המלצת קריאה: מה שלא כתוב במדריכי הכנה לראיונות עבודה

קשה להפריז בחשיבותו של ראיון עבודה.

הזמנה לראיון עבודה מתפרשת כאיתות חיובי בדרך למשרה המבוקשת ומחפשי עבודה מתייחסים לאיתות כזה כמעט בחרדת קודש ומתכוננים באמצעות אתרי שחזור ראיונות, מאגרי שאלות ומדריכים מקיפים שונים, ואינם מזניחים כללי לבוש, טיפוח ומראה אישי.

ההכנות כוללות אף הכנה "נפשית – התנהוגותית" כפי שכותבת "כרם o"  ב"קפה":

יש להבין. כשאני באה לראיון, אני משקיעה בו את מירב מרצי, מירב משאביי הנפשיים והשכליים. הראיון עצמו כולל הנסיעה, החניה והחזרה לוקח חצי יום, גם עבור ראיון של שעה. לאחר הראיון אני סחוטה. כי כמעט לכל ראיון אני מגיעה בגישה של זה מה שאני הכי רוצה לעשות. אני גורמת לעצמי להאמין בכך, כי לרוב הם מחפשים את האדם שמביע התלהבות מהנושא, מהחברה ומהאנשים. אני לא תמיד עד כדי כך נלהבת. (קישור, בהמשך)

לראיון גם עלויות כספיות שעשויות להסתכם אף במאות שקלים.

מנגד, מסתבר לעתים קרובות יותר ויותר, מתכוננים פחות.

רגע לפני הראיון אפשר שתקבלו (או, תקבלנה) איתות על "דרישות לא פורמליות" ומאוד ברורות, למשרה המיועדת:

שלום לך, שלחת קורות חיים למשרת עוזרת אישית למנכ"ל.
לפני שאבחן את מועמדותך שימי לב כי בחרתי לחפש עוזרת אישית ליברלית וזורמת, שאוכל גם להעביר איתה חוויות.. מעבר לעבודה.
אם זה יכול לעניין אותך שילחי תמונה שאוכל להתרשם ונוכל להמשיך משם.
אם זה לא הכיוון שלך אני מתנצל ונשכח מהעניין
כמובן סודיות מובטחת
יום טוב

אפשרות נפוצה יותר היא מיקום הראיון: לא במשרדי המעסיק, או חברת השמה, אלא במקום ציבורי, גלוי, לעיני ואוזני רבים אחרים.

אם כבר עברתם את המשוכות הללו, הנה מגיעות נוספות:

ראשית, אתם עשויים לגלות שתיאור המשרה היה נדיב ויצירתי, ולמראיינים ברור שכישוריכם, ויכולותיכם עדיפים, אך בכל זאת זימנו אתכם.

בהמשך, תחשפו למראיינים  שחלק קטן מהם מתואר היטב ברשימה סיפורי זוועה על ראיונות עבודה בהיי טק

וחלקים נוספים מתוארים בתגובות מרואיינים מנוסים למראיינים דומים:

כדאי שיהיה לך מושג מה אתה רוצה לבדוק בראיון, שתהיה לך תכנית פעולה.  אתה לא רק מראיין אותי, אני גם מראיין אותך.
– שאלות לוגיקה לא יעזרו לך להשיג כלום חוץ מאולי לעצבן את המרואיין.  רוב השאלות האלה דורשות היכרות עם טכניקת פתירת בעיות או הברקה, לא ענין שאפשר להעביר לעבודה.
– אם אתה שואל אותי על הפרויקט האחרון ומבקש הסבר, נסה להביע ענין, שאל כמה שאלות אינטילגנטיות כדי שאני אראה שאני לא מדבר אל הקיר. אל תתן לי להרצות לך חצי שעה רק כדי לגלות שאין לך מושג במושגים בסיסיים שהשתמשתי בהם באריכות בחצי השעה האחרונה.
– אל תבקש ממני לתת לך יעוץ טכני במהלך הראיון, זה לא מקצועי. (אני לא צוחק, היו לי ראיונות שבסופם שקלתי אם לחייב את המראיין בתשלום שפשוט ניסה להוציא ממני יעוץ טכני לפרויקט שלו)
– אל תנסה לתת לי פרויקטים הביתה כדי "להוכיח שאני מתאים לתפקיד" כשזה ברור שאתה בסה"כ מנסה להוציא ממני עבודה חינם. (שוב, לא צוחק)
– אל תשאל מרואיין עם נסיון עשיר שאלות שמתאימות למי שסיים סמסטר ראשון באוניברסיטה, זה מוציא אותך אידיוט.
– שאלות אישיות ולא מקצועיות עושות רושם גרוע, זה לא ענינך אם אני נשוי, כמה ילדים יש לי או אם אני משרת במילואים. זה לא קשור ליכולת שלי לקבל את העבודה, שאלה כזאת אומרת לי שאתה טיפוס שלא הייתי רוצה לעבוד איתו.
אל תתן לי לחכות יותר מדי, זה עושה רושם של אדם לא רציני שלא מסוגל לנהל יומן פגישות. אם איחרת לפחות תתנצל בצורה שתשמע כנה.
וזכור, אתה צריך את העובד המתאים לא פחות מהעובד שזקוק לתפקיד.

