) הכל.

פלא שיש מי שכבר הבינו במי ובמה מדובר?  פלא שחלקן כבר יודע זאת ומפרסם בגלוי מה חלקן של חברות ההשמה בגיוס עובדים (3%)?

עוד:

מה כדאי ללמוד מבארי שוורץ על חיפוש עבודה או עובדים

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

ישנו מקום רחוק רחוק אחרי הים…

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תוך דקות תדעו מה כותבים מועמדים למשרות שמעניינות אתכם בתמצית קורות החיים שלהם

לא יודעים איך לכתוב תמצית קורות חיים?

לא בטוחים בניסוח דף מקדים?

בקשו מכם לתאר בקצרה את מועמדותכם?

איך עושים את זה?

השקעתם מחשבה ומאמץ בניסוח קורות חיים שיהלמו את פניותיכם למשרות שמעניינות אתכם. אולי אפילו שילמתם ל"מומחים" עבור כתיבת "קורות חיים שיווקיים". עתה מבקשים מכם (מעסיקים, חברות השמה, מאגרי קו"ח ועוד) לתאר את עצמכם בתמצית מקוצרת מאוד. מה תרשמו? איך תעשו זאת היטב? איך יבחינו בקורות החיים שלכם אם הציבו לכם רף נוסף, שרק אם תעברו אותו, אולי "יסרקו" את קורות החיים שעליהם טרחתם כל כך? לשלם שוב? לאיזה יועץ?

יש דרך פשוטה בהרבה.

קראו את תמציות קורות החיים של מועמדים כמוכם.

זה קל, מהיר, נגיש ובחינם.

הנה כל התורה ב- 10 מהלכים ובפחות מדקה עבודה:

1. הכנסו לאתר ג'ובמאסטר

2. וודאו משמאל ללוגו האתר מופיע קישור ל"מאגר קורות חיים".

3.הקליקו על הקישור.

4.הגעתם מסך חיפוש קורות חיים על פי תחומים.

5.בחרו בענף או ענפים רלוונטיים. (דוגמא: "אופנה וטכסטיל")

6.הגעתם למסך המפרט תת תחומים, אזורי מגורים והיקף משרה מבוקשת.

7.בחרו תת תחום (דוגמא: "תכשיטנות")

8.בחרו אזור רלוונטי (דוגמא: "רמת גן וגבעתיים")

9.בחרו היקף משרה (דוגמא: "משרה חלקית")

10.קיבלתם את כל תמציות קורות החיים של מועמדים שהגדירו משרות כאלו בעדיפות (אחת מתוך 5) בחשבון המשתמש שלהם באתר.

כל שנותר הוא לקרוא, להתרשם, להשוות, ללמוד וליישם.

במהלך החיפוש יכולתם גם להתרשם בכל חתך מכמות המועמדים המתחרים על משרות רלוונטיות.

קל, מהיר, נגיש ובחינם.

עוד:

איך תדעו מי עוד מתחרה בכם למשרה שמעניינת אתכם?

זהירות! מנועי הפצת קורות חיים

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

איך תדעו מי עוד מתחרה בכם למשרה שמעניינת אתכם?

מהי רמת הביקוש למשרה שמעניינת אתכם? מהם הכישורים של המתחרים?

אם שלחתם קורות חיים ולא חזרו אליכם, אם אתם לא יודעים מה אתם עושים נכון, ומה לא – אתם זקוקים למשוב.

מידע על פונים נוספים למשרות המעניינות אתכם – יכול להיות משוב מעולה.

איך עושים את זה?

פשוט. קוראים את קורות החיים של פונים אחרים.

איך?

מפרסמים מודעת דרושים מנוסחת בדיוק כמו המודעה שעניינה אתכם.

חלק מאתרי הדרושים מאפשר פרסום מודעה חינם, בהליך קצר. אפשרות זו מנוצלת ע"י סוחרי קו"ח, מאגרי מידע, חברות כ"א והשמה "עצמאיות" (כאלו שינצלו פרסום של מתחרה כדי לחדור ללקוח), משווקי פירמידות, שר"ש וגם אתרים מתחרים, מעסיקים וחברות העורכים בדיקות שונות לצרכי ניהול כ"א ולצרכי הערכת יעילות מקורות הגיוס.

ראשית, מאתרים אתר דרושים (אחד או יותר) רלוונטי. כלומר כזה שבו כבר מופיעות מודעות למשרות בתחום העיסוק שלכם.

דוגמאות:

ג'ובניוז (אתר שיאפשר לכם לפרסם מודעה גם כ"ממליצים על חברים"

עובדים

ג'ובסורס

דה סייט

וכמובן, אולג'ובס בו תצטרכו למלא יותר פרטים, ואולי תזכו גם לשיחת מעקב, לצרכי "שדרוג" בעיקר.

ישנם, כמובן אתרים נוספים – אבל הרעיון ברור.

שנית, "פתחו כרטיס" באתרי ם כאלו, פרסמו את המודעה שכבר ראיתם, עם הפנייה לכתובת מייל שיצרתם במיוחד

שלישית, ה"משרה" שיצרתם תזכה לחשיפה בכל האמצעים אותם נוקטים אתרים אלו לחשפן (כולל "מדיה חברתית")

רביעית, קבלו פניות, ותכננו את אופן הפנייה שלכם.(אל תתפלאו אם תקבלו פנייה מאתרים מתחרים הציעים לכם פרסום, או מ"חברת כ"א" שעשויה להציע את "שירותיה" עבורכם.

