חייבים לעבור מיון? כל הסיבות מדוע מיון גרפולוגי עדיף לכם
1. כי אין צורך, לחץ או איום לשלם ל"מומחים" עבור "הכנה" למבדק.
2. כי משך המבדק/ים קצר, ויכול להסתיים תוך 10 דקות.
3. כי השימוש בה ככלי מיון הוא הנפוץ בארץ, יותר מכל שיטת מיון, היא הפכה לסטנדרט, אפילו לקבלה למוסד, ובפאראפרזה על IBM: אף מנהל משאבי אנוש עוד לא פוטר משום שביקש חוות דעת גרפולוגית.
4. למרות האמור בסעיף 3 לעיל, כולם יודעים שמדובר בכסת"ח, או הצדקה לדיסוננס, ויש סיכוי רב שחוות הדעת שתוגש עליכם תהיה "רב משמעית"
5. עלות המבדק הגרפולוגי נמוכה למעסיק ממבדקים אחרים, ומשמשת מתמרץ לכסת"ח . למבדקים אחרים עלות גבוהה ומעסיקים עורכים "מיון מוקדם" להפנייה למבחני מיון.
6. אנשי מדעי ההתנהגות מציינים כי תוקף המבדקים הגרפולוגיים הוא אפס. זה נכון. אלא שהטענה הזו נועדה להמליץ על סוללת מבדקים שתוקפם (נכון לעכשיו) גבוה יותר. ולכו תתווכחו עם ה"תוקף" המדעי, ה"מתודולוגיה", שיטת ההיקש וכו'. אף אחד לא מתווכח עם "מדע" , גם אם יכולת הניבוי שלו זהה להטלת מטבע.
7. מנהלי גיוס ומשאבי אנוש מתנהגים כצרכנים: מי שהשקיעו סכום לא מבוטל במבדקי מיון לכמה מועמדים למשרה אחת מחוייבים רגשית לקבל את התוצאות כלשונן, אף ללא בדיקה שטחית של אמינותם, גם אם לדעתם יש צורך בכך. מה הם יגידו למנכל או לחשב? מבחני המיון היו בזבוז זמן וכסף? דווקא בשל תפוצתם, עלותם הנמוכה, והדעה השלילית הרווחת על אמינותם של מבדקים גרפולוגיים, קיים סיכוי גבוה שחוות הדעת הגרפולוגית תהיה רק שיקול אחד מתוך מכלול, ולא פסק דין סופי.
8. מבחני מיון נאגרים, מעובדים ונמכרים פעם אחר פעם ללקוחות מכוני המיון, גם כאלו שטרם פניתם אליהם. תןצאות המבחנים יכולים להשפיע על עתידכם למשך עשור. מגבלות הגרפולוגיה מונעים הקמת מאגרים דומים, ואם לא הצלחתם פעם אחת מטעם מעסיק אחד, אף אחד אחר לא יידע ולא יושפע מכך.
10. אם נפסלתם על סמך חוות דעת גרפולוגית, ואם תרצו בכך, תוכלו לתבוע, גם מבלי שקיבלתם את חוות הדעת לידיכם. האיסור על השימוש בה במדינות רבות, הנחייתו של נציב שירות המדינה כי נדרשת הסכמתו של המועמד למבדק גרפולוגי , פסקי דין שונים של בית הדין לעבודה שכבר הפנימו את מגבלות השיטה, ואפילו חוות דעת גרפולוג מטעמכם – יקנו לכם יתרון ואולי פיצוי כספי הולם. אם לעומת זאת, נפסלתם על סמך מבדקי מיון "מדעיים"…
11. מעסיקים, מנהלי משאבי אנוש ורכזי גיוס בחברת השמה ממיינים, כך או כך, על פי שיטות שונות, רובן דעות קדומות. נדחיתם בשל השכלה עודפת? מצב משפחתי? גיל? מקום מגורים? מוצא? – לאלו יש כלים שונים להתמודדות, כולל הפנמת העובדה שזה מנהג העולם. נדחיתם על סמך בדיקה גרפולוגית? לא נורא. גרפולוג אחר, אצל מעסיק אחר – ממילא יכתוב משהו אחר. נדחיתם "מדעית"? אין לכם כלים, יכולת או הזדמנות להימלט מהגושפנקא הזו, אפילו בעיני עצמכם.
