ההייטק – בושה ישראלית, ערבית ויהודית

"ערביי ישראל מתקשים למצוא עבודה בהייטק" מבשר TheMarkerIT  מה – 03/03/2010 וחושף אגב כך עניין רגיש, טעון וכאוב לערביי ישראל ויהודיה כאחד.

דומה שכישלונם של ערביי ישראל בענפי ההייטק טעון בחינה ובדיקה. סיפור השתלבותם המופלאה של ערביי ישראל בכלכלה הישראלית הוא סיפור סינדרלה קלאסי היכול לפרנס דורות של אקדמאים ומספרי סיפורים מכל העולם ולשמש מופת לחברות בהתהוות שקיומן מאוים מאז היווסדן.

מאז ביטול הממשל הצבאי בישראל, וביתר שאת מאז מלחמת ששת הימים, ידע המגזר הערבי בישראל פריחה שמקורה בהסרת חסמים, ביטול רגולציה וכח עבודה זול משטחי יהודה ושומרון.

מהפך אמיתי חל כשאריאל שרון מונה לשר החקלאות. בתמורה להסכמתם שבשתיקה של מנהיגי המגזר לעיבוי היישוב היהודי מעבר לקו הירוק, גייס משרד החקלאות בראשותו, ובעדינות האופיינית למהלכיו, תקציבים, טכנולוגיות, יועצים ומשאבים רבים בעזרתם הפך המגזר הערבי ליצואן חקלאי משמעותי תוך עשר שנים, וליצואן החקלאי הגדול במזה"ת כבר לפני חמש שנים. ערבים מונו למועצות הייצור והשיווק שנשלטו שנים בידי המגזר הקיבוצי והמושבי. "קאל" ו"תנובה" נרכשו בחלקים על ידי היצרנים המובילים במגזר, רובם תושבי צפון הארץ.

משה קצב היה זה שפתח, כמנהגו,  בכח וללא מעצורים את הדלת למגזר הדרוזי לענף הנדל"ן,  בכהונתו כשר השיכון. מבנאים, סתתים, רצפים וטייחים הפכו הדרוזים לקבלנים המובילים בפרוייקטי תשתיות ובנייה, וללא תרומתם להאצת הבנייה בתקופת העלייה מחבר העמים אפשר שמיעוט הדירות למגורים בארץ היה מביא לעלייה תלולה במחיריהן ולאובדן אפשרות ריאלית לרכישת דירת מגורים סטנדרטית לרוצים בכך.

את מיומנותם בענף, והמוניטין שצברו, הפנו הדרוזים לפרוייקטי נדל"ן מרשימים בירדן, מצרים, ערב הסעודית ואף בסוריה. טייקוני נדל"ן יהודים בנו את מזרח אירופה ומרכז אסיה וטייקוני הנדל"ן הדרוזים גייסו כספים בבורסות דובאי, כווית, הודו וסין ובנו תשתיות, קניונים, מבני ציבור וקומפלקסי מגורים עממיים ויוקרתיים מפקיסטן ועד טורקיה. לאחרונה הרקיע המוניטין שלהם לשחקים, כשנחנך הפרוייקט האחרון המגלומני שבנו: בורג' דובאי, המתנוסס לגובה 816 מ'.

וגם מקומן של הנשים הערביות לא נפקד. יותר ויותר נשים ערביות מוסלמיות ניצלו את הנגישות להון הערבי ישראלי החדש ולמיומנויות הייחודיות למגזר ויצרו רשתות אופנה ייחודיות בכל המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. לעומתן, נשים ערביות נוצריות העדיפו להתמקד בתעשיות התמרוקים השונות ובסדרת מהלכי בורסה מוצלחים השתלטו על החברות המובילות בענף.

הבדואים, ניצלו את יתרונותיהם בחברה הישראלית והפכו ליצואני נשק וסיוע בטחוני למדינות אפריקה, מרכז ודרום אמריקה, מרכז אסיה, אירן, ואפגניסטן. כמה מאילי ההון הבדואים מחזיקים גם בתוארי קונסול כבוד של מדינות בהן הם פועלים. אחרים קנו מחצית מקבוצות הכדורגל והכדורסל במדינה.

אמנם היו זעקות שנשמעו באקדמיה כאשר מרבית המשרות הנחשקות ובהן משרות דיקן ורקטור ממש "נמסרו" לערבים וערביות, אך הן שככו כשייצוגם של הערבים במועצה להשכלה גבוהה עבר 50 אחוז.

היה זה שמעון פרס, בכהונתו כראש ממשלת ישראל, לאחר רצח ראש הממשלה רבין ז"ל שפתח את הדלת לשילובם של ערביי ישראל בחברה הישראלית בהנחותו את שר הביטחון לחייב את הפוקד הצבאי על פי חוק שירות הביטחון – נוסח משולב 1986 שלא לפטור את ערביי ישראל מחובת השירות הצבאי הסדיר.