עוד:

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

זהירות! מנועי הפצת קורות חיים

בשלב כלשהו במהלך חיפוש עבודה אתם שוקלים להפיץ את קורות החיים שלכם במנוע הפצה (אחד או יותר) כלשהו. במבט ראשון נראה כי מצאתם את "קפיצת הדרך", ה"אואזיס" של מחפשי עבודה:  בלחיצת עכבר קצרה יופצו קורות החיים שלכם לחברות כ"א, השמה, מנהלי כ"א ומשאבי אנוש, מעסיקים. במקום מעקב מתיש אחרי מודעות דרושים, רשתות חברתיות, רכזי גיוס חמקנים – אתם עוברים למתקפה בכל החזיתות. עשרות ואולי מאות יקבלו את קורות החיים שלכם. "די ב – 5 אחוזי הענות" אתם חושבים לעצמכם. תוזמנו לעשרות ראיונות ותנהלו מו"מ מחושב ותקיף עם 2 – 3 מעסיקים, שבסיומו תנחתו במשרה הבאה שלכם. אמריקה, ורסנו.

אז זהו, שלא.

לחשיפה מרוכזת וגבוהה יש מחיר. תשאלו פרסומאים. עיתוי לא נכון, מוצר לא מלוטש, נישתי, מסר לא ברור, פריסת מדיה לא יעילה, ומגבלות טכנולוגיות/זמינות קהל היעד עשויים לגרום נזק כמעט בלתי הפיך למאמציכם למצוא משרה. "קיצור" הדרך עשוי להאריך אותה לזמן ממושך.

הנה חלק מהחסרונות בשימוש במנועי הפצה:

1. מאגר/בסיס נתונים לא מפולח: קורות החיים שלכם יישלחו ללא פילוח לחברות ומעסיקים באזור הגאוגרפי או תחום עיסוק. אפשר שמנוע כלשהו לא יכיל אפילו חברה אחת רלוונטית, אך יכיל מספר מצומצם של חברות שלכל אחת סניפים רבים – שכולם אינם רלוונטיים.

2. מנועי הפצה "מעורבים" (חברות כ"א ומעסיקים) וכוללים אוסף אקלקטי וחסר ערך ממשי של חברות.

3. מנועי הפצה שבסיס הנתונים (כתובות המייל) שלהם לא מעודכן. חברות כ"א ומעסיקים מחליפים כתובות מייל, רכזי גיוס ומנהלי כ"א מתחלפים, מעסיקים סוגרים את שעריהם – אך בסיס הנתונים של מנוע החיפוש לא מתעדכן. לכל היותר הוא מצטמצם.

4. מקבלי קורות החיים שהופצו אינם הגורם המתאים בארגון, או אינם מוצאים עניין בקורות חיים הנשלחים ללא ציון משרה רלוונטית ולכן מוחקים אותם. ברוב החברות החוליה הראשונה המטפלת בקורות החיים היא חוליה זמנית, עם הכשרה חלקית, שכר נמוך ומוטיבציה בהתאם.

5. מקבלי קורות החיים שהפצתם הם תוכנות לניהול קורות חיים. או שקורות החיים שלכם הוקלדו לתוכנה כזו, ללא קריאה, ללא טיפול, ללא מיון.

6. מנוע ההפצה מזוהה ע"י שרתי ראשת כ"ספאמר".  או שקורות החיים ששלחתם נכנסו ל"רשימה שחורה"  של ספאמרי קורות חיים בארגון היעד. אלו שלא יזומנו גם אם תהיה משרה מתאימה.

7. מנוע ההפצה אינו מוסר דו"ח מפורט של הארגון וכתובת המקבל, שעת הקבלה, שעת פתיחה, סיבת אי קבלה (תקלת  תשתית, מייל לא קיים וכו'), וכו'. ללא דו"ח כנ"ל אין אפשרות (שהיא חובה) לבצע מעקב פעיל אצל מקבלי קורות החיים.

8. מנועי הפצה יוצרים תחושה מלאכותית של "התקדמות" בתהליך החיפוש והלך רוח של שאננות. ימים ספורים לאחר מכן, כשלא מגיעות תגובות כמצופה עשויה להתפשט תחושה חריפה של כעס, בהלה או חוסר האונים.

9. אלפי קורות חיים מופצים מדי יום רק במנועים אלו. (למספר הזה יש להוסיף קורות חיים שנשלחו למשרות שפורסמו, מאגרי קורות חיים ותוכנות יעודיות אצל מעסיקים וחברות כח אדם וחברות שעיסוקן במכירת קורות חיים בסיטונות, חמור יותר: מנועי ההפצה יכולים להשתייך לסוחרי קורות חיים שמפיצים לעייפה את קורות החיים שלכם, ללא ידיעתכם).  כמעט ודאי שקורות חיים המגיעים ממנועי הפצה זוכים לעדיפות אחרונה אצל המקבלים.

10. גם קורות חיים "שיווקיים" חסרי משמעות כשהם מופצים בדרך זו.

11. קורות החיים שלכם עשויים להגיע גם למי שאינכם חפצים שיקבל אותם. ממעסיק נוכחי ועד חברות המוכרות שירותים שונים.

12. הפצה נוספת, או חוזרת באמצעות אותו מנוע הפצה, או אחר – אינה רעיון טוב.