וגם:

2 אין צורך להתחיל לבחון את הבן אדם בלחץ של זמן מולך פרונטלית – זה מראה שאתה מראין שיצא מקורס HR לפני חודש ומיישם את מה שהוא למד בלי טיפת ניסיון. במקום זאת – ממש פתח שיחה עם המרואיין ובמקומות שבהם הוא בקיא, כנס איתו לפרטים בכדי לבדוק כמה הוא נכנס לעומק בנושאים שהוא מרגיש בקיא בהם. שזה בדיוק מה שאתה רוצה בתור עובד בחברה שלך.
3. לבחון מישהו על בעיה ידועה או על אלגוריתם שהוא למד באוניברסיטה זה בעצם לבחון כמה צ'אן קנסטה הוא (לבדוק לו את הזכרון) – זה לא יביא לא יוביל אתכם לעובד טוב. אלה מקסימום יראה לכם כמה ניסיון בראיונות יש לו (שזה לא טוב לכם … תקבלו אפקט הפוך ממה שאתה רוצים)
4.קודם בדיקה של התאמה חברתית (האם אני המראיין הייתי מסוגל לעבוד יום יום במשך שנה עם האדם שמולי) ורק אחר כך לבדוק ידע מקצועי.
5. לזמן מישהו ל3-4 ראיונות מראה כמה אתם לא רציניים בתור חברה (הרי יכולתם לשלב כמה מראיינים יחד בראיון) – בשביל המרואיין זה אומר שאתם באותה צורה מתבחבשים על כל נושא בפיתוח ואין התקדמות כמעט בדברים החשובים בחברה (כולם כל היום קובעים פגישות באאוטלוק במקום לעבוד = אבטלה סמויה) – שומר נפשו ירחק.
6. עצה למרואיין: יש לך פלאפון חדש יחסית ? תקליט את השיחה ! חוקי חופש העיסוק השוויון בתעסוקה והפרטיות מחלחלים אלינו יותר ויותר מכיוון היבשת האמריקאית… כל השאלות על בן/בת זוג, ילדים, גיל, צבא הם זהב (ממש שווים כסף בבית דין לעבודה) למכשיר הקלטה…
הייתה לי פעם מראיינת (סמנכלית כח אדם) ששאלה אותי: בחברה שלנו עובדים שעות מאוחרות – איך אתה חושב שזה ישפיע על המשפחה שלך ? לא תרגיש געגועים לילדים ?
עניתי לה: צר לי שבקושי יוצא לך לראות את הילדים שלך בחברה הזו אבל תחשבי על זה כמצב זמני – לפעמים יש לחץ אבל זה יעבור אחר כך…  היא כמובן התגוננה שזה לא כך (כאילו לא ידעתי שמודבר רק באנשי פיתוח ….)
שאלת שאלה מפגרת – קיבלת תשובה מפגרת
(התקבלתי לעבודה הזו)

וזה מבלי להזכיר שאלות לא חוקיות, לא ענייניות או בעייתיות.