12. גם אסטרולוגיה זה בסדר. הביקורת הציבורית והאישית על שיטות "לא מדעיות" מסכנת רק מחפשי עבודה ומועסקים במהלך הקריירה. שיטות לא מדעיות ניתן להוכיח, להפריך, לתבוע, לשנות עמדות וכו'. היכולת להפריך שיטות שנחזות למדעיות, הוא עניין למדענים ולאקדמיה. למחוקק, מערכת המשפט, מעסיקים, מנהלי משאבי אנוש אין כלים או מוטיבציה לעסוק בכך.
13. ואם השגתם חוות דעת גרפולוגית טובה או מעולה (פה תוכלו לקבל דוגמית, חינם) הצטיידו בכסת"ח משלכם – עבודת הגמר לתואר שני הצןפיעה באתר האינטרנט של כוהנת הגרפולוגיה – הגב' חנה קורן.
עוד:
במשרד המשפטים חושבים שפגיעה בנבחנים במכוני המיון היא עבירה על החוק
מדעי הפסולת והמודל העסקי של מכוני "מיון והערכה"
כמה זמן נדרש למצוא עבודה וכמה זה יעלה לכם
העיסוק בפסולת, או מחפשי עבודה, משתלם כפליים – האלכימיה של הפרפטואום מובילה
כתיבת תגובה
עבודה בעיניים ב RSS
תגובות אחרונות
עבודה בעיניים 
בחיים שלי לא קראתי כזה גיבוב של טקסט חסר משמעות, קשר או איזשהי אחיזה המציאות..
כמי שהתנסתה בניתוח גרפולוגי ונדהמה מהדיוק שבאבחון, אני ממליצה לכותב לבדוק את "ממצאים"
שלו שוב בצורה אוביקטיבית יותר.
תודה, לנה
דברייך מחזקים ביתר שאת את דעתנו בזכות האבחון הגרפולוגי כמו גם, בזכויות המאובחנים גרפולוגית.
בלוגר יקר, גלשתי למאמרך בטעות, איני מכירה את עולם הגרפולוגיה (בטח לא כמוך) אך דבריך הצינים שעשעו אותי מאד.
מעבר לזעם ולכעס שמזנקים מדבריך (ייתכן ונפגעת בעבר מהגרפולוגיה) אתה גם שוגה בהם.
אל מאמרך כאמור הגעתי בטעות, חיפשתי משהו בתחום מדעי ההתנהגות ומצאתי כמה וכמה בוגרי מדעי ההתנהגות שעוסקים בתחום הגרפולוגיה והנה בסעיף 6 שלך אתה מציין בנחישות כי אנשי מדעי ההתנהגות פוסלים את האבחון הגרפולוגי… מה שפוסל מבחינתי את כל המאמר.
דבר נוסף בלוגר יקר, תגובתך ל-לנה, מחזקת אף היא את טענתי לגבי הכעס העז הטמון בך ויש לי תחושה עמוקה שהגרפולוגיה עלתה על זה וכך מצאת את עצמך מנסה להתקבל למקומות עבודה ונפסל. תודה על החיוך שהעלת אצלי, בלוגר יקר עלום שם.
תודה, מירב
לפעמים, כל מה שנחוץ זה לקרוא. מומלץ מאוד אגב, בעיקר למי שמעוניין להגיב.
1. תמיכתנו (אלו "אנחנו" קרי: בלוגרים, לא בלוגר) במיון על פי הגרפולוגיה מופיעה בכותרת הרשימה בצורה ש(לדעתנו) קשה לטעות בה. עכשיו אנו מבינים ששגינו, ויש מי שטועה. אפילו שתיים.
2. הרשימה כולה מנמקת מדוע, לדעתנו מיון גרפולוגי עדיף על שיטות מיון, אבחון והערכה אלטרנטיביות.
3. סעיף 6, אגב, איננו דעתנו. אם תקישי על הקישור באותו סעיף תגיעי לרשימה, (שלנוחיות הקוראים מכילה טבלה ברורה) שנכתבה בידי אנשי מדעי ההתנהגות. חלקם בעל תואר שלישי. מאליו ברור, שאנו איננו אנשי מדעי ההתנהגות, כי אז אולי לא היה עלינו להתלות באילנות גבוהים.