עוד:

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

3מלים מסוכנות, 4 מלים קטלניות כשמחפשים עבודה

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

מה כדאי ללמוד מבארי שוורץ על חיפוש עבודה או עובדים

הפסיכולוג האמריקאי בארי שוורץ חקר היבט בתהליך קבלת ההחלטות שלנו שיכול לסייע לנו בתהליך החיפוש.

בסרטון, המלווה בכיתוביות בעברית (תרגום: עומר להב ויפעת בן יעקב), שאורכו 18 דקות מסביר שוורץ, בכשרון רב והומור שופע את עיקר מסקנותיו.

מסקנות עיקריות:
1. הסיכוי של מחפשי עבודה הנענים למשרה המתפרסמת דרך כמה מגייסים, במספר רב של ערוצי מדיה לעבור לשלב הבא שואף לאפס.
ולא, קורות חיים "שיווקיים" אינם הפתרון. לפחות לא למחפשי העבודה. כמעט ודאי שתהיה לפניית סרק כזו תוצאת לוואי שלילית: קורות החיים "נשרפו" לצמיתות למשרה המתפרסמת, וכמעט ודאי שגם למשרות אחרות אצל המעסיק/המגייס.
2. מגייס הפועל בתפוצת נאטו ומקבל שטפון של פניות יפעל באחת מהדרכים הבאות:
א. ימשיך בתהליך הההתלבטות (חיפוש) בשל השפע וההתמכרות לתהליך. עד ש… עד שיימאס, ייגמר התקציב, או כל רציונליזציה אחרת.
ב. ינטוש את דרך הפעולה חסרת התוחלת הזו ויגייס בדרך שונה לחלוטין: בשיטת "חבר מביא חבר", המלצה אישית, קשרים וכו'.
ג. לא יחליט, אף אם ראיין מספר מועמדים ויבטל כליל את המשרה.

עוד:

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב א' – להכין את ה(ק)רקע

"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה

כולנו משלמים עבור פינוי האשפה. ותאגידי המחזור, המקבלים מאיתנו תשלום מלא בגין "חומר הגלם"  שאספו –  מוכרים את תוצרי האשפה (לתעשיות ומגזרים שונים) ומקבלים תשלום פעם נוספת.

כך גם ציבור מחפשי העבודה. פעם אחת הוא משלם כדי לקרוא פרסומות (שממילא מתפרסמות בכל ערוץ אפשרי) "במרוכז", ובכך מספק, על חשבונו, "חומר גלם" ריווחי ל"תאגיד המחזור", סליחה, אתר הדרושים. אתר הדרושים, בתורו, שומר עותק מקורות החיים ששלחתם למשרה שבחרתם במאגר מיוחד שיצר לשם כך, המשמש אותו למכירת קורות החיים שלכם למעסיקים נוספים, ללא ידיעתכם או אישורכם , (השיטה הרי הוכיחה את עצמה בבית המשפט) בחבילות של מאות.

עד כאן הדמיון בין העיסוק הרווחי בפסולת ומחפשי עבודה. אלא שכשעוסקים במחפשי עבודה – ניתן להרוויח פעמים נוספות: באמצעות קידום מודעות המפרסמים, מכירת "חבילות גיוס", או מודעות פרסום תדמיתי רגיל באתר. הפיתוח העסקי העתידי יכלול מן הסתם חב' להשמה ועמלה, חברה לשירותי מיקור חוץ, ויישום האלכימיה של  "הפרפטואום מובילה" במדינות "מתפתחות" המשוועות להשקעות וידע ישראלי.

מי מפסיד?

אתם.

אם שלחתם קורות חיים לאתר כזה ולא חזרו אליכם, או שקיבלתם פניות לא רלוונטיות זה רק משום שקורות החיים שלכם כבר נחשפו למעסיקים פוטנציאליים, נשפטו ונפסלו. בלעדיכם. ללא מגע יד אדם. ישנם גם סיכויים גבוהים שפרטיכם נכנסו למאגרי מעסיקים, או חברות כ"א, בתוספת הערה המסבירה את אי התאמתכם. כך גם פניות נוספות שלכם, דרך ערוצים אחרים – לא יטופלו כלל, משום, שכאמור, השיפוט כבר נעשה.

ולמאגרים הללו יש זיכרון. לא תוכלו לעדכן גירסה לקורות החיים, לא תוכלו "למתג" אותם, להחליף לגירסה "שיווקית" עליה שילמתם, ואם חלפו שנים – גם לא תוכלו לעדכן עיסוקים. ועדיין הם יפעלו לרעתכם. נכון, הם לא קוראים קורות חיים, אבל הם בודקים אם אתם כבר מופיעים במאגר, ו"אם אתה כבר שם – אתה לא קיים"

אתם מזינים על חשבונכם את התהליך בו כולם מרוויחים כשאתם מפסידים.

עדיין מעוניינים לרכוש מנוי?

עוד:

איך עמלת ההשמה של חברת כ"א פוגעת בסיכוייכם למצוא עבודה

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

ישנו מקום רחוק רחוק אחרי הים…

בו יש רק 10 מועמדים על כל משרה*:  על 4000 מכרזים התמודדו 40 אלף עובדים**

????

אנחנו מציעים את ההסברם הבאים:

1. לכל המכרזים ערוץ פרסום יחיד.

2. חברות כ"א והשמה "מקצועיות" מודרות מההליך.

3. מדיה חברתית ויועצי מדיה חברתית מודרים מהתהליך.

4. תהליכים ברורים, מובנים וגלויים בכל מכרז, לכל משרה.