ואם צלחתם את שביל החתחתים, ואף גברתם על "טקטיקות ההטעיה של המראיינים" תוך גילוי תושייה ויכולת שירשימו כל מראיין, יסתבר לכם שתצטרכו להמשיך ולהשתמש בכישורים החדשים שטיפחתם: המעסיק החליט שלא להחליט, להקפיא את המשרה, לנייד עובד מתוך המערכת או להמשיך ולחפש.

עוד:

המלצת קריאה: עברנו את פרעה, נפלנו אצל סיגי

הפתעה: על מנת להתמחות במשרד עורכי דין יש צורך בידע משפטי

15 אלף ש"ח לחודש. ראיון בלבד. עם פרשנות מפי העכבר של אבו נימר

ה"תכונות הרעות" נמאסו על המראיין? סיפרתם לו?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

זה לא אני, זה הדור שלי…

אמרו לכם שאתם "חסרי יציבות תעסוקתית"?

שאלו אתכם מדוע החלפתם מספר מקומות עבודה בפחות מ – 10 שנים? 5 שנים? 3 שנים?

תגידו את האמת:  זה לא אתם – זה הדור שלכם.

ונותר רק לשאול:

* האם אפשר שאנשי משאבי האנוש לועסים לנו עוד קשקוש טרנדי שמקורו בעולם השיווק, בעוד שהם עצמם אינם קונים אותו?

* הייתכן שדווקא הם שאינם מכירים את אחד המאפיינים הבולטים של דור ה – Y?

התשובה, אולי פשוטה בהרבה:

דרושה גמישות ויצירתיות כדי להחזיק בו זמנית גם בידע הרחב וגם בדעה הקדומה, כדי, ניחשתם נכון, להציע עוד מאותה תרופה:

שפצו את קורות החיים וחסכו פיצול אישיות ממראייניכם, וקריאת מאמרים נבובים מכולנו.

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

* ארגונים משתמשים יותר ויותר במערכות ממוחשבות למיון וניהול קורות חיים ומועמדים ( ATS), ללא מגע יד אדם.

* מגייסים ומראיינים נאלצים ל"פענח" מילות מפתח בקורות חיים שמטייחים אינפורמציה רלוונטית.

*יותר ויותר מעסיקים מקבלים קורות חיים משופצים עד כוזבים.

אז מי צריך קורות חיים שיווקיים?

לשתי אוכלוסיות יש אינטרס קיומי במוצר כזה:

1. רכזי גיוס והשמה שאינם קוראים קורות חיים רגילים. הם עמוסים.

2. יועצי קריירה, כח אדם, מאמנים ומומחי כתיבה.

הם אלו הנותנים לקורות החיים רמה יעוצית, וליועצים – רמת חיים.

ה"תכונות הרעות" נמאסו על המראיין? סיפרתם לו?

באחד מטורי "אני יודע למה אין לכם עבודה ואני אשמח לתת לכם "טיפים" שימצבו אותי כמומחה" , קוננה הכותבת על שגיאותיהם ומשוגותיהם של המרואיינים במענה לשאלה "מהן תכונותיך השליליות?" אין לנו עניין אישי בכותבת. היא לא היחידה,  כמובן. תוך שעות ספורות התגלגל קישור המאמר ל"קהילות" הרלוונטיות ולרשתות החברתיות, כמצופה. כמות התגוביות הצדיקה הופעה גםו ב"טוקבק", וצקצוקי ההסכמה מהקולגות "אישרו" את הלהיט.

כמה שאלות למובילי הדיעה, בעלי המאה ומראיינים מנוסים:

* בהנחה שלא מדובר בקונספירציה, מהיכן, לדעתכם, שאבו מרבית המרואיינים את התשובות הללו לשאלה הזו?

* באמת לא הבנתם שזו אינדוקטרינציה  שרק לכם זכויות היוצרים עליה?

* מי, לדעתכם, מקדם אמירות "שיווקיות", "יצירתיות" ו"מעלות ערך נתפס" הן בקורות החיים,  במבחני המיון ובראיונות העבודה?

* מי מציע למועמדים למשרות לציין תכונות "חיוביות" כשליליות?

* ומי מתפרנס מעצות כאלו?