4. כיוון שלא מדובר במאמר אקדמי, לא צירפנו בבליוגרפיה מלאה של המקורות האינטרנטיים המתארים מסקנות דומות, או אף זהות לחלוטין. לדברייך גלשת לרשימה בטעות, אנו מציעים שתגלשי בכוונה מלאה להזים ממצאים אלו וטענות קשות של אנשי אקדמיה, מחקר, מנהלים בכירים בתעשיית המיון, אבחון והערכת כח אדם. אפשר שכולנו נצא מכך נשכרים. היה ולא תמצאי נוכל לספק מקורות נוספים שמצאנו. גם בעברית. אנו מבטיחים לך, לפרסם את ממצאייך כלשונם.
5. לא רק זו, אלא אף זו: ציינו במפורש קישור לעבודת מחקר ישראלית הטוענת כטענתך. לא מצאנו מקורות אינטרנטיים נוספים.
6. הגרפולוגיה היא כלי בשימוש בעולם המערבי. דווקא בו, השימוש בה לצרכי אבחון או הערכה תעסוקתיים נאסר במדינות רבות, ואף בארץ ישנן הנחיות מפורטות לשימוש בה במגזר הציבורי, כמו גם פסקי דין המתייחסים לשימוש בה בתחום התעסוקה.
7. זו תהיה תיאוריית קונספירציה גרועה, לחשוב שמא פעולות אלו, בארץ ובעולם, ננקטו בשל דעתנו, ולמרות שאנו נהנים מחנופה, גם לא בשל קריאת רשימה זו בבלוג. ואמנם, קיימת אפשרות שמחוקקים, רגולטורים, שופטים ואחרים עשו מה שעשו בעניין הגרפולוגיה משום הכעס והזעם שנמצא בקרבם כיוון שנפגעו מהשימוש בה, או שניסו להתקבל למקומות עבודה ונפסלו, בעטיה, אך לנו אין ברירה ועד לשינוי מתאים של החוקים, התקנות וההנחיות, נצטרך "להתנהג בהתאם".
למרות שגם אנו מצאנו עצמנו משועשעים, הגבנו לגופה של תגובתך, ולגופן של הטענות שהעלינו ברשימה: לכל מועמד/ת שניצב/ת בפני ברירת מיון עדיפה שיטת המיון על פי הגרפולוגיה. זהו, נקווה שזה ברור מספיק.
הענין הוא…
תגובתך היתה תגובת Ad Hominem קלאסית.
כאשת מדעי ההתנהגות, ונושאת משרה בתחום ההשמה היינו דווקא מצפים, לתועלת קוראים וגולשים בטעות כאחד, לתגובה שאינה רק הטלת דופי ושלילת האחר. למקרא תגובתך נזכרנו באמירתו המפורסמת של ח"כ (דאז) משה סנה (האיש, לא הרחוב) "טיעון חלש, להרים את הקול".
אנחנו גם מסרבים להסיק מתגובתך על התנהלותם של אנשי מדעי ההתנהגות העוסקים בתחומך.
אין לנו גם עניין להצביע על הדמיון בכתובת ה – IP של המגיבה הקודמת ושלך. יכולות להיות לכך סיבות רבות.
רוצה לעשות שירות טוב לקוראים ולגולשים בטעות לבלוג? כתבי רשימה משלך והסבירי מדוע, לדעתך, כאשת מדעי ההתנהגות בתחום כח האדם עדיף השימוש בגרפולוגיה ככלי מיון, אבחון, והערכה תעסוקתיים. למרות שכתבנו אחת בעצמנו, יש מקום לכולם.
אחרון, אחרון:
כן, יש אפשרות שאנחנו טועים. האמת לא נמצאת אצלנו במזווה או בסלון.
מעניין…
מעניין מה הוא נסיונך עם חוות דעת גרפולוגיות שכך יצא קצפך עליהן.
בתור גרפולוגית העוסקת בתחום מזה שנים רבות אינני יכולה לעבור בשתיקה על המאמר.
אין אני באה להתנצל, להצדיק, לשכנע אלא רק להצביע על מספר אי דיוקים "קלים".
עבודת הגמר היא של חוה קורן ולא של חנה קורן אבל זה רק כדי להצביע על המחויבות שלך לאמת, לדיוק ויכולתך לשים לב לפרטים "לא רלוונטיים"…
חוות דעת גרפולוגית מקצועית מתבצעת ע"י שני גרפולוגים לפחות, כאשר אלו עובדים באופן מקצועי ולוקחת הרבה יותר מ"עשר דקות".