5. כל המועמדים לכל מכרז ומשרה עוברים תהליך זהה.

6. תוצאות פומביות, עם מנגנון ערעור.

האם כדאי לכולנו ללמוד משהו ממחלקת משאבי האנוש הגדולה במדינה?

בעתיד, אגב, אנו צופים כי יוגמשו הליכי הגיוס במגזר הציבורי ויאמצו דפוסים דומים למגזר הפרטי, בעיקר בהיבטי המדיה החברתית. חבל.

*  לא כל המשרות במגזר הציבורי מאויישות באמצעות מכרזים.  קיימות שיטות נוספות.

** נכון, יש פגמים במכרזים, יש מכרזים "תפורים" ויש גם שלמונים. גם במגזר הפרטי. שם אין לנו אפילו מושג או נתונים על ממדי התופעה.

עוד:

"פרסמתי מודעה לפקידה וקיבלתי 652 פניות, רק חצי מהן רלוונטיות"

למה קיבלתם קורות חיים של מנהלת Outlet כשביקשתם מתכנתת Dot.Net

רוב קורות החיים שאנו מקבלים לא רלוונטיים , נאנחים ברחבי המדיה החברתית מנהלי גיוס. אחרים אפילו טוענים: קו"ח זבל.

אנחנו מסכימים.

פרסמתם משרה וקיבלתם קורות חיים מ – 3 סוגים:

1. קורות חיים העונים לכל דרישות המשרה.

2. קורות חיים בתחום אך של מועמדים Over Qualified  או  Under Qualified

3. קורות חיים של מועמדים אחרים.

קורות החיים מהסוג האחרון אינם רלוונטיים, ולדבריכם הם נתח ניכר מסך קורות החיים שקיבלתם.

כאן, אנחנו חושבים שהתשובה מונחת לפתחכם: Cura T e Ipsum –  רפאו את עצמכם.

כי:

*  יש קשר בין פריסת המדיה שלכם לתוצאות הקמפיין.

*  יש קשר בין תיאור המשרה להבנה של הקורא.

*  שכפול בלתי פוסק של משרות מעוות לחלוטין את המודעה המקורית שלכם, למטרות שלכם אין שליטה עליהן.

*  פריסת מדיה בערוצים שלהם אינטרס מנוגד לשלכם המקשים על לקוחותיהם (המשלמים!)  על ידי הסתרת פרטי המפרסם, פוגעת בכולם.

*  מקצוענות בגיוס זו שיטה, לא כנס , או סיסמה.

*  כמו שאיזה זקן אמר פעם: המדיום הוא המסר.

יעילות המדיה, או שיעור השחיקה של ערוציה קובעת את  העלויות ואת האפקטיביות.

לא קשה במיוחד לבדוק מהיכן,  מתי ובכמה ואפילו גם למה מגיעים קורות חיים לא רלוונטיים.

נדמה לנו, שאפילו אנחנו יכולים לבנות כלי פשוט למטרה הזו.

והמידע הזה יאפשר טיפול שורש בתופעה.

וכולנו נרוויח.

עוד:

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

איך יודעים שכדאי לחפש עבודה ברשתות חברתיות? עוקבים אחרי האינדיאנים …

אנחנו לא מצליחים להתגבר על שטפון הבכירים המציף אותנו ולכן דרוש/ה לנו

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

לא עומדים בדרישות הסף למשרה שמעניינת אתכם?

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

לאחר "המפץ הגדול" מתחיל שלב התפיחה.

1. אתרי הדרושים:  אליהם נשלחו משרות חדשות לפרסום מעוניינים הן להאדיר את מיצובו של האתר כ"מוביל" באוכלוסיית מחפשי העבודה (המקבלים את השירות ללא תשלום) והן לשמור ולשמר את לקוחותיהם – חברות כ"א וההשמה, המשלמות עבור הפרסום ועליהן בנוי המודל העסקי. שתי המטרות מושגות כשמנהלי האתרים "מצ'פרים" את לקוחותיהם. ראשית, הם ומפרסמים משרות חדשות בסיווגים נוספים, על דעת עצמם, ובדרך כלל ללא ידיעת לקוחותיהם.  כך, למשל, משרת מנהל צוות במוקד טכני בחברת תוכנה שנשלחה לפרסום ע"י חברת כח האדם בסיווג "שירות טכני" תפורסם מייד גם בסיווג "משרה חמה"  וגם  בסיווגים "מוקדים", "הייטק", "ניהול" ותופיע גם בתוצאות חיפוש נוספות – כראות עיני מנהלי האתר, שמראה "תוצאות" ללקוחותיו המשלמים.

2. האגרגטורים :  אתרי דושים בהם המודל העסקי נשען על תשלום מצד מחפשי עבודה: אלו סורקים ללא הרף את הרשת (אתרים דרושים, אתרי חב' כ"א, אתרי מעסיקים, מדיה חברתית ומדיה כתובה) ומעתיקים את המודעות החדשות לאתרם. לאגרגטורים תמריץ גבוה יותר להראות נפח ענק של מודעות, בכל סיווג. לכן כל משרה המועתקת ע"י אגרגטור משוכפלת לעייפה לכל סיווג, מתאים או מתאים בערך. וגם להם "משרות חמות"

3. ציידי מעסיקים: כמו בענף תיווך הנדל"ן, גם בענף תיווך כ"א גורמים רבים שלהם אין הסכם ישיר עם המעסיק המפרסם – אך הם מעוניינים לחדור אליו. אלו יעתיקו את המשרות – וימחזרו אותן, היינו – יפרסמו את המשרות מחדש, תחת שמם או כ"חסויות" , באתר הבית שלהם, באתרי הדרושים לעיל, ובמדיה חברתית. אם יגיעו אליהם קורות חיים של מועמדים טובים – הם יפנו למעסיק ויציעו את שירותיהם. המעסיק, המשלם בדרך כלל עמלה חד פעמית על השמה – מוכן, לרוב, לקבל גם הצעות מציידי מעסיקים.