תוך שנים ספורות התברגו ערבים בכל חילות צה"ל ונוכחותם בלטה במיוחד בחילות התקשוב, המודיעין, האוויר והים, ובמיוחד יחידה 7100 המהוללת, שלולא היא, ספק אם הצבא האמריקאי היה משתלט על עירק, ואילו אירן, לבטח היתה נוטלת חלק משמעותי במירוץ החימוש הגרעיני.  משם נסללה דרכם של רבים מבני המגזר לקצונה הבכירה בצה"ל ומשם – לתעשיות הביטחוניות.

לפני עשור , "ערב ועידת השלום השנייה באל אקצא" הוביל מנהיג הליכוד דאז, מי שיהפוך לראש ממשלת ישראל וידידם הגדול של ערביי ישראל משכבר, אריאל שרון,  את שילובם במגזר הפיננסי. אליבא דשרון, כל החברה הישראלית צריכה ליהנות מפירות ההון הערבי – ישראלי. "כל ישראל "ערבים זה לזה" היתה סיסמתו בבחירות. כמעט בן לילה נוסדו, נקנו ונמכרו בתי השקעות, קופות גמל ופנסיה, קרנות השתלמות, חברות ביטוח ואף שני בנקים באמצעות הון שגייסו בארץ, בבורסות המזה"ת ובבורסות המובילות בעולם. לפני שבע שנים הושק בבורסה מדד "תלאביב – ערב – ישראל" שעולה בכמעט מאה אחוזים! בכל שנה מאז השקתו ברציפות!

התעשייה הפרמצבטית, התעשייה הכימית, תעשיות המזון הרשתות הקמעונאיות, המדיה הכתובה, האלקטרונית והטלקום היו כבר בגדר "טיול של ששי בבוקר למסגד" לערביי ישראל. למעלה מ- 75 אחוז מהן נרכשו על ידי חברות אחזקה ערביות, כמעט בן לילה.

על כל הפיתוח המואץ, ההשתלבות המהירה, התרומה האדירה למשק ולחוסנו (במשבר העולמי האחרון מדינת ישראל הצליחה לא רק לצאת מחוזקת, אלא אף רכשה נתחים ניכרים מחברות ובנקי השקעות  מובילים מרשימת "פורצ'ן – 500"), העיבה רק עננה אחת, עיקשת, שסירבה להיעלם ועדיין אינה מבשרת טובות: ההייטק הישראלי.

ההיטק הישראלי, מפלטם של היהודים, סירב בתוקף לפתוח את שעריו למגזר, להון ולמיומנויות הייחודיות של ערביי ישראל, נוצרים, מוסלמים, גברים ונשים כאחד, פרט למשרות "עלה תאנה" ספורות  בתפקידי אדמיניסטרציה, תחזוקה, הדרכה והטמעה.

העובדים בענפי ההייטק, ובעיקר מנהליהם הסתגרו יותר ויותר, כמעט ככת דתית, ככל שאחיזתם של ערביי ישראל בשאר ענפי המשק הועמקה. לא עזרה לערבים גם נוכחותם המוגברת ברשתות חברתיות. ענפי ההיטק יסדו רשת חברתית משלהם שהדירה במוגן את ערביי ישראל. "למנהל היי-טק נוח לעבוד עם מי ששירת אתו בצבא" טענו ראשי המשק הערבי בישראל. "תארו לעצמכם שלמנהל ערבי בענף הבנקאות יהיה נעים יותר לעבוד עם מי שמתפלל עימו במסגד" הטיחו בעיתונאים, חברי כנסת ו – 6 שרי הממשלה הערבים כאחד. "תארו לעצמכם שערבים יבנו מגדלי מגורים יוקרתיים לערבים בלבד" החרו החזיקו. מה תהיה תדמיתה של המדינה בזירה הבינלאומית?

הלזה ייקרא היי טק? אוי לאותה בושה.

עוד:

חברת ההשמה הגדולה בישראל גוססת. תכשיר את הפונים לחפש עבודה בעצמם

איך להפלות מועמדים על בסיס גיל ולחזור הביתה בשלום

מנפאואר קיבלו קו טלפון. לפרנסה. תתקשרו. יש משרות!

חיפוש עבודה ברשתות חברתיות: בגלל הזוית הנשית, או בגלל ה"חיפוף" המקצועי?

מי צריך קורות חיים שיווקיים?

עצות מזיקות למחפשי עבודה

מה צריך לדעת על עצות ויועצים לחיפוש עבודה?

לא עומדים בדרישות הסף למשרה שמעניינת אתכם?

ערבים, אולג'ובס רוצה גם את כספכם