האם לטעמך חברות שרוצות כסת"ח ישלמו במשך שנים לאותו הגרפולוג עבור חוות דעת או שמא מדובר בהודאה כי חוות הדעת אכן תורמת?
האם יכול להיות שאנשים "נופלים בבדיקה גרפולוגית" כי הם פשוט לא מתאימים לתפקיד?
האם זה מה שקרה לך? אתה יודע.. לא כל אחד מתאים לכול תפקיד..
מניסיון – גרפולוג מקצועי (ולצערנו יש הרבה שהם לא) יכול להצביע על דברים שאין כל סיכוי לעלות עליהם בשום דרך אחרת למעט הדרך ה"כואבת" – העסקה ואכזבה.
מניסיון – כל כך הרבה סקפטיים, "חכמים" וממורמרים ממך הסכימו להתנסות בחוויית הניתוח הגרפולוגי כדי לבחון את דיוקו ודבריהם "אחרי" היו שונים בהרבה מה"לפני".
אתה מוזמן…
תודה, דורית
עניינית:
1. נסיוננו שלנו, שאינו רלוונטי לרשימה ולכן לא פורט, אינו מעלה ואינו מוריד לאף אחד כהוא זה.
2. הרשימה יוצאת בהחלט להעדפת הגרפולוגיה ככלי מיון על פני שיטות אלטרנטיביות.
3. לגבי עבודת הגמר שתומכת בטענותיכם, – תודה, יתוקן.
4. הביקורת על השימוש בגרפולוגיה ככלי מיון – אינה שלנו. ואינה מופיעה בבלוג הזה בלבד. למעשה, היא מופיעה במנעד רחב של הקשרים בכל רחבי הרשת.
5. כדי להזים טענות של מומחים כמוכם למיון והערכת כח אדם יש לספק תימוכין. ההשתלחות האישית היא אולי טיעון, אבל לא ענייני ובוודאי שאינו מכבד, מקדם או מסייע לתומכים נוספים בשימוש בגרפולוגיה.
6. לציבור המאובחנים ומזמיני אבחונים גרפולוגיים, כמו שלושת הקוראים של הבלוג, אין כלים לדעת מיהו גרפולוג "מקצועי", אולם הבנו שזיהית מחלק מדוגמאותינו תופעות רווחות אצל עמיתים למקצוע.
לגרפולוגים בישראל לפחות 2 אגודות שונות, חלקם גם חבר באגודות של מדינות אחרות או בינלאומיות. אם קיימים בתוככם גרפולוגים "לא מקצועיים" שבעטיים ציבור מומחים במדעי ההתנהגות, כמו גם מחוקקים,ממעיט בערכה של הגרפולוגיה – האינטרס שלכם הוא לטפל בכך. בעיקר למענכם, וליוקרת המקצוע. תגובות בבלוג, יהא נידח או נפוץ ככל שיהיה אינו בדיוק המקום הרלוונטי לכך.
7. לגבי שאלות ה"האם" שהעלית – האם הן רלוונטיות לטענותיהם של העוסקים בתחומי המיון?
8. נחזור שנית על טענותינו ברשימה לעיל, במלים קצת שונות: ישנן שיטות גרועות יותר ממיון על פי הגרפולוגיה, ולכן אנו ממליצים דווקא עליה, בהינתן הברירה למועמד.
9. בבלוג הנ"ל ישנן כבר עשרות רשימות. חלקן נוגע למכוני מיון , אבחון והערכה. כלומר, לא "נטפלנו" לגרפולוגיה כי היא מטרת רשימתנו. אנו סוקרים מגוון תופעות בשוק התעסוקה, איתן מחפשי עבודה, משפרי קריירה, וגם.. מעסיקים, חברות כח אדם, השמה, מכונים, אתרי דרושים, משרדי פרסום, יועצים, מאמנים אישיים ועוסקים נוספים בתעשייה, מתמודדים.
10. כפי שכתבנו בתגובה הקודמת: יש מקום לכל דעה וטענה עניינית כדי לקיים דיון מושכל.
ממליצה לך להכנס לאתר http://www.annakoren.co.il
לקרוא על מחקרים רבים שמוכיחים את ההיפך המוחלט
(לא ציינת אפילו מקור..)
בינהם מחקר שנעשה עם אוניברטיסטת אוקספורד.
ואגב, חוה קורן ישראלי עשתה את המחקר בטכניון
שגם הוא מוסד לא פחות מכובד מה"טבלה" הערומה
שאתה מציג.