4. אתרי שת"פ לדרושים: הן אתרי הדרושים והן אתרי אגרגטורים יוצרים בריתות ושיתופי פעולה במסגרתם מופיעות משרותהמתפרסמות אצלם בחתכים וסיווגים ממוקדים (עו"ד, מהנדסים, סטודנטים, אמהות, תושבי הדרום, חברי קיבוצים – אתם כבר מבינים את העיקרון) באתרים יעודיים המיועדים לאוכלוסיות אלו. אתרי השת"פ מעבים כך את לוח המודעות הפנימי שלהם ומגבירים תנועה לאתר,  ואילו האתרים המספקים את הנתונים והפלטפורמה מרוויחים נתח שוק, ומוניטין עודף.

5. הפניות מפורומים, קבוצות, רשתות וקהילות: שלועסים ולועסים למתעניינים חדשים, אקראיים, לא מיומנים, או נואשים ומעתיקים חלק מהמשרות אל הפורומים וההילות או מפנים החוצה – אל מקורות המודעות.בדרך כלל המשרות היזכו לחשיפה המירבית יהיו ה"משרות החמות" , כמובן.

6. "זנב ארוך": מכל הסיבות שתוארו לעיל – אף אחד מהשחקנים בתחום אינו מסיר בזמן, או אינו מסיר כלל מודעות – אלא אם אם הגיעה בקשה מפורשת מצד הלקוח,  ובדרך כלל – המעסיק בעצמו. לכן ניתן למצוא כמעט בכל אתר של חברת השמה/כ"א משרות בנות למעלה משבועיים, חודש, רבעון, ואפילו שנה.

7. "זנב ארוך מאוד": מנועי חיפוש יעודיים למשרות דוגמים כל משרה, בכל סיווג, מכל אתר, קיקיוני ככל שיהיה, בכל זמן, ו"גורסים" אותה עד לעייפה.

מגברים נוספים:

* המעסיק עצמו פונה למספר חברות השמה (בדרך כלל – שתיים עד ארבע). במקרה כזה – כל התהליך, החל משלב א ועד לשלב זה – ינפח את החשיפה עד לזרא.

* וכמובן, לרוב המשרה תפורסם גם באתר המעסיק. ובחשבון הפייסבוק , הטוויטר ובפורומים בהם הוא חבר.

כמעט מקרה קלאסי  בו כולם מפסידים.

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול

פירוט המשרות מגיע מהמעסיק/לקוח וצריך להחליט על תמהיל השיווק:

מסר ומינוף: האם לפרסם את המשרה כלשונה, לאחד משרות ולשנות דרישות סף כדי לחסוך בתקציב הפרסום ולהשיג קו"ח נוספים למשרות דומות? כך או כך – בתחתית כל מודעה תהיה הפנייה לאתר הבית של החברה ו/או לחשבון הטוויטר או הפייסבוק, או שניהם. "למנף" תנועה מהמודעה. כמו שלומדים בביה"ס לפרסום.

מדיה: האם המשרה המוצעת והענף מאפשרים כיסוי מירבי  באמצעות פרסום באתר האינורנט העצמי,  ג'ובנט וג'ובמאסטר (או ההיפך) בלבד, או שמדובר במשרה אזוטרית בתחום ספציפי וצריך להוסיף "ערוץ יעודי"  כמו זה או זה. , או להשתמש חלקית גם במדיה הכתובה.

מדיה חברתית: האם להתמקד  ב – +12 הפורומים הרלוונטיים בקפה דה מרקר, ב – 3 הרלוונטיים בתפוז, בוויינט, ו רשת, או שנדרשת פריסה רחבה?  להודיע לכל הקבוצות בפייסבוק ולינקדאין או גם לקבוצות בלינק, ונינג?

מיקום: האם נכון למקם את המודעה באתר הפנימי ובאתרי הדרושים רק בסיווג "מוקדים" או גם ב"מכירות"?

מינון: האם ניתן יהיה לגייס כבר  בחשיפה אחת,  או שרצוי לחדש את הפרסום מדי יומיים/שבוע ולאיזו תקופה.

בסיום ישיבות ההכרעה הגורליות ורגע לפני ההפצה צריך לעדכן חברים בקבוצת "משרות בין חברים"  בפייסבוק, "Helping Friends Career Network"  בלינקדאין, ואפשר גם ב"גיק ג'וב"  ו… להודיע  במדיה החברתית (כן, כן, שוב טוויטר, פייסבוק, לינדקאין, פורומים וכו' .  לא נלאה אתכם מחדש) שהמשרות התפרסמו.

בואו לשלוח קורות חיים חינם!

הו, רכזת גיוס עברייה, מי יידע  צפונות יומך ותלאובות עיסוקך!

ברשימה הבאה: איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב ג' – היקום האינפלציוני

איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה: שלב א' – להכין את ה(ק)רקע

חברת ההשמה/כח אדם מתודרכת טלפונית ע"י מעסיק המעוניין בגיוס עובדים. פרטי המשרה/ות יגיעו בדוא"ל בהמשך היום, או למחרת.