* איך, לאורך כל השנים, אף אחד לא שם לב שאלו אינן תכונות חיוביות ולא דחה מועמדים שהציגו עצמם כך?

(טיפ משלנו: גם מולטי טסקינג, "בו זמניות" או "רב משימתיות" – איך שאתם קוראים לזה, אינה תכונה או יכולת, חיובית).

*האם השאלה הזו חשובה בכלל?  ועד כמה? לכל תפקיד?

* ואם התשובה לשאלה הזו חשובה באמת: איך, לכל אורך השנים האחרונות – לא הצלחתם למצוא דרך שונה לקבל את האינפורמציה הזו מהמרואיין?

* ולמה אתם לא דוחים את התשובות מהן נמאס לכם  בזמן אמיתי? ובד' אמות? כי אז אי אפשר יהיה לכתוב טור ב"גלובס"?

* האם לא קל יותר לשנות את גישתכם מאשר לנסות לחנך את הציבור?

* רוצים לדעת מהן התכונות השליליות? בקשו פירוט על התכונות ה"חיוביות". הן גם ה"שליליות".

משהו: העם הבריטי החליף את ראש ממשלתו, וינסטון צ'רצ'יל, שהוביל את מדינתו  ובנות הברית לנצחון סוחף במלחמת העולם השנייה, באמצע דיוני הסדרי השלום הבינלאומיים,  משום שסבר כי תכונותיו וכישוריו של האחרון, שעליהן לא היה לאף אחד עוררין,  אינם מתאימים למציאות שהוא עצמו הביא לקיומה!

עוד:

אל תקימו עסק, אל תהיו עצמאיים

ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור צפייה בפרסומות?

חברות השמה וכח אדם מחפשות את השם שלכם בגוגל?

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו

סודות מאחורי הקלעים: איך, באמת, אנחנו יודעים שאתם לא קוראים את קורות החיים שלנו?

אמנם על שאלה זו יכולנו לענות מניסיוננו שלנו, אבל כדי לתקף מעט יותר את הממצאים פנינו גם למר דלתא, גב' סיגמא, גב' למבדא, מר תטא וגב' אפסילון – אתם וודאי תזהו אותם מהרשתות החברתיות ומהפורומים של מחפשי העבודה הקרובים לליבכם (אתם יודעים, נו, הכלי הקיבול האלו בהם אתם מפרסמים את הגיגיכם למען ייטב לנו, שם מדי פעם אתם אף עונים לשאלות האינטליגנטיות יותר ומתעלמים מהשאר בחינניות). הנה, מתחילים:

כשמשרה מתפרסמת – וקורות החיים שלנו עונים על כל הדרישות המצויינות במודעה – ואיננו מקבלים תגובה, אנחנו חושדים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאותה משרה מתפרסמת פעם אחר פעם – שבועות וחודשים – ואנו שולחים מחדש את קורות החיים,שעונים על כל הדרישות,  גם בגרסה שונה – ואיננו מקבלים תגובה – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנו רואים את המשרה מתפרסמת בו זמנית במספר אתרי דרושים, בפייסבוק, לינקדאין, לינק, טוויטר ובפורומים – אנחנו יודעים שלא תקראו את קורות החיים שלנו.

כשאנו מתקשרים לבדוק אם קיבלו את קורות החיים שלנו ואומרים לנו לשלוח מחדש – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו. אולי גם לא תקראו.

כשמתקשרים אלינו "בעקבות קורות החיים ששלחת" ומציעים לנו משרה שאין לנו כישורים, מיומנויות, ניסיון או ידע מתאים  – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשמתקשרים אלינו "בעקבות קורות החיים ששלחת" , ומבקשים להשלים פרטים חסרים ואז שואלים שאלות רבות שהמענה להם נמצא כבר בקורות החיים – אנחנו יודעים שלא קראתם אותם.