הבעיה בבלוג שלך – היא הנימה וההתנשאות.
חטא ההיבריס.
מאידך, ניכר כי אתה נהנה לכתוב… ככל הנראה ללא תמורה
ומבלי להזדהות… אז מי אנחנו שנגיד לך מה ואיך לכתוב.
בהצלחה,
תודה, איילת.
יודעת מה? נשברנו. הצלחתן לשכנע אותנו.
אמנם כבר קודם היינו משוכנעים שהגרפולוגיה ככלי מיון עדיפה למי שלהוותו נשלח למיון, אבל אחרי 4 עדויות של גרפולוגיות ומומחיות מדעי ההתנהגות שעובדות בצוותא באותו המקום, כולן מתייחסות לגופם של הכותבים,לא מעלות שום טיעון חדש או רלוונטי ומצפות לשכנע אותנו (ואולי גם את הקוראים) שהצדק עימן, מניסיונן בעיקר, השתכנענו.
בהתאם, הנה המלצתנו לקוראים: הגרפולוגיה עדיפה לכם ככלי מיון (אגב, כדאי לקרוא גם רשימות לגבי שיטות מיון אחרות). לא משום שאנו כתבנו זאת קודם, אלא משום שמומחי גרפולוגיה ועמיתים לאותו מקום עבודה טוענים כך. הנה האצטלה המכובדת שכה חסרה לנו.
משהו על כתיבה והיבריס:
אכן, אנו חושבים שמי שטרח והגיב, ראוי לטרחה זהה מצידנו. אנחנו גם נוהגים להשתמש בשפה שאינה עולבת וככל הניתן אינה שפת דיבור. אם ברצוננו זה, לספק במה לדיון גם לדעות סותרות את שלנו באופן שאולי יתרום לדיון לגבי תופעות והתנהלות שחקנים בשוק התעסוקה – ובאופן הכי מכבד לכל אחד ואחת – אנו חוטאים בהתנשאות ובהיבריס, אזי אנו אשמים פעם ראשונה.
אנו אכן מעדיפים התייחסות עניינית לגופן של טענות ומובאות. קוראים לזה דיון ענייני, וישנן דרכים רבות לסתור טענות ענייניות. כולן יתייחסו לגופן של טענות ולא גופם של טוענים. בניגוד לטענתך- דיון כזה אינו מהנה אותנו. ההיפך, אנו מצטערים על כך צער רב.
ובזה אנו אשמים פעם נוספת
ידוע לנו שקל יותר בשיטות השתקה, הפחדה ודיסקרדיטציה (הנפוצות בכל סוגי המשטרים) לחסל טענות פשוט על ידי חיסול הטוענים. נעשה כמיטב יכולתנו לעודד את דרכנו דווקא, כאן בבלוג.
ובזה אנו אשמים פעם שלישית.
ולגבי ההיבריס:
אנו מודים כי לנו אין אינטרסים כלכליים ואחרים במחפשי עבודה, משפרי קריירה ומזמיני אבחונים. חבל שלא ציינתם זאת מפורשות, אלא בעקיפין. אנחנו גם לא מיתיימרים לחרוץ משפט על אישיותם, אופים, והתנהגותם עבור אחרים, בין בתשלום ובין בהתנדבות. לטעמנו – זוהי תמצית ההיבריס.
איננו מתחום מדעי ההתנהגות, איננו גרפולוגים, איננו אנשי משאבי אנוש, וכשהערכנו עובדים בעברנו – אף אנו חטאנו ועשינו זאת בשיטות להן תוקף מדעי נמוך: השכלה, ניסיון, מיומנויות, ממליצים, ראיון, וכו'.
המוציא מחברו – עליו הראייה, נאמר. 4 מגיבות שונות, ממקומות דומים, קראו, לא הבינו מה קראו, הגיבו אישית (אנחנו "מתוסכלים", "כועסים", "זועמים", "נכשלנו". לא נתווכח. נשאל רק: רגע, הרי משלמים לכם לומר זאת, לא?) והביעו השערות על הסיבות לרשימה, נמנעו מלתקף את דבריהן אלא ברטוריקה. כולן עשו זאת מתוקף מקצוען, תפקידן ועל חשבון שעות עבודתן ומעסיקן, וכולן נגועות אישית בתגובתן: פרנסתן היא על מבחני מיון אלו.