יופי. יש די והותר זמן לתכנן את התוצאות הרצויות.

מתחילים ב"מדיה חברתית", כמובן.

משגרים הודעה מתאימה לטוויטר. מותר להפריז קצת.

ההודעה בטוויטר תפנה כמובן לפייסבוק, שם תופיע אותה הודעה ל"קהל המעריצים" .

להשגת כיסוי טוב יותר  אפשר כמובן גם להודיע  בפורומים.

להתכונן, להמתין, סבלנות.

יהיו מודעות!

Stay Tuned

ברשימה הבאה: איך לקבל מאות קורות חיים לכל משרה – שלב ב' – 5 הממ'ים והמפץ הגדול

זה לא אני, זה הדור שלי…

אמרו לכם שאתם "חסרי יציבות תעסוקתית"?

שאלו אתכם מדוע החלפתם מספר מקומות עבודה בפחות מ – 10 שנים? 5 שנים? 3 שנים?

תגידו את האמת:  זה לא אתם – זה הדור שלכם.

ונותר רק לשאול:

* האם אפשר שאנשי משאבי האנוש לועסים לנו עוד קשקוש טרנדי שמקורו בעולם השיווק, בעוד שהם עצמם אינם קונים אותו?

* הייתכן שדווקא הם שאינם מכירים את אחד המאפיינים הבולטים של דור ה – Y?

התשובה, אולי פשוטה בהרבה:

דרושה גמישות ויצירתיות כדי להחזיק בו זמנית גם בידע הרחב וגם בדעה הקדומה, כדי, ניחשתם נכון, להציע עוד מאותה תרופה:

שפצו את קורות החיים וחסכו פיצול אישיות ממראייניכם, וקריאת מאמרים נבובים מכולנו.

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

* ארגונים משתמשים יותר ויותר במערכות ממוחשבות למיון וניהול קורות חיים ומועמדים ( ATS), ללא מגע יד אדם.

* מגייסים ומראיינים נאלצים ל"פענח" מילות מפתח בקורות חיים שמטייחים אינפורמציה רלוונטית.

*יותר ויותר מעסיקים מקבלים קורות חיים משופצים עד כוזבים.

אז מי צריך קורות חיים שיווקיים?

לשתי אוכלוסיות יש אינטרס קיומי במוצר כזה:

1. רכזי גיוס והשמה שאינם קוראים קורות חיים רגילים. הם עמוסים.

2. יועצי קריירה, כח אדם, מאמנים ומומחי כתיבה.

הם אלו הנותנים לקורות החיים רמה יעוצית, וליועצים – רמת חיים.

עצות מזיקות למחפשי עבודה

1. אל "תנסו ליהנות מהחופש" על מנת "לנקות את הראש".  זו אינה חופשה , אלא המתנה כפויה. אין לכם שליטה על נסיבות הכפייה וסממניה. אבל התנהגותכם תוכל להשפיע על משכה.

2. אל תירשמו לאתרי פרסומות בתשלום. גם אם הפרסומות מציעות משרות המתאימות לכם. זו אינה "השקעה" אלא הוצאה. ומיותרת. חוות דעת נוספת תוכלו למצוא גם כאן.

3. אל תשלמו על "כתיבת קורות חיים מקצועית" או "שיווקית".

4. אל תשלמו ל"מאמנים אישיים למציאת תעסוקה". אתם התעסוקה שלהם.

5. אם אין לכם נדל"ן מושכר, או תיק ני"ע  של מאות אלפי ש"ח או יותר – לא יכולה להיות לכם הכנסה פסיבית. אל תיכנסו לזה, ואל תלמדו את זה. הכנסה "פסיבית" מהסוג הזה דורשת השקעה אקטיבית של זמן ומשאבים שאין לכם, שיעברו לרשות מומחים (באמת!) המיומנים בהפרדתכם מכספכם ומטרותיכם.  תנו לפראיירים אחרים להתחלף.

6. כנ"ל לגבי שר"ש, או MLM.  בלוחות הדרושים התעלמו לחלוטין מהקטגוריה. לא מדובר במשרות.

7.אל תקימו עסק, אל תהיו עצמאיים. אלו לא הנסיבות הנכונות.

8. אם החלטתם להשתמש ברשתות חברתיות – אל תעשו את זה.

9. בלוג אישי אינו כלי לחיפוש עבודה. במיוחד אם אין לכם מה לומר.

10. זה לא הזמן להסבה מקצועית, וזה גם לא כדאי.

11. ביריד תעסוקה אפשר למצוא הרבה דברים, חוץ מתעסוקה.  למנהלי כח אדם יש דעה ודימוי ברור על המשתתפים בהם.

מכירים עוד עצות דומות?

עוד:

מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?

לא עומדים בדרישות הסף למשרה שמעניינת אתכם?

אל תקימו עסק, אל תהיו עצמאיים

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

לא עומדים בדרישות הסף למשרה שמעניינת אתכם?

תשלחו בכל זאת קורות חיים.

כי אורנה סגל ממנפאואר ממליצה.

כי הם לא קוראים קורות חיים.

עוד:

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם

אולג'ובס נרתמת למאבק באפליית הערבים בתעסוקה.

יוזמה ראויה וברוכה.  כולם יודעים שהסיבה העיקרית שאתם, הערבים מועסקים פחות , נובעת מאי ידיעתכם את השפה העברית.