כשמזמינים אותנו לפגישה, ובחדר ההמתנה מבקשים מאיתנו לכתוב את קורות החיים שלנו בצירוף טופס פרטים אישיים, ואנחנו מזכירים ששלחנו קורות חיים ונענים ב"כן, אבל למי שמראיין אין את קורות החיים שלך" – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו נכנסים לפגישת היכרות או ראיון ובמענה לשאלות המראיין אנו מציינים, כבדרך אגב, שפירטנו דברים דומים בקורות החיים שלנו  והמראיין מבקש שנפנה אותו לפסקה המתאימה – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו מציעים, בתחילת הראיון, עותק מקורות החיים למראיין ופניו מאירות בהבעת הקלה – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו מופנים למכון מיון ונשאלים בפירוט, בפעם השלישית,  על הניסיון המקצועי "לא קיבלתי את טופס קורות החיים שלך  וצריך לתאר בכמה שורות את הניסיון שלך" – אנחנו יודעים שלא קראתם את קורות החיים שלנו.

כשאנחנו קוראים באינטרנט שעבודתכם קשה יותר ויותר כי אתם "מוצפים" בקורות חיים – אנחנו יודעים שלא קראתם ולא תקראו את קורות החיים שלנו.

כשאתם מגייסים עובדים חסרי ניסיון, או עם ניסיון במכירות (?) למיון קורות חיים, אנחנו יודעים שלא רק שלא תקראו את קורות החיים שלנו, אלא גם שבניגוד למיתוסים המפוברקים שאתם מטפחים, אין צורך בכישורים כלשהם, או הכרת ענפי ותחומי תעסוקה כדי למיין עבורכם קורות חיים – שאתם יזמתם את קבלתם –  "לסריקה"  שלאחר ה"מיון"  הזה. כל אחד ואחת יכול לעשות את עבודתכם. ואתם יודעים את זה.

כשאתם ממליצים לנו על "כתיבה שיווקית – מקצועית"  של  קורות החיים שלנו ע"י "מומחה" , כדי "לצוד את עיניכם" הלאות – אנחנו יודעים שלא תקראו את קורות החיים שלנו. אתם לא מתקשים בקריאה "בין השורות".  אתם פשוט לא קוראים שורות!

כשיש לכם בלוג אישי מעודכן ודינמי, ותמונתכם מתנוססת גם בדפים אישיים בדה מרקר, תפוז וגלובס, כשאתם מתייגים כל משפט שכתבתם בשווה קריאה, דיג, דלישס וסטאמבלאפון, כשאתם מפיצים את הגיגיכם בטוויטר ופייסבוק, וגם ברידר וארטיקלס, ורשומים בלינקדאין ( לפחות ב – 10 קבוצות "מקצועיות"), מקושרים והוק, ולא שוכחים אף פעם לדווח בפורומים של וויינט, תפוז, נענע,  (אם שכחנו משהו – אנו מתנצלים) וגוגל מציע יותר מ – 3000 תוצאות לשימכם – אנחנו מבינים שלא תוכלו לקרוא את קורות החיים שאתם נשבעים שאתם זקוקים להם.

אתם באמת כורעים תחת הנטל. אנו מעריצים את יכולות הרישות החברתי וההאדרה האישית שלכם, אתם משמשים דוגמא טובה ל"איך לעשות זאת נכון".  אנחנו גם מסיקים שהצלחתם לשכנע את מעסיקיכם לשלם לכם על עיסוק אובססיבי  בעצמכם – כזמן העבודה. שאפו. ועל כך שבמהלך האגו טריפ שלכם הפניתם אותנו לעסוק באופן אובססיבי בעצמנו, על חשבוננו, קבלו שאפותיים.

ולסיום:  כן אנחנו יודעים שדווקא אתם, במקרה, קוראים היטב את קורות החיים, אבל בדיוק כששלחנו את קורות החיים למשרה הייתם בחו"ל, וסלעית ותותית , שנחלצו לעזרה – עשו כמיטב יכולתן אך לא הספיקו להתגבר על הכמות העצומה של קורות החיים שאתם מצליחים לבחון לעומקם מדי יום, כשאתם בעבודה.

אתם חושבים שאנחנו מטומטמים כיוון שאנחנו מחפשים עבודה, או בגלל ההכשרה שלכם?

הרשימה הקודמת:

תתפלאו, אבל אנחנו יודעים איך, באמת, אתם קוראים את קורות החיים שלנו