יתרה מזו, כולכן התעלמתם כמעט מכל מה שכתבנו, וכל ניסיונותינו לענות לכן עניינית.
את עצמך, מלגלגת על כי אנו כותבים ללא תמורה. את צודקת. זה אכן סוג ההבריס המאפיין אותנו.
ואתן עוסקות באבחון? בהערכה? במיון?
ולנו ההבריס?
האמת, אולי שוב טעינו ואתן צודקות: אנו שואלים את עצמנו מדוע אתן זקוקות לדרך זו כדי לטעון טענות מדוע כל כך אכפת לכם מה כותבים בלוגרים (שאתם מכנים "מרירים") בפינה נידחת ברשת ומדוע אינכן מגיבות באתרים מכובדים בהם בעלי מקצוע מאסכולות שונות משלכם מציגים ממצאים וטענות?
איכשהו, רק תשובה אחת מנקרת במוחנו: קל להיות עליון, כוחני ומשתיק מולנו. לא צריך להתמודד עם טוענים הכותבים בשמם ותוארם שמשקלם על השוק הרלוונטי לכם – גבוה לאין שיעור משלנו.
אחרי שקראנו אתכן היטב, מטריד אותנו מאוד שאתן עוסקות באבחון, מיון והערכה בשוק התעסוקה.
נתחיל מהסוף. איפה כתוב שאנחנו עוסקות באבחון, מיון והערכה בשוק העסוקה??
בובעצם מי זה "אנחנו" ??:)
לי בכלאופן אין שום כוונה להשתיק, להיפך.
וזה נחמד שניסת\ם לשבח את הגרפולוגיה. הבעיה, בעיני, כמו שכתבתי בנימה.
בצורה, בלעג ברדידות.
הפניתי למחקרים של אוניברסיטת אוקספוד. לא ראוי לציון?
לא לקטי שום לעג בכתיבה ללא תמורה. רק תהיה ותו לא.
תהיה על האנגיה שלא ברור מה המטרה.
אשמח ואודה אם תסביר.
ויחד עם זאת. לומר שגרפולוגיה היא כלי מועדף
ולהציג טבלה (שמקורה לא ברור) ולמור שהתוקף הוא אפס?!
גורם לי להרים גבה ביחס לטוהר המידות.
בכל זאת תודה על שהעלת את הנושא.
שיהיה לך רק טוב.
תודה, איילת.
לשאלתך: מגיבות 2 ו – 3 ציינו במפורש שהן בתחום. תגובותיהן נשלחו אף מאותו מחשב. כל המגיבות שלחו את תגובותיהן מאותו מקור. עם זאת, הדיון מצידנו אינו לגופם של מגיבים ותשובתנו זו נכתבת רק כתשובה לשאלותייך בתגובה זו ותגובתך הקודמת ולכן לא נפרט יותר.
לשאר הפסקאות בתגובתך:
עמדתנו הנחרצת מתנגדת למבחני מיון, אבחון והערכה. מכל סוג. התופעה נפוצה בארץ בשיעור מדאיג לעומת מדינות אחרות, עם רגולציה מועטת, ללא פיקוח וללא שיניים.
הגוף הגדול בתחום המיון וההערכה בארץ, למשל, הוא תמנון רב זרועות שתחת התאגדויות שונות מלווה את מרבית האוכלוסייה משלב הגיוס לצה"ל, ועד תוכנית וויסקונסין, אם תרצי.
המחשבה כי גוף כזה ירכוש בעתיד נתחים נניח מחב' דן וברדסטריט האוספת נתוני אשראי ומידע צרכני, יקים שותפות עם חברת HP בהקמת או ניהול המאגר הביומטרי, ישיג נתח בניהול המאגר הגנטי, כשלכל חברה מסחרית בארץ כבר יש גישה למרשם האוכלוסין היא מבהילה. ההשלכות הן לכולנו.
גם כך הפיקוח רופף וחסר אונים מול עבירות לכאורה על החוק של גופים כאלו והמדאיג ביותר הוא שמדובר בגופים פרטיים, שהשקיפות מהם והלאה והאינטרסים שלהם עשויים להיות מנוגדים לאינטרסים של אזרחים ומדינה כאחד.
במציאות כזו, אם קיימת אפשרות בחירה בין שיטות מיון – אנו ממליצים על הגרפולוגיה, ובעצם כמעט על כל שיטה שמומחים מערערים עליה מהטעמים שכבר כתבנו ברשימה גופה.