אז עבודה אולי תמצאו ואולי לא, אבל בטוח שמעתה תוכלו לשלם עבור צפייה במודעות הדרושים בשפת אימכם. ממש כמונו.

וברכות לאולג'ובס על חדירה לפלח השוק הצומח ביותר בישראל.

ותמיהה אחת: איך זה ששמעון פרס לא חשב על זה קודם?

עוד:

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

באמת? בודקים אתכם בגוגל? מחפשים עליכם מידע  ברשת האינטרנט? איזה פחד…

אולי כדאי לשכור מנהל זהות דיגיטלית,  מומחה למיתוג אישי בגוגל,  פייסבוק או לשלם לגוגל כדי למצוא עבודה?

פחחחחחחחח….

מי שמכיר את שוק התעסוקה הישראלי יודע שאין היסטריה. גוגל, אינטרנט, מיתוג, חברתיות ורשתות הא נחלתם של לא יותר מכמה עשרות אלפי מועסקים מענפים מסויימים, מעיסוקים מסויימים, מגילאים מסויימים ומדרגים מקצועיים וניהוליים מסויימים וגם זה – רק במגזר הפרטי. למאות אלפי מחפשי עבודה ומשפרי משרה זה לא רלוונטי. בעצם, זה גם לא כל כך רלוונטי אפילו למי שזה אמור להיות רלוונטי. הנה, ישירות מפי הגבורה בכבודה ובעצמה. זה מה שמיכל כרמי, מנכ"לית חברת ההשמה טריפלטק, בין יתר עיסוקיה, חושבת על בדיקת מועמדים בגוגל, וזה מה שהיא חושבת על טוויטר.  ואנחנו מאמינים לה. אנחנו יודעים שאתם לא קוראים אפילו קורות חיים למשרות בטיפולכם.

אז שתחפשו אותנו בגוגל?

ומתי תעדכנו את הבלוג?

עוד:

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

אמנם על שאלה זו יכולנו לענות מניסיוננו שלנו, אבל כדי לתקף מעט יותר את הממצאים פנינו גם למר דלתא, גב' סיגמא, גב' למבדא, מר תטא וגב' אפסילון – אתם וודאי תזהו אותם מהרשתות החברתיות ומהפורומים של מחפשי העבודה הקרובים לליבכם (אתם יודעים, נו, הכלי הקיבול האלו בהם אתם מפרסמים את הגיגיכם למען ייטב לנו, שם מדי פעם אתם אף עונים לשאלות האינטליגנטיות יותר ומתעלמים מהשאר בחינניות). הנה, מתחילים:

כשמשרה מתפרסמת – וקורות החיים שלנו עונים על כל הדרישות המצויינות במודעה – ואיננו מקבלים תגובה, אנחנו חושדים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאותה משרה מתפרסמת פעם אחר פעם – שבועות וחודשים – ואנו שולחים מחדש את קורות החיים,שעונים על כל הדרישות,  גם בגרסה שונה – ואיננו מקבלים תגובה – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנו רואים את המשרה מתפרסמת בו זמנית במספר אתרי דרושים, בפייסבוק, לינקדאין, לינק, טוויטר ובפורומים – אנחנו יודעים שלא תקראו את קורות החיים שלנו.

כשאנו מתקשרים לבדוק אם קיבלו את קורות החיים שלנו ואומרים לנו לשלוח מחדש – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו. אולי גם לא תקראו.

כשמתקשרים אלינו "בעקבות קורות החיים ששלחת" ומציעים לנו משרה שאין לנו כישורים, מיומנויות, ניסיון או ידע מתאים  – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשמתקשרים אלינו "בעקבות קורות החיים ששלחת" , ומבקשים להשלים פרטים חסרים ואז שואלים שאלות רבות שהמענה להם נמצא כבר בקורות החיים – אנחנו יודעים שלא קראתם אותם.

כשמזמינים אותנו לפגישה, ובחדר ההמתנה מבקשים מאיתנו לכתוב את קורות החיים שלנו בצירוף טופס פרטים אישיים, ואנחנו מזכירים ששלחנו קורות חיים ונענים ב"כן, אבל למי שמראיין אין את קורות החיים שלך" – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו נכנסים לפגישת היכרות או ראיון ובמענה לשאלות המראיין אנו מציינים, כבדרך אגב, שפירטנו דברים דומים בקורות החיים שלנו  והמראיין מבקש שנפנה אותו לפסקה המתאימה – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו מציעים, בתחילת הראיון, עותק מקורות החיים למראיין ופניו מאירות בהבעת הקלה – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו מופנים למכון מיון ונשאלים בפירוט, בפעם השלישית,  על הניסיון המקצועי "לא קיבלתי את טופס קורות החיים שלך  וצריך לתאר בכמה שורות את הניסיון שלך" – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו קוראים באינטרנט שעבודתכם קשה יותר ויותר כי אתם "מוצפים" בקורות חיים – אנחנו יודעים שלא קראתם ולא תקראו את קורות החיים שלנו.

כשאתם מגייסים עובדים חסרי ניסיון, או עם ניסיון במכירות (?) למיון קורות חיים, אנחנו יודעים שלא רק שלא תקראו את קורות החיים שלנו, אלא גם שבניגוד למיתוסים המפוברקים שאתם מטפחים, אין צורך בכישורים כלשהם, או הכרת ענפי ותחומי תעסוקה כדי למיין עבורכם קורות חיים – שאתם יזמתם את קבלתם –  "לסריקה"  שלאחר ה"מיון"  הזה. כל אחד ואחת יכול לעשות את עבודתכם. ואתם יודעים את זה.

כשאתם ממליצים לנו על "כתיבה שיווקית – מקצועית"  של  קורות החיים שלנו ע"י "מומחה" , כדי "לצוד את עיניכם" הלאות – אנחנו יודעים שלא תקראו את קורות החיים שלנו. אתם לא מתקשים בקריאה "בין השורות".  אתם פשוט לא קוראים שורות!

כשיש לכם בלוג אישי מעודכן ודינמי, ותמונתכם מתנוססת גם בדפים אישיים בדה מרקר, תפוז וגלובס, כשאתם מתייגים כל משפט שכתבתם בשווה קריאה, דיג, דלישס וסטאמבלאפון, כשאתם מפיצים את הגיגיכם בטוויטר ופייסבוק, וגם ברידר וארטיקלס, ורשומים בלינקדאין ( לפחות ב – 10 קבוצות "מקצועיות"), מקושרים והוק, ולא שוכחים אף פעם לדווח בפורומים של וויינט, תפוז, נענע,  (אם שכחנו משהו – אנו מתנצלים) וגוגל מציע יותר מ – 3000 תוצאות לשימכם – אנחנו מבינים שלא תוכלו לקרוא את קורות החיים שאתם נשבעים שאתם זקוקים להם.

אתם באמת כורעים תחת הנטל. אנו מעריצים את יכולות הרישות החברתי וההאדרה האישית שלכם, אתם משמשים דוגמא טובה ל"איך לעשות זאת נכון".  אנחנו גם מסיקים שהצלחתם לשכנע את מעסיקיכם לשלם לכם על עיסוק אובססיבי  בעצמכם – כזמן העבודה. שאפו. ועל כך שבמהלך האגו טריפ שלכם הפניתם אותנו לעסוק באופן אובססיבי בעצמנו, על חשבוננו, קבלו שאפותיים.

ולסיום:  כן אנחנו יודעים שדווקא אתם, במקרה, קוראים היטב את קורות החיים, אבל בדיוק כששלחנו את קורות החיים למשרה הייתם בחו"ל, וסלעית ותותית , שנחלצו לעזרה – עשו כמיטב יכולתן אך לא הספיקו להתגבר על הכמות העצומה של קורות החיים שאתם מצליחים לבחון לעומקם מדי יום, כשאתם בעבודה.

אתם חושבים שאנחנו מטומטמים כיוון שאנחנו מחפשים עבודה, או בגלל ההכשרה שלכם?

הרשימה הקודמת:

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

במילה אחת: לא. בשתי מלים: לא קוראים.

ולא, אלו לא סודות מאחורי הקלעים. אתם דואגים היטב להספים באתרי חדשות ומידע, בטורי דעות, בבלוגים וברשתות חברתיות לטפטף פעם אחר פעם אחר פעם שאינכם קוראים, וגם אין לכם כוונה כזו. אתם מנהלי כ"א ומשאבי אנוש. לא נברנים. ואם עוד היה לנו ספק כלשהו אתם טורחים היטב להסיר אותו כשאתם ממליצים כמעט בנשימה אחת, גם להסתייע  בכתיבה "מקצועית" של קורות החיים, וגם להירשם ל"רשתות חברתיות".

אתם הרי יודעים שכיוון שאתם רק "סורקים" קורות חיים, לכאורה במאמץ לאתר עבור הלקוח , או הארגון שלכם את המועמד המתאים ביותר- יהיו כישורי ההצגה שלו ככל שיהיו – אתם בעצם מחפשים גירוי, גימיק, ניסוח מבריק, הצגה שיווקית. "סטופר" שיעצור את הסריקה.  לכן כדאי להיעזר בכם, או בעמיתיכם (350 ש"ח בבקשה) ולשפץ את קורות החיים שייראו כמו מיליון דולר, רק כדי שתוכלו להימנע מהצורך לבדוק, לחשוף, לדלג על הצהרות קידום עצמי תפלות ולנסות להבין באמת אילו מיומנויות וכישורים נדרשו למועמד כדי למלא את תפקידיו בעבר בצורה הטובה ביותר – והאם מיומנויות אלו יתאימו למשרה שאתם מציעים.  כאילו שאם תקבלו את כל קורות החיים ערוכים "שיווקית" באמת תקראו אותם…

וההמלצה השנייה, רשתות חברתיות?  עוד מנגנון שיחסוך לכם את הצורך לקרוא קורות חיים. ברשתות חברתיות לא מקובל לכתוב אוטוביוגרפיה שיווקית (גם לא בלינקדאין), ומי שייצור קשרים – ממילא לא צריך עצות. או מומחים לקריירה.

ואחר כך אתם "מגלים" סודות מאחורי הקלעים….  בכל הפורומים בקפה דה מרקר, תפוז, לינקדאין, פייסבוק, טוויטר, שווה קריאה, רידר, מאמרים וכו'.. אולי מאחורי הקלעים אבל בראש חוצות ותחת כל עץ (וירטואלי) רענן…

מאידך, אפשר שמי  שהכי "הופתע" היו הקולגות שלכם. כלומר, הם ידעו שהם לא קוראים, והם גם ידעו שעוד כמה.. אבל הם לא ידעו שכולם, וכמה מעט, אם בכלל..

עוד:

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?