לטעמנו, הדבר מאפשר שמץ של אפשרות התגוננות מפני חריצת דין שרירותית, הטלת אות קלון, תיוג והסללה של אוכלוסיות שלמות, בשיטות המיון ה"מועדפות" על המומחים, שכאילו יש בהן ממש.
כפי שכתבנו למגיבות האחרות: זוהי רשימה בבלוג, לא מאמר אקדמי. לכן למרות שמצאנו בבליוגרפיה, ועל מנת שלא להלאות קוראים ולהחטיא את המסר (ולפי תגובותיכן, החטאנו גם החטאנו) העיקרי – הבאנו מובאות מצומצמות. אבל יש די והותר מקורות.
הצענו לכן, ואנו חוזרים כאן על הצעתנו, להתמודד עם טיעונים ונתונים שמספקים מומחים בנישות אחרות של מדעי ההתנהגות והערכת עובדים. באמצעות נתונים וממצאים שלכם המזימים את הנתונים ברשת, או את העובדה שהשימוש בגרפולוגיה ככלי מיון הוצא אל מחוץ לחוק במדינות רבות וגם כאן בארץ לא ממליצים עליה בנציבות שירות המדינה. זה יעשה לכן שירות טוב יותר, וכולנו נצא נשכרים יותר. היה ותבחרו בדרך זו – נפרסם את רשימתכם כאן, כלשונה.
בכל זאת, תמוה עדיין בעינינו מדוע זכינו דווקא אנחנו לכבוד הזה, ומדוע לא מצאנו אף הערה, תגובה, התייחסות, או מאמר שלגם או עמיתיכם, באתרים של מומחים המערערים על השימוש בגרפולוגיה ככלי מיון, או למצער, הסבר מניח את הדעת – מדוע חושבים כך מומחים כאלו? סתם כי "טוהר המידות" שלהם נוטה להתעלם משיטות מיון המתחילות באות ג'?
אחרון אחרון: האשמתם אותנו במרירות, כעס, זעם, העלאת קצף, כשלונות תעסוקתיים, היבריס, ועכשיו (חוסר) טוהר מידות.
איננו עוסקים בתחום. מקור פרנסתנו אינו עריכת אבחונים ומיונים. לדעתנו הם מאפיין של חברה מפוקחת, ממושטרת עם יומרה נפוחה של "דיוק" ו"אמת" אובייקטיבית, מבלי לציין, בכל דו"ח ודו"ח כי תוקף הניבוי שלו נופל בהרבה מ – 100 אחוזים, משום הצניעות והזהירות הטבעית בקביעת גורלם של אחרים. ועוד לא דיברנו על מי מאבחן את המאבחנים. נזכיר כאן גם כי מקום עבודה אחד מממן כאן את שכרן של המגיבות. אנו נוטים לחשוב שלא לנו בעייה עם טוהר מידות.
וגם את דעתנו זו אנו מוכנים לשנות בהינתן מידע נוסף רלוונטי.
כפי שכתבנו: האמת אינה מצרך שקנינו ונמצא בבעלותנו.
בוקר טוב.
נכון. אין טעם להמשיך את הויכוח העקר הזה.
אתה רק הולך ומתקבע בחוסר הדיוקים.
כתבת שהבנות כתבו מIP קרוב. נכון?
עכשיו הן מאותו מחשב?!
רק תראה איך אתה הולך ומתחפר בחוסר הדיוקים
שאתה עצמך יצרת. ועוד בנושא חסר חשיבות לחלוטין.
סתם דוגמא קטנה מנושא לא רלוונטי.
לא אחזור שוב לויכוח בנושא הגרפולוגיה.
תחום מרתק, מדויק להפליא ושמוכיח את עצמו
שוב ושוב (אף אחד לא זקוק להמלצות שלך, באמת)
ואם רק תלמד לדייק במילים שלך – דיינו.
מאחלת לך המון בהצלחה.
תודה, איילת
אכן הבלוג שלנו הוא הכלי בו אנו מבטאים את דעותינו. כך זה עובד בדרך כלל. אבל יש לנו גם דעות אחרות. אתן מוזמנות לקרוא רשימות נוספות בבלוג.
איזה גרף של עצבים הגרפולוגיה הצמיחה פה…
שיח קוטבי… לחדד סכינים ממש.
לייק.
